של מי הבעלות בלוח החשמל שממוקם אצל השכן?

מאת: עו"ד איילת בדני

לפסק הדין בעניין י. איצקוביץ ושות' ואח' נ' בן ארצי

לוח החשמל של לולים שמפעילה חברה, נמצא בחלקה של השכן. השכן הכעוס איים לנתק את הלולים מהחשמל. בתגובה, ביקשה החברה מבית המשפט להצהיר שהיא בעלת הלוח ולאסור על הנתבע לגעת בו. מה נקבע?

חברה שבבעלותה שטח שבו מופעלים לולים לגידול פרגיות, רכשה את השטח בשנת 1994 מאשתו המנוחה של בעל החלקה הגובלת, יחד עם הציוד, ובכלל זה, שתי מערכות חשמל למנועים ולוח חשמל.

לוח החשמל נותר מאז ועד היום בנכס השייך לבעל החלקה הגובלת. מלוח זה מוביל כבל תת קרקעי אל לוחות החשמל שמותקנים בכל אחד מהלולים, המצויים בנכס של החברה, ומופעלים על ידי חברת אפרת, אשר מנהלת את הלולים .

בשל איומי הנתבע לנתק את הלולים מלוח החשמל, שממוקם, כאמור, בנכס שלו, הגישו נגדו שתי החברות תביעה לבית משפט השלום בחדרה. הן ביקשו להצהיר כי החברה היא הבעלים הבלעדי של לוח החשמל, בהתאם להסכם המכר משנת 1994, ולהוציא צו מניעה שיאסור על הנתבע לנתקו.

לטענתן, הנתבע משתמש בלוח החשמל ככלי לכפות עליהן להעניק לו זכויות בקרקע אחרת שבבעלות החברה, שכלל אינה קשורה ללולים. בכך, טענו, נוהג הנתבע בחוסר תום לב.

הנתבע הכחיש את כל הטענות, וטען כי לוח החשמל, שהוזכר בהסכם, אינו לוח החשמל המצוי בנכס שלו, אלא לוח החשמל המצוי בלולים עצמם. לטענתו, אין לתובעות כל זכות במקרקעין שבבעלותו ובכלל זה בלוח החשמל המצוי בהם.

אין ספק- הלוח בבעלות התובעת

השופטת הדסה אסיף קבעה, כי הסכם רכישת המקרקעין מתייחס ל'לוח חשמל' בלשון יחיד (ולא בלשון רבים).

ניסוח זה, קבעה, מלמד על כוונת הצדדים ללוח החשמל המרכזי, אחד ויחיד, שאליו מגיע חיבור חברת החשמל שמוזרם אל הלולים באמצעות הכבל התת קרקעי. זהו לוח החשמל המצוי במקרקעין של הנתבע.

בנוסף, נפסק כי לוח החשמל רשום על שם התובעת ורישום זה נעשה בהסכמת הנתבע ולאחר שאישר להעביר את הבעלות בלוח אל התובעת.

השופטת הוסיפה, כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שהתובעת נהגה מנהג בעלים בלוח החשמל כל השנים, והנתבע לא מנע ממנה את השימוש בו או את הכניסה לנכס לשם קריאת נתוני לוח החשמל והגדלת הזרם.

משכך, אם ההסכם לא מספק, הרי שגם התנהגות הצדדים מלמדת שהנתבע העניק לתובעת זיקת הנאה במקרקעין שלו, על מנת שתעשה שימוש בלוח החשמל.

לפיכך, קבעה השופטת כי התובעת היא הבעלים הבלעדי של לוח החשמל, והוציאה צו מניעה האוסר על הנתבע או מי מטעמו לנתק את התובעת מלוח החשמל ו/או זרם החשמל המוזרם לתובעת דרך אותו לוח. הנתבע חויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורכי דין בסך של 11,800 שקל.

צדק עם הנפגע

זוהי פסיקה מבורכת, המעניקה פרשנות ראויה לכוונת הצדדים בעת שחתמו על ההסכם ולהתנהגותם במהלך השנים. פסיקה זו עושה צדק עם הצד הנפגע ומחמירה עם מי שנוהג בחוסר תום לב ומנסה לעשות שימוש לרעה בזכויותיו במקרקעין.

• ב"כ התובעות: עו"ד יהודית  עשור דה-לנגה
• ב"כ הנתבע: עו"ד מצקין

לפסק הדין בעניין י. איצקוביץ ושות' ואח' נ' בן ארצי

למדור: דיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.