נפגעים רבים אינם מודעים לחשיבות שבשמירת כל ממצא שיעיד על עצם התרחשות האירוע המזיק ועל גובה הפיצוי בגינו. עו"ד דן טבק ממליץ: לתעד, לתעד, לתעד.
החשיבות שבשמירת תיעוד ממצאים וראיות להוכחת התביעה אקוטית במשפט בכלל ובתביעה בגין נזקי גוף בפרט. זאת, מאחר שברוב המקרים, מי שצריך להוכיח את טענותיו הוא התובע שניזוק.
מקור החובה במשפט העברי הקדום לפיו "המוציא מחברו עליו הראיה". לאמור, ברוב המקרים, התובע יצטרך להוכיח את תביעתו ברמת ודאות של 51% לפחות. במקרים חריגים, כמו טענת תרמית למשל, על התובע להוכיח את תביעתו ברמת ודאות גבוהה יותר, המגיעה לרמת הוודאות במשפט הפלילי, 99% לערך.
כשמדובר בתביעות בגין נזקי גוף, התובע צריך בראש ובראשונה להוכיח את עצם קרות האירוע. באם לא מדובר בתאונת דרכים או במקרים מסוימים של אירוע ביטוחי, מוטלת עליו החובה להוכיח את אחריותו או רשלנותו של הצד השני, ובשפה משפטית: "החבות".
לאחר שהתובע עובר בהצלחה את המשוכה הראשונה – קרות האירוע ואחריותו של הנתבע – עליו להוכיח את מידת הנזק שנגרמה לו וגובה הפיצוי הנתבע.
מבלי שיהיו בידיו ממצאים כמו: צילום מקום האירוע או צילום המפגע או חשבוניות על הוצאות רפואיות שהוציא בשל נזקיו, הוא לא יצלח את המשוחה הראשונה וודאי שלא את השנייה. נסביר.
החבות
עורכי הדין העוסקים בתחום נזקי הגוף נתקלים בלא מעט מקרים בהם הנפגע מגיע לייעוץ זמן רב לאחר קרות האירוע, לעיתים בחלוף חודשים רבים, כשבאמתחתו אין כל תיעוד שיכול להצביע על חבותו של הצד האחראי לפגיעה.
דוגמא נפוצה היא כאשר אדם נפצע לאחר שנתקל במפגע או מכשול ברשות הרבים. פגיעה כזו יכולה להתרחש, למשל, עקב עבודות תשתית בדרך או בשל קיומו של בור פעור במדרכה שלא תוקן ע"י הרשות המקומית.
החשיבות שבצילום המפגע ובבקשת פרטיהם של עדי הראייה, ככל שהיו, היא עצומה. למרות זאת, רבים מהנפגעים אינם מודעים לה, ולא דואגים לכך. מה שיקרה הוא שבשלב שבו הנפגע מגיע לעורך הדין המפגע כבר תוקן, העדים נעלמו והתובע מוצא עצמו ללא כל ראיה על חבותו של מחולל המפגע.
תיעוד בקלי קלות
בעידן הטכנולוגי של היום בכל טלפון נייד מצויה מצלמה, לכן, עם קרות האירוע, הדבר הראשון שיש לעשות הוא לצלם את המפגע או המכשול בכל מיני זוויות, תוך הקפדה על תיעוד האזור בו הוא נמצא (שם הרחוב, מספר הבית הקרוב וכיו"ב). מומלץ גם לערוך תחקיר קצר כדי לאתר את האחראי למפגע (קבלן העבודות, הרשות המקומית, בעל הקרקע וכו'). עוד כדאי להודיע לאחראי גם טלפונית וגם בדואר רשום על קיומו של המפגע. זאת, כדי להתריע על המפגע, כך שבעת בירור ההליך המשפטי, הנתבעים לא יוכלו "לגלגל עיניים" ולהכחיש כל קשר למפגע או לחבות.
כאמור, אם יש עדים לאירוע רצוי לבקש את פרטיהם. במקרים רבים העדים מסרבים לתת פרטים מאחר שהם אינם רוצים להיות מעורבים בהליך המשפטי. אם אחד העדים הוא בעל תפקיד כמו פקח או איש ביטחון צריך, ושווה, להתעקש לקבל את פרטיו.
דבר חשוב נוסף: בתי המשפט מייחסים חשיבות רבה לתעודה הרפואית הראשונה, שרצוי שתהא כמה שיותר סמוכה לאירוע. לכן, מומלץ להגיע לטיפול רפואי בהקדם האפשרי ולדאוג שבתעודה הרפואית ירשם הגורם לפגיעה.
הנזק
לאחר שהצלחנו לעמוד בהוכחת החבות נותרה המשוכה האחרונה, החשובה לא פחות, והיא הוכחת הנזק.
מטרת דיני הנזיקין היא החזרת המצב לקדמותו, למצב שלפני ביצוע העוולה. כאשר עסקינן בנזק רכוש המצב קל יותר כיוון שניתן בקלות לכמת את הנזק. לא כך בנזקי גוף המורכבים הרבה יותר:
על קצה קצהו של המזלג נסביר אילו סוגי פיצוי ניתן לדרוש בתביעה בגין נזקי גוף: הפסדי שכר לעבר – על התקופה בה הנפגע לא עבד כתוצאה מהפגיעה; הפסדי שכר לעתיד - ברוב המקרים בהם נותרה לנפגע נכות רפואית. במקרה כזה, בתי המשפט מחשבים את הפסדי השכר העתידיים (אם מדובר באדם עובד – לפי שכרו עובר לתאונה, אם מדובר בצעיר – מעריכים לפי פוטנציאל ההשתכרות העתידי שלו), ומורים לנתבעים לשלם לנפגע פיצוי חד-פעמי. בנוסף, ניתן לקבל פיצוי על עזרת צד שלישי (עזרה במשק בית וכדומה) ובטיפולים רפואיים שאינם כלולים בסל הבריאות. ובכלל – ניתן לתבוע החזר על כל הוצאה אחרת שנגרמה כתוצאה מהפגיעה, כמו דמי נסיעה לטיפולים וכדומה.
לאחר שהבנו באופן כללי מה נדרש להוכחת הנזק ניתן להבין עד כמה חשוב לתעד כל טיפול רפואי, כל נסיעה, לשמור תלושי שכר וקבלות, גם על דברים שנראים לנו כזוטות כמו כרטיסי אוטובוס או קבלה על נסיעה במונית. לסיום, רצוי להשתדל לפעול להגשת התביעה בסמוך ככל האפשר לקרות האירוע.
* עו"ד דן טבק עוסק בדיני נזיקין ורשלנות רפואית
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין