בחור גרוש שהתלונן כי אשתו לשעבר, העובדת כפקידת סעד, מסיתה את ילדיו נגדו, חויב לשלם לה 50 אלף שקל פיצוי על הוצאת לשון הרע. טענותיו כי מדובר בתלונות לגיטימיות נדחו ב-3 ערכאות.
ביהמ"ש העליון דחה באחרונה את בקשת הגרוש לערער על פסק דין שחייב אותו בפיצוי של 50 אלף שקל לאשתו לשעבר – פקידת סעד עירונית במקצועה – לאחר שפרסם נגדה לשון הרע.
בין האיש ואשתו לשעבר התנהלו הליכים משפטיים רבים סביב חלוקת הרכוש והסדרי הראייה עם חמשת ילדיהם המשותפים, במסגרת זו הגיש האיש תלונות לרשויות הרווחה וקולגות של אשתו בטענה שהיא מסיתה את ילדיו נגדה.
בספטמבר 2015 האישה הגישה נגדו תביעת לשון הרע בה טענה כי פניותיו למכריה ולממונים עליה באשר להתנהלותה כביכול בסכסוך הגירושין – פגעו בשמה הטוב ובפרטיותה.
האיש טען להגנתו "אמת דיברתי" – כלומר שהדברים שנאמרו על ידו הם אמת לאמיתה, וכן כי פעל ב"תום לב" מתוך מצוקה ודאגה לשלום ילדיו.
עוד טען כי מדובר בתלונות לגיטימיות לרשויות ולגורמים מקצועיים רלבנטיים, שהוגשו לאחר שגרושתו ניצלה את מעמדה המקצועי כדי לטרפד את הטיפול בתלונות שהגיש נגדה לגורמי הרווחה.
אולם סגן נשיא ביהמ"ש למשפחה, השופט מנחם הכהן לא האמין לגרסתו וקבע כי הדברים מהווים לשון הרע במובהק, וכי טובת הילדים דווקא חייבה "שמירה על כבודה ופרטיותה" של אשתו לשעבר, ולפיכך חייב אותו לשלם לה פיצוי של -75,000 שקל ו- 12,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
האיש שלא השלים עם פסק הדין ערער עליו לביהמ"ש המחוזי בירושלים ובינואר השנה ניתן פסק דין בפשרה שהותיר את הקביעה עקרונית כי מדובר בלשון הרע, אך הפחית את סכום הפיצוי ל- 50,000 שקל מהסיבה שחלק מהפניות נעשו לגורמים רלבנטיים לסכסוך.
האיש לא ויתר וביקש מבית המשפט העליון לדון בשלישית בעניין, שלטענתו, מעלה סוגיה עקרונית חשובה באשר לשאלת היקף ההגנה לה זכאי אדם מפני תביעות לשון הרע, כאשר הוא פועל בתום לב ומתלונן באופן לגיטימי לרשויות ולגורמים המקצועיים על בעל תפקיד שלדעתו פעל באופן לקוי.
אלא שהשופט מני מזוז החליט לדחות את בקשתו כאמור, והבהיר שבדיון "בגלגל שלישי" (בפעם השלישית) – ביהמ"ש יתערב רק במקרה של עיוות דין חמור.
באופן והיקף ראויים
השופט מזוז סבר כי לא נגרם לתובע עיוות דין וכי המקרה אינו מעורר סוגיה עקרונית המצדיקה דיון נוסף. כמו כן השופט החליט לאמץ את מסקנת הערכאות מתחתיו שלפיה האיש התנהל בחוסר תום לב ובמטרה לפגוע באשתו לשעבר, ולכן אינו זכאי להגנות בחוק לשון הרע.
באשר לטענה כי הדברים נאמרו במסגרת תלונה לגורמים הרלבנטיים, השופט ציין שאכן מטרת המחוקק היתה לעודד דיווח לרשויות על מי שפעל שלא כשורה במסגרת תפקיד, אך עם זאת, השופט חזר על קביעת המחוזי והדגיש כי פנייה שכזו צריכה להעשות "באופן ובהיקף הראויים שלא יעלו כדי פרסום לשון הרע על הזולת" וכי במקרה זה הדברים חרגו מהמידה הראויה.
השופט אף ציין כי בית המשפט המחוזי לקח בחשבון טענה זו והדבר בא לידי ביטוי בהחלטתו להפחית את סכום הפיצויים בהם חויב המבקש.
- ב"כ המבקש: עו"ד ערן בן עזרא
- ב"כ המשיבה: לא צוין בפסק הדין
עו"ד דלית כסלו-ספקטור
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין