חמישה אחים התכתשו בנוגע לתוקפה של צוואת אמם המנוחה: מן הצד האחד ארבעה שביקשו לקיים צוואה שהורתה לחלק את רכוש האם שווה בשווה, ומן העבר השני עמד אח שהתנגד וטען שהצוואה פסולה. מה נפסק?
אם לחמישה ילדים, שהתאלמנה מבעלה ב-1998 ונפטרה בעצמה ב-2012 בהיותה בת 92, ודאי לא תיארה לעצמה שאחר מותה ילדיה ימצאו עצמם בסכסוך מר על הצוואה שהותירה אחריה.
מצד אחד עמדו ארבעה מהילדים שביקשו לקיים את הצוואה האחרונה שלה מ-2009, ובה הורתה לחלק את רכושה שווה בשווה בין חמשת ילדיה.
עזרה בניסוח צוואה?
עורך דין צוואות
מהצד השני עמד הבן החמישי, שטען כי הצוואה האחרונה פגומה וביקש יש לקיים את הצוואה ההדדית שערכה אמו יחד עם אביו המנוח ב-1997, ובה הוסכם שביתם יעבור אליו ובתמורה הוא ימכור את דירתו האישית ויחלק את הכסף בין האחים.
לטענתו, אמו לא הייתה כשירה לערוך את הצוואה האחרונה. היא הייתה חירשת ואנאלפביתית וודאי לא הבינה את משמעותה. מעבר לכך, הוא טען, שאחותו השפיעה על אמו השפעה בלתי הוגנת והייתה מעורבת בעריכת הצוואה באופן פסול. לבסוף הוא טען כי הצוואה האחרונה נוגדת את האמור בצוואה ההדדית, מה שפוגע גם ברצון אביו המנוח וגם באינטרס ההסתמכות שלו לקבל את הבית.
הבינה לגמרי
השופטת ורד שביט פינקלשטיין התקשתה להאמין לבן, המתנגד, שהציג תשתית ראייתי דלילה ועדותו הייתה מבולבלת ורצופת סתירות.
השופטת בחנה עילה עילה ולא הצליחה להסכים עמו: עורך הצוואה, המומחה שבדק את המנוחה לפני שחתמה עליה והמומחה מטעם בית המשפט, אישרו כולם כי המנוחה הייתה בעלות כשרות שכלית, הכרתית ומשפטית לערוך צוואה וידעה להביע את רצונה היטב. המנוחה אמנם סבלה מירידה קוגנטיבית קלה ומבעיות שמיעה אבל הבינה לגמרי על מה היא חותמת, גם אם לא ידעה קרוא וכתוב.
השופטת עברה לבחון אם המנוחה הייתה נתונה להשפעת האחות – אך גם כאן לא השתכנעה: המתנגד לא הסביר באיזה אופן היא השפיעה על אמו ובשלב מסוים אף הודה שהוא מתבסס על תחושות אישיות בלבד.
מעבר לכך, אף שהייתה מוגבלת פיזית המנוחה תפקדה באופן די עצמאי ולא הייתה תלויה לחלוטין במי-מילדיה. בתה אמנם סייעה לה רבות, בעיקר בעניינים כספיים, אולם זה לא הפך את האם לכלי משחק בידיה.
מלבד זה, כל הילדים היו עם האם בקשר וביקרו אותה ואף הייתה לכולם גישה למסמכיה. בנוסף, הייתה לה מטפלת קבועה 24 שעות ביממה שהייתה אחראית לטיפול היומיומי בה.
מעבר לכך, השינוי בצוואה לא היה דרסטי ולא נטה במיוחד לטובת האחות והוא אף אינו נטול היגיון – שהרי הצוואה מורה על חלוקת רכוש שווה בשווה בין האחים.
השופטת הוסיפה, שאמנם האחות הייתה מעורבת בעניינים ביורוקרטיים הקשורים בצוואה, אך הדבר אינו מהווה עילה לפסלותה. האחות לא נטלה חלק בעריכת הצוואה עצמה והמנוחה הייתה בקשר עצמאי עם עורך הדין ואף עם הרופא שבדק את כשירותה. השניים הללו אף העידו כי המנוחה הביעה את רצונה לשנות את הצוואה הקודמת במפורש.
לבסוף, השופטת הבהירה שלשון הצוואה ההדדית שערכו ההורים בעבר אפשרה למי-מהם שיישאר בחיים לשנות את הצוואה וממילא כבר נפסק שצוואה הדדית אינה מקימה ליורשים אינטרס הסתמכות.
משכך, השופטת דחתה את ההתנגדות של האח, קיבלה את תביעת ארבעת אחיו והורתה על קיום הצוואה האחרונה. המתנגד חויב בהוצאות משפט של 25 אלף שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד שמעון אשואל
- ב"כ הנתבע: עו"ד שי דדוש, עו"ד שרית דיאמנט
* עו"ד נירית קרסו-ארמוזה עוסקת בדיני משפחה, ירושות וצוואות
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין