בית המשפט אמנם דחה את רוב התביעה של קבוצת הרכישה נגד העירייה, אולם הסכים שבתמורה להיתרי בנייה היא גבתה מהם מאות אלפי שקלים שלא כדין תחת הסעיף 'הוצאות פיתוח מיוחד'.
בעלי קרקע, שלימים הוקמו עליה מגדלי נאמן שבצפון תל-אביב, הקימו קבוצת רכישה בתמורה ל-43 יחידות דיור במגדלים.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין מקרקעין
באוגוסט 2009 הגישו חברי הקבוצה בקשה להיתר בנייה להקמת בניין בן 46 יחידות על הקרקע, וכתנאי לקבלת ההיתר, הם נדרשו לשלם היטלים שונים ותשלום נוסף עבור קרן "צפון מערב", שהסתכמו בכ-6.3 מיליון שקל.
ההיטלים שולמו עבור סלילת כבישים, היטל מדרכות, היטל תיעול, היטל הנחת צינורות והיטל ביוב. התשלום עבור הקרן לא נחשב כהיטל, ומקורו בהסכם פיתוח מיוחד משנת 1995 שנועד לכסות הוצאות פיתוח שטחים בצפון מערב תל אביב (גם מחוץ לגבולות התכנית); דמי חכירה עבור שטח שיועד להקמת מועדון ספורט והוצאות הכנת תכנית בנייה עירונית.
בשנת 2010 הגישו חברי הקבוצה תביעה נגד העירייה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וטענו שההיטלים הללו נגבו מהם שלא כדין. לטענתם, ב-1971 הם חתמו על הסכם מול העירייה, המעניק להם פטור מתשלום היטלים. ולגבי התשלום לקרן, הם טענו שכלל לא חתמו על ההסכם מ-1995, ומאחר שהתשלום אינו מעוגן בחוק, אין סמכות לגבות אותו.
העירייה טענה שהתובעים לא הוכיחו שחתמו על ההסכם מ-1971, והראתה הסכם מאוחר יותר, משנות ה-80, לפיו היא רשאית לגבות היטלים מכוח חוקי העזר. בנוסף, לטענתה, מאחר שהתובעים נהנו משירותי הקרן, השבת אי אילו כספים תגרום להתעשרותם על חשבונה שלא במשפט.
בין תשלומים צודקים לפסולים
השופט יהושע גייפמן דחה את התביעה בנוגע להיטלים, אולם קיבל אותה ככל הנוגע לקרן.
בנוגע להיטלים השופט הסביר שהתובעים לא הציגו ראיות המוכיחות כי חתמו על ההסכם מ-1971, ולכן הם לא זכאים לפטור. בנוסף, השופט האמין לעירייה, כי לאחר מכן גובש הסכם אחר, שהתובעים הצטרפו בדרך ההתנהגות, כשמימשו את ההטבות שלו, כמו זכויות בנייה מוגדלות בקרקע ופטור מהיטל השבחה. כמו שהם נהנו מהטבות, עליהם למלא גם אחר התחייבותם לשאת בהיטלי פיתוח על חוקי עזר תקפים. בנסיבות אלה, קבע השופט, השבת ההיטלים לא תהיה צודקת.
את סוגיית התשלומים לקרן פירק השופט לשני חלקים: מצד אחד, התובעים נהנו ממועדון הספורט שנבנה בזכות הקרן והשתמשו בו בחינם, וגם מזכויות בנייה מוגדלות בהתאם לתב"ע שנוצרה בעזרתה.
מצד שני, הוכח שהעירייה גבתה מהם יותר ממה שהייתה אמורה, ללא הסמכה בחוקי העזר ומבלי שהפיקו מהכספים הנאה. מדובר בסכום של 648,440 אלף שקל שנגבה עבור הוצאות פיתוח מיוחד שלא כדין. בהקשר זה, הסכים השופט שהתובעים מעולם לא חתמו על ההסכם מ-1995 המאפשר את הגבייה האמורה.
אלא שכאמור, רוב הטענות של העותרים נדחו. משכך, העירייה חויבה לשלם להם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד מופחת של 30 אלף שקל בלבד. העותרים גם חויבו לשלם סכום זה למי אביבים, שהתביעה – שהוגשה גם נגדה – נדחתה לחלוטין.
- ב"כ התובעים: עו"ד עלא דיאב, עו"ד נדב אברמוביץ
- ב"כ עיריית תל אביב: עו"ד חגית כץ
- ב"כ מי אביבים: עו"ד יואב רזין, עו"ד פנינה ברודר-מנור
* עורכת דין סיגל זפט, ממשרד עוה"ד מרים ספט, עוסקת בדיני מקרקעין
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין