בית הדין לעבודה חייב באחרונה את המנהל לפצות חברה לאבטחת מידע בה הועסק עד 2012. השופטת עידית איצקוביץ כתבה שהוא התנהל בחוסר תום לב ותוך "הפרת אמון בוטה".
ב-2013, כשלושה חודשים אחרי שפוטר, מנהל בכיר לשעבר בחברת "אקספיריורס" שעוסקת באבטחת מידע הגיש נגד החברה ובעליה תביעה באמצעות עו"ד יובל אלון.
העובד טען שלקראת סיום יחסי העבודה הנתבעים התעמרו בו והתנכלו אליו על ידי כך שביטלו את כרטיס האשראי שסיפקה לו החברה ולקחו ממנו את הרכב שהועמד לרשותו.
לדבריו, הוא פוטר ללא שימוע והודעה מוקדמת תוך "רמיסת כבודו כעובד".
התובע עתר לתשלום שכר עבודה עבור החודש האחרון להעסקתו בתוספת פיצויי הלנה, בונוסים, תשלום על היעדר הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות. בנוסף הוא עתר לפיצוי של 120,000 שקל על "פיטורים שלא כדין".
החברה ובעלי המניות, שיוצגו על ידי עוה"ד יעקב בטש ומיטל ויצמן, טענו מנגד שמדובר ב"עובד שסרח" שביצע פעולות קשות נגד החברה ושהסב לה נזקים עצומים.
לדבריהם, התובע מסר דיווחים כוזבים בדבר נוכחותו בעבודה, ביצע עבודות פרטיות עבור לקוחותיה ועשה שימוש בסודותיה המסחריים.
הנתבעים סיפרו שבתחילת ינואר 2013 העובד השתמש בסיסמה ובשם משתמש שסיפקה לו החברה כדי להיכנס לשרתיה ולהסיר הרשאות של לקוחות, מה שגרם לשיבוש הפעילות מולם ולנזק תדמיתי קשה. עוד לדבריהם, בשלב מסוים הוא גם התחזה לאחד ממנהלי החברה ושלח בשמו הודעה לחברת מטריקס שהייתה עמה במגעים עסקיים באותה עת תוך שימוש במידע סודי, דבר שהביא לביטול שיתוף הפעולה מולה.
הנתבעים הסבירו שלא נפל פגם בהליך הפיטורים של התובע שכן באותה נקודת זמן החברה מוזגה עם חברה אחרת ופיטרה את כל עובדיה.
התובע הודה ששיבש את הרשאות הלקוחות בשרתים אך טען שהדבר נעשה במחאה על התנהלות הנתבעים, ובכל מקרה לא נגרם לחברה נזק ממשי אלא לכל היותר "אי נעימות".
הפרת הסכם העבודה
"מחומר הראיות עולה התנהלות בעייתית של התובע כעובד בכיר בנתבעת, אשר עקב אי הסכמה על תנאי סיום העסקתו נקט בצעדים לא לגיטימיים על מנת להפעיל לחץ על הנתבעת כך שיתקבלו דרישותיו, ולאחר שאלה לא התקבלו ננקטו הצעדים מתוך כעס ונקמה", כתבה השופטת עידית איצקוביץ מבית הדין לעבודה בתל אביב.
השופטת דחתה את תביעת העובד ברובה המכריע. לקביעתה, התובע ידע על סגירת הנתבעת ומיזוגה עם חברה חדשה שאף הייתה מוכנה לקלוט אותו כך שדרישתו לשימוע הייתה מיותרת. היא הוסיפה שבאותו זמן כל כרטיסי האשראי שסופקו לעובדים בוטלו כך שלא מדובר היה ב"התעמרות". עוד הוכח לדבריה שבחלק ניכר מהחודש האחרון לעבודתו התובע לא באמת עבד והחל "לתרגל אבטלה".
לדבריה, בתחילת 2013 הנתבעים ניסו להגיע עם התובע לפשרה אך באותו יום ממש הוא גרם לשיבוש החמור בשרתים. "מדובר בחוסר תום לב והפרת אמון בוטה, במיוחד כשמדובר בבעל תפקיד בכיר שההרשאות הייחודיות ניתנו לו מתוקף תפקידו", כתבה השופטת.
השופטת דחתה את דרישת התובע לפיצוי על פיטורים שלא כדין וקיבלה באופן חלקי ביותר את דרישותיו להפרשי שכר וזכויות סוציאליות תוך חיוב החברה בכ-51,000 שקל. התביעה האישית שהגיש התובע נגד בעלי המניות בחברה נדחתה במלואה.
במקביל השופטת קיבלה את התביעה הנגדית שהגישה החברה ופסקה לטובתה 50,000 שקל על "הפרה בוטה" של הסכם העבודה מצד התובע.
התובע חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין