- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תקדים: אישה רשאית להרות מזרע של גבר זר שנפטר
לפסק הדין בעניין משפחה חדשה נ' מרכז רפואי רמב"ם
בית המשפט לענייני משפחה בקריות קבע, כי במקרה בו המנוח ביטא את רצונו הברור להעמיד לעצמו צאצאים, יותר לאישה שלא הכירה אותו בחייו, לעשות שימוש בזרעו להפריה, והדבר אינו מנוגד לתקנת הציבור ולשיקולי טובת הילד.
המנוח, שנפטר בגיל 22 ממחלת הסרטן, הפקיד את זרעו בבנק הזרע בטרם החל בטיפול הכימותרפי. המבקשת, אישה כבת 40, שלא הכירה את המנוח או את משפחתו בחייו, פנתה להוריו בבקשה להרות מזרעו. ההורים נתנו הסכמתם והאישה פנתה לבית המשפט בבקשה לאפשר לה לעשות שימוש בזרע לצורך הפריה.
לטענת האישה, המנוח הביע בחייו את רצונו להמשכיות והעמדת צאצאים ונתן לכך ביטוי בהפקדת מנות הזרע. בנוסף נטען, כי יש לאפשר לה לממש את זכותה להורות וכן לאפשר לילד לדעת מיהו אביו. מנגד נטען, כי לא הוכח רצון המנוח להעמיד צאצאים לאחר מותו עם אישה שלא הכיר, וכן כי שיקולי טובת הילד ותקנת הציבור מחייבים את דחיית הבקשה.
השופטת אספרנצה אלון, תיארה בפסק דינה את המצב המשפטי ביחס לסוגיית שימוש בזרע נפטר- "בהיעדר הסדר חקיקתי מחייב ועל בסיס הנתונים הייחודיים של המקרה שבפניי, אין לי אלא לפסוק לפי מיטב הבנתי, אמונתי, ניסיון חיי והשכל הישר", נכתב.
נקבע, כי נקודת המוצא עליה מבוססות הנחיות היועמ"ש, לפיה רק קשר נישואין יכול להעיד על הרצון בהבאת ילדים לעולם, אינה בהכרח נכונה היום, נוכח השינויים הגדולים שעבר מושג המשפחה בחברה הישראלית, שאף מצאו ביטוי במשפט. במציאות זו, מתן היתר להפריה מסוג זה אינו פוגע בתקנת הציבור, ועפ"י הראיות שהוצגו, ניתן להסיק כי רצונו של המנוח היה בהמשכיות לזרעו, גם לאחר מותו. באשר לטובת הילד נקבע, כי גם שיקולים אלה מובילים למסקנה כי עדיפה הפריה מזרע של נפטר, על תרומת זרע אנונימית, שכן הראשונה מאפשרת לילד להיות חלק ממשפחה מורחבת ולדעת מיהו אביו, על כל המשתמע מכך.
לסיכום קראה השופטת, להסדיר את הסוגיה בחקיקה, ואף לקבוע כי בעת הפקדת זרע בבנק הזרע, יציג המפקיד הוראות מדויקות באשר לשימוש בזרעו במצבים שונים.
לפיכך נפסק, כי זרעו של המנוח ישמר, והמבקשת תוכל לעשות בו שימוש להפריה.
- ב"כ מבקשים: עו"ד אירית רוזנבלום
- ב"כ המשיבים: עו"ד תמי בר אל
לפסק הדין בעניין משפחה חדשה נ' מרכז רפואי רמב"ם
למדור: משפחה וירושה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
