שוכר נתבע להתפנות והוכיח: התובעת אינה בעלת הדירה

את השטח שעליו הוקמה היחידה רכש חמה של התובעת (אבי בעלה) בשנות הארבעים של המאה העשרים אך עד היום הם לא נרשמו על שמו. לאחר פטירת החם ב-1970 עיזבונו חולק בין שלושת ילדיו, ביניהם בעלה של התובעת. הבעל עצמו נפטר ב-2001 והאישה ירשה את זכויותיו.

לטענת התובעת, ב-1993 נחתם הסכם בין בעלה לבין אחד מאחיו וזכויותיו ביחידה הועברו לבעלה כדי לכסות חוב כספי כלפיו.

היא הוסיפה שבסביבות שנת 1998 נחתם הסכם נוסף, הפעם בין הבעל לבין אחיו השני, בו הוסכם שהבעל יקבל את הזכויות ביחידה גם ממנו. בהתאם, התקבלה בעבר בבית המשפט המחוזי תביעה לסילוק יד שהגישה נגד האח הזה.

לדבריה, בנסיבות אלה יחידת הדיור שייכת לה, ועל הנתבע, ששכר את היחידה מהאח השני, להתפנות.

הנתבע מצדו הגיש שני מסמכים מ-1998 ו-2001 שלפיהם הבעל החזיר לאחד מאחיו את מלוא זכויותיו ביחידת הדיור. הוא הציג במקביל הסכם שכירות מ-2015 בו שכר את היחידה מאותו אח כך שלדבריו הוא מחזיק בדירה כדין ואין עילה לפנותו.

התובעת השיבה שהמסמכים שהציג הנתבע מזויפים ואין לתת להם כל משקל אך נמנעה מלצרף חוות דעת של מומחה כתב יד.

מערכת מורכבת

השופט איל באומגרט מבית משפט השלום ציין שנראה שבין הבעל ואחיו שררה מערכת יחסים מורכבת ורוויית יצרים שכללה מחלוקות על עבודות סופר סת"ם שביצעו אחד עבור השני. האחים להתרשמותו ניהלו עסקים משותפים וניסו מדי פעם להגיע להסדרים כוללים הן בעניינים כספיים והן בנוגע ליחידת הדיור.

השופט דחה את טענות הזיוף שהעלתה התובעת וקבע שלא הוכחו. לדבריו, הרושם הוא שלנוכח הסכסוך ארוך השנים בין הבעל לאח השני הוא לא היה חותם על המסמכים אלמלא רצה בכך.

בנסיבות אלה קבע השופט שב-2001 הבעל העביר לאחיו את מלוא זכויותיו ביחידת הדיור כך שלמעשה התובעת לא הוכיח שהיא בעלת הזכויות ביחידה.

בסופו של דבר התביעה נדחתה והתובעת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 12,000 שקל.

ב"כ התובעת: עו"ד גנץ
ב"כ הנתבע: עו"ד קופמן

עו"ד נורית מנחם עוסק/ת ב- מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין