1. בתביעה שבפני עותרת התובעת לשני סעדים.
הסעד הראשון הוא מתן פסק דין הצהרתי, לפיו התובעת היא הבעלים הבלעדי של לוח החשמל השייך לנכס שבבעלותה ואשר אותו היא משכירה כיום לתובעת 2. הסעד השני הוא צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבע או למי מטעמו לנתק את לוח החשמל. אין מחלוקת על כך שלוח החשמל נשוא התביעה מצוי בחלקתו של הנתבע.
הרקע לתביעה
2. התובעת והנתבע הם בעלים של נכסים גובלים. בשטח שבבעלות התובעת מצויים לולים לגידול פרגיות. את הלולים מפעילה התובעת 2.
3. את השטח רכשה התובעת מאשתו המנוחה של הנתבע, יחד עם הציוד שפורט בחוזה המכר ובנספח א' לחוזה המכר שנערך בין התובעת למוכרת ביום 1/3/94.
על פי הנספח לחוזה המכר כלל הציוד, בין היתר, "שתי מערכות חשמל למנועים + לוח חשמל".
4. לטענת התובעת לוח החשמל המוזכר ברשימת הציוד הינו לוח החשמל שאליו מחובר החשמל המרכזי מחב' החשמל. בעת המכירה היה הלוח מותקן בנכס השייך לנתבע והוא נותר כך מאז ועד היום. מלוח זה מוביל כבל תת קרקעי אל לוחות החשמל שמותקנים בכל אחד מהלולים, שמצויים בנכס השייך לתובעת. לטענת התובעת, בסמוך לפני הגשת התביעה איים הנתבע לנתק את הלולים מלוח החשמל (שמצוי, כאמור, בנכס שבבעלותו), וזאת בחוסר תום לב ותוך נסיון לכפות על מי מבעלי העניין בתובעת להעניק לו, ולשטח שבבעלותו, זיקת הנאה בנכס אחר, שאינו קשור כלל ללולים נשוא המחלוקת.
5. התובעת טוענת כי לוח החשמל, אף שהוא מצוי בנכס השייך לנתבע, שייך לה, ולנתבע אין זכות ו/או רשות לנתקו או להזיזו וזאת מאחר שהיא רכשה את הזכויות בלוח, במיקומו הנוכחי, על פי ההסכם שהיה בינה ובין אשתו המנוחה של הנתבע בשנת 1994.
6. הנתבע מכחיש את כל טענות התובעת. לטענתו, לוח החשמל, שהוזכר בהסכם ובנספח א' להסכם, אינו לוח החשמל המצוי בנכס בבעלותו אלא לוח החשמל המצוי בלולים עצמם. לטענתו, לוח החשמל שאליו נעשה החיבור של חב' החשמל שייך לו ואילו לוח החשמל שמצוי בתוך הלולים הוא ששייך לתובעות. לטענת הנתבע, אין לתובעות כל זכות במקרקעין שבבעלותו ובכלל זה בלוח החשמל שמצוי בנכס שלו.
7. ביום 31.1.13 נשמעו הראיות. מטעם התובעות העיד מר בועז שקדי והנתבע לא הביא עדים מלבד עדותו הוא. הצדדים הגישו סיכומים כתובים. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ושבתי ועיינתי בפרוטוקול ובכל החומר שבתיק בית המשפט, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.
8. אני מקבלת את גרסת התובעת, לפיה לוח החשמל שאליו מתחבר החשמל מחב' החשמל, והמצוי בנכס השייך לנתבע, שייך לתובעת והיא רכשה אותו על פי ההסכם שנעשה עם אשת הנתבע בשנת 1994.
אני דוחה מכל וכל את טענת הנתבע כאילו האמור בנספח להסכם ביחס ל"לוח החשמל" כפי שצויין בנספח א' להסכם, כוונתו ללוחות החשמל שמותקנים בלולים עצמם ולא ללוח שמותקן בנכס שבבעלותו.
9. לא רק שעדותו של הנתבע הותירה רושם שלילי ביותר ואינני מאמינה לעדותו, אם בעניין הזה ואם בעניינים אחרים, אלא שלגרסת התובעת ישנם חיזוקים נוספים, מלבד האמור בהסכם ובעדותו של מר בועז שקדי מטעם התובעת.
10. ראשית, הדבר ברור מלשונו של ההסכם ושל נספח א' להסכם שעל פי האמור בהם מדובר על "לוח חשמל". "לוח" ולא "לוחות".
11. מהעדויות, כולל עדותו של הנתבע עצמו עולה כי בכל אחד מהלולים שנמכרו היה מותקן לוח חשמל מקומי
(עמ' 18 שו' 16-21) ולו היתה הכוונה ללוחות האלה, חזקה על הצדדים שהיו נוקטים בלשון רבים ולא בלשון יחיד, כפי שנכתב בנספח בפועל.
השימוש שעשו הצדדים בלשון יחיד ביחס ללוח החשמל, מלמד על כך שהכוונה היתה ללוח החשמל המרכזי, אחד ויחיד, שאליו מגיע חיבור חב' החשמל שמוזרם אל הלולים באמצעות הכבל התת קרקעי והכוונה ללוח שמצוי במקרקעין השייכים לנתבע.
12. הנתבע ניסה לטעון כי בעת פרוש ההסכם ולשון ההסכם, יש להתחשב בעובדה שמי שניסח את ההסכם היה עורך דין מטעמה של התובעת וכל פירוש צריך לכן להיות לרעת המנסח, היינו, התובעת.
לפיכך טען הנתבע כי אין לתת משקל מהותי לעובדה שבהסכם מדובר על לוח חשמל יחיד ולא על לוחות חשמל, ברבים.
אני דוחה טענה זו של הנתבע, מאחר שהתברר כי עורך הדין שניסח את ההסכם עבור הצדדים ייצג את שני הצדדים, ולא את התובעת בלבד. הנתבע הודה, למעשה, כי יוצג על ידי עורך הדין בעת חתימת ההסכם ואין לכן מקום לקבל את טענתו כאילו עורך הדין שניסח את ההסכם ייצג את התובעת לבדה
(עמ' 17 שו' 13-24).