ההורים פספסו את התור בגלל הסגר ולטענתם הרופאה שביצעה את מעקב ההיריון הטעתה אותם כשאמרה שמאוחר מדי לבצע את הבדיקה. אם היו מגלים שבנם ייוולד עם מום קשה בלב וכליה אחת הם היו מפסיקים את ההריון
לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית של זוג הורים ובנם בן השנתיים וחצי, נגד שירותי בריאות כללית. לטענת ההורים בנם נולד עם מום לבבי קשה בשם HLHS ועם כליה אחת בלבד, דברים שניתן היה לגלות בסקירת מערכות שגרתית. אלא שלדבריהם, סקירה זו לא בוצעה משום שהרופאה שטיפלה בתובעת הטעתה אותה לחשוב שאיחרה את המועד לביצועה. בעקבות זאת, לטענתם, בנם עתיד לחיות חיי סבל ועל הנתבעת לפצותם במיליון וחצי שקל על הוצאות העבר, ובסכומים נוספים עבור ההוצאות שייגרמו להם בעתיד.
הסיפור מתחיל במהלך חודש אפריל 2020, בעיצומו של משבר הקורונה. התובעת, שהייתה אז בתחילת הריונה השלישי, קבעה תור לאותו חודש לסקירת מערכות מורחבת, אך מועד הבדיקה נפל במהלך הסגר הראשון והיא נאלצה לדחות את התור. לאחר שמגבלות הקורונה הוסרו חלקית, כשהיא בשבוע 25 ויום אחד פנתה התובעת לרופאת הנשים שלה ועדכנה אותה שטרם ביצעה את הסקירה.
כתב התביעה שהוגש באמצעות משרד עורכי דין גוטמן-אמיר מגולל טענות קשות כלפי הרופאה, שעל פי הנטען אמרה לתובעת באופן מטעה כי משרד הבריאות אוסר על ביצוע סקירת מערכות בחלוף 25 שבועות מתחילת ההיריון. עוד נטען כי הרופאה לא עדכנה את התובעת באופציה נוספת של ביצוע סקירה בשבוע 32 להיריון, הבודקת בעיקר את המוח והלב.
בוחני כליות ולב
לטענת התובעים, אלמלא המידע המטעה שקיבלה מהרופאה, התובעת הייתה מבצעת סקירת מערכות כפי שביצעה בכל הריונותיה. לדבריהם, אם החוסר בכליה והמום הלבבי הקשה היו מתגלים, הם היו מבצעים הפסקת היריון וחוסכים מבנם את הסבל הבלתי נגמר שצפוי לו בחייו.
לחיזוק טענתם הפנו התובעים לנייר עמדה של האיגוד הישראלי לגניקולוגיה ומיילדות, לפיו זה רק "לא מומלץ" לבצע סקירת מערכות לאחר שבוע 25 להיריון. לשיטתם, אין מניעה לבצע את הסקירה באיחור ולכל היותר איכות ההדמיה לא תהיה מיטבית. בנסיבות אלה, עדיף היה לבצע את הבדיקה מאוחר מאשר לעולם לא.
התובעים הוסיפו כי העדר האבחון בזמן ההיריון הוביל גם לאיחור במתן טיפול רפואי מיטבי לתינוק בשעות שלאחר הלידה. אם הסקירה הייתה מבוצעת, נטען, המום הלבבי היה מתגלה והתובעת הייתה מופנית ללדת בבית חולים מרכזי וגדול שבו קיימת מחלקה ייעודית לניתוח יילודים.
ההורים הסבירו שהאיחור במתן הטיפול גרם לבנם פגיעה נוירולוגית קשה, המתבטאת בין היתר בעיוורון חלקי ובנכות מוטורית מלאה, בנוסף על נכותו הקרדיולוגית שעומדת על 50%.
הם סיכמו כי בנם יתייסר כל החיים רק בשל מחדלי הנתבעת שהעסיקה רופאה שנתנה להם מידע שגוי. הוא תמיד יהיה תלוי בהם, לא יוכל לעבוד למחייתו ויידרש להשגחה רפואית קפדנית.
התובעים עותרים כאמור לפיצוי המסתכם במיליוני שקלים, כשנזקי העבר בלבד (עבור שנתיים וחצי) מוערכים על ידם במיליון וחצי שקל.
משירותי בריאות כללית לא נמסרה תגובה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין