הבנק חויב לשלם לזוכה בתיק הוצאה לפועל 49 אלף שקל במקום החייבת האמיתית. זאת, מאחר שלא ציית להוראות עיקול ואפשר לחייבת לפזר צ'קים.
בית משפט השלום בבאר שבע דחה בשבוע שעבר ערעור שהגיש בנק "הפועלים" על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בעיר שחייבה אותו לכסות חוב של 42 אלף שקל במקום החייבת – לקוחה שלו. השופטת עירית קויפמן קבעה שהבנק צריך היה לכבד את צו העיקול במקום לכבד את הצ'קים שחילקה החייבת.
ב-2005 פתחה חברת "פומי שאיבה והובלות בטון" בהליכי הוצאה לפועל כנגד חברת "י.א.ח יטב בנייה " בעקבות חובות כספיים. כ-4 שנים לאחר מכן הוצא צו עיקול בסך 42 אלף שקל על חשבון החייבת בבנק הפועלים.
אלא שלפני יישום צו העיקול החליט הבנק לחייב צ'קים שהוציאה החייבת ובסוף היום החשבון שלה נותר ביתרת חובה ולא נשאר מה לעקל.
רק לאחר מספר שנים התגלה ל"פומי שאיבה" (הזוכה) על כך שהבנק פעל בניגוד להוראות הצו, והיא הודיעה על כך להוצאה לפועל, שם נקבע ב-2013 כי הבנק ישלם לה את מלוא החוב במקום החייבת.
הבנק ערער על ההחלטה ולאחר שהעניין התגלגל בין ערכאות שונות, ב-2016 רשמת ההוצאה לפועל נועה רגב קבעה כי הבנק פעל בניגוד להוראות הצו וחיוב הבנק לשאת בחוב נותר בעינו.
אך הבנק לא ויתר וערער על ההחלטה לבית משפט השלום בבאר שבע בטענה שפעל באופן תקין כשכיבד את המחאותיה של החייבת, כיוון שסמוך להוצאת הצו היא הפקידה בחשבון 100 אלף שקל.
לטענתו, הוא לא יכול היה לדעת מה היתרות אלא בסוף יום עסקים, ורק אז התחוור לו שאחרי הפחתת הצ'קים שהחשבון הגיע ליתרת חובה של כמה אלפי שקלים ולא נשארה יתרה לעיקול.
מנגד, הזוכה טענה כי צו העיקול התקבל בבנק לפני שהצ'קים הוצגו בחשבון והבנק צריך היה לפעול לפיו במקום להעביר לגורמים אחרים את הכספים שהחייבת הפקידה. בנוסף, נטען כי הבנק יכול היה לדעת מהי היתרה באמצע יום העסקים מאחר שאילו לא הייתה בחשבון יתרת זכות, הוא לא היה מכבד את הצ'קים.
פעל בניגוד לצו
השופטת קויפמן דחתה את הערעור לאחר שהגיעה למסקנה כי הבנק בחר לכבד את הצ'קים על אף שהיה עליו לכבד את צו העיקול קודם לכן.
השופטת הסבירה כי בהתאם להוראות הבנקאות, זיכוי חשבון בסכום שהופקד בו באמצעות צ'ק יהיה סופי רק שלושה ימים מרגע ההפקדה. מכאן, שלבנק היה מספיק זמן לבחון האם לכבד את ההמחאות או לפעול בהתאם לצו.
כמו כן, השופטת קויפמן ציינה כי מאחר ששלושת הימים שעוברים עד לחיוב המחאות גורמים לחוסר ודאות בנוגע לסכום היתרה, היה על הבנק לתפוס את היתרה הקיימת בהתאם לסכום העיקול, מרגע קבלתו. בתוך כך, השופטת מתחה ביקורת נוקבת על התנהלות הבנק, שבחר מיוזמתו שלא לפעול לפי הצו ולא פנה להוצאה לפועל בבקשה למתן הוראות לפני שהחליט לכבד את הצ'קים.
לפיכך, הערעור נדחה וחיוב הבנק בסכום העיקול כצד שלישי יעמוד על כנו. הבנק חויב לשלם לזוכה הוצאות בסך 7,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד ליאור אתירם
- ב"כ המשיבה: עו"ד רפי בוקר
עו"ד יוסף פרחי
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין