אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> רשות ערעור על פסק בוררות - המצוי והצפוי

רשות ערעור על פסק בוררות - המצוי והצפוי

מאת: ירון בן דוד, עו"ד | תאריך פרסום : 03/05/2010 12:00:00 | גרסת הדפסה

מבוא

ביום 5/11/08 התקבל בכנסת תיקון חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס"ט – 2008 (להלן - "התיקון") הקובע אפשרויות ערעור על פסק בוררות.

עד לקבלת התיקון ניתן היה לתקוף את פסק הבוררות על פי חוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן-"החוק") על דרך של בקשה לביטולו - כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר – מחמת פגמים שנפלו בו בהתאם לעילות המפורטות בסעיף 24 בחוק.

הסייג שנקבע לביטול פסק בוררות בסעיף 26(א) בחוק היה היעדר עיוות דין – משמע, שגם בהתקיים אחת (או יותר) מהעילות שבסעיף 24 בחוק הרי שלא יבוטל הפסק אם סבור היה בית המשפט שלא נגרם עיוות דין.

במסגרת התיקון הורחבו אפשרויות התקיפה של פסק בוררות, וכעת פתוחות בפני הצדדים לבוררות האפשרויות הבאות:

  1. בקשה לביטול פסק בוררות בהתאם לעילות שבסעיף 24 בחוק.
  2. הסכמה, כי פסק הבוררות ניתן לערעור בפני בורר בהתאם לאמור בסעיף 21א. בחוק.
  3. הסכמה, כי ניתן לערער על פסק הבוררות ברשות בית משפט אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין בהתאם לאמור בסעיף 29ב. בחוק.

צדדים, שקבעו שפסק הבוררות ניתן לערעור בפני בורר, מוותרים בכך על זכותם לבקש ביטול פסק הבוררות בהתאם לעילות הקבועות בסעיף 24 (1)-(8), וכן על זכותם להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הבוררות.

צדדים, שבחרו באפשרות רשות ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות, מוותרים בכך על זכותם להגיש בקשה לביטול פסק בוררות במידה שהוגש ערעור, והם רשאים להעלות במסגרת הערעור טענות לפי אחת מעילות הבטלות שבסעיף 24 בחוק.

בדברי ההסבר להצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 2) (ערעור על פסק בוררות), התשס"ח – 2007 (להלן – "הצעת החוק") הוצע לעגן הליך ערעור בפני בורר שיאפשר תיקון טעויות בפסק הבוררות, וזאת לנוכח החשש שפתיחת פתח לערעור בפני בית המשפט תפגום בסופיות הליך הבוררות ובתדמיתו ככלי יעיל לפתרון סכסוכים, וכן עלולה לגרום לעומס נוסף על בתי המשפט.

בנסיבות אלה הוצע במסגרת הצעת החוק לעגן בחוק הליך ערעור בפני בורר שיאפשר תיקון טעויות בפסק הבוררות בדומה לנהוג במוסדות המקיימים הליכי בוררות, ובאופן שעשוי להגביר את המודעות להליך הערעור החדש ולהפחית את הרתיעה מהליך הבוררות.

אלא שבתיקון עצמו כבר נוספה גם אפשרות הערעור לבית המשפט "ברשות בית המשפט, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין;" (ס' 29 ב. בחוק).

מאמר זה יתמקד בנקודת האיזון החדשה, אותה צפוי התיקון ליצור, בין העצמאות הדיונית של הבורר והצדדים להליך ובין תקינות ההליך והיותו אמצעי יעיל והוגן ליישוב סכסוכים.

מתן רשות ערעור על החלטות של בית משפט בנוגע לבוררות

בסעיף 38 בחוק הבוררות נקבע, כי: "החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור ברשות...".

הפסיקה פירשה בצמצום את הנסיבות בהן תינתן רשות ערעור על החלטות בתי המשפט לפי חוק הבוררות, וזאת בדומה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שלאחר ערעור בזכות, ובדומה למתן רשות ערעור על החלטות ביניים.

בהתאם לפסיקה, תינתן רשות הערעור ב"גלגול השלישי" רק במקרים חריגים בהם החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ כגון: מקרים המעלים שאלות בעלות חשיבות חוקתית; מקרים בהם יש לתרום לאחידותה של ההלכה; מקרים בהם קיימת חשיבות עניינית לבעיה המשפטית המועלית בהם ומקרים בהם קיימת חשיבות ציבורית בעניין.

כמו כן, צמצמה הפסיקה את הנסיבות בהן תינתן רשות ערעור על החלטת ביניים, וזאת, בין היתר, בנימוק שבדרך כלל יתאפשר לבעל הדין לתקוף את החלטת הביניים בסיומו של ההליך, ולפיכך יש לבחון את הדחיפות המחייבת מתן סעד עוד בשלב הליכי הביניים ובטרם ניתנה החלטה סופית בתיק.

בנוגע לבוררות נקבע, כי בבחינת בקשות רשות ערעור הנוגעות לביטול או אישור פסקי בוררות לא תינתן רשות על דרך השגרה, והיא תיוחד רק למקרים חריגים בהם עולה שאלה מיוחדת בעלת אופי משפטי או ציבורי החורגת מעניינם המוגדר של הצדדים למחלוקת או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין. [רע"א 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה), פד"י לו(3) 123 (1982); ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 177; רע"א 3505/00 רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ נ' אחים שורק בע"מ; רע"א 1370/02 בובליל נ' שלינגר; רע"א 10408/02 עו"ד יערי נ' ליהדר בע"מ; רע"א 235/89 כוכבי נ' ארמה בנין בע"מ (ניתן ביום 27.7.89, לא פורסם).]

כך גם נקבע, כי "כלל הוא כי רק במקרים נדירים תתערב ערכאה ערעורית בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה בכל הקשור בעיכוב הליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות". רע"א 3973/06 זטה יהלומים ואח' נ' רחמינוב (ניתן ביום 12.6.2006); ע"א 550/75 מורלי נ' בגון פ"ד ל(2) 309 (1976); רע"א 254/88 קיבוץ קדרים נ' מורד פ"ד מ"ב (3)74 (1988); רע"א 1860/02 חברת מלונות דן בע"מ נ' ITF Industrial Constructions Of Doors; רע"א 363/01 נרקיס בניה בע"מ נ' ד.ש.י. אריאל לבנין והשקעות בע"מ.

בע"א 4886/00 גרוס נ' קידר (להלן – "הלכת גרוס") קבע בית המשפט, כי יש לתת פרשנות רחבה לסעיף 38 בחוק הבוררות, כך שהחלטות ופסקי דין העוסקים בבוררות, גם אם אינם באופן דווקני "לפי חוק זה", יכללו גם הם בתחולתו.

משמעות קביעה זו הנה צמצום זכות הערעור ואפשרות לערעור ברשות בלבד על כל הנושאים הקשורים לבוררות.

על האיזון בין העצמאות הדיונית ותקינות הליך הבוררות

בהלכת גרוס העלתה השופטת א. פרוקצ'יה דברים אודות האיזון הראוי בין הצורך במתן עצמאות דיונית לבורר ולצדדים לבין הצורך להבטיח את תקינותו של ההליך, אשר יפים גם לענייננו:

"על-פי הסדר הדיוני הרגיל, על פסק-דין של ערכאה דיונית מוקנית לבעל-דין, דרך כלל, זכות ערעור. סעיף 38 לחוק הבוררות, המגביל את הביקורת הערעורית על החלטתו של בית-משפט לפי חוק הבוררות לערעור ברשות בלבד, הינו חריג מהסדר הרגיל. חריג זה אינו מיקרי; הוא משקף התייחסות ערכית למוסד הבוררות ולמקומו הראוי במערך המנגנונים השיפוטיים המוכרים להכרעה בסכסוכים[...] הפנייה לבוררות כאמצעי לפתרון סכסוכים רצויה מבחינת האינטרס הציבורי ומבחינת האינטרס הפרטי של בעלי-הדין כאחד. מן הצד האחד, הפנייה לבוררות מקלה באופן ניכר את מעמסת בתי-המשפט. מצד אחר, לבעלי-הדין מוצע נתיב חלופי להכרעה במחלוקות המתאפיין ביעילותו, במהירותו ובאפשרות להגיע במסגרתו לתוצאה צודקת בלא כפיפות לכללי סדרי הדין והראיות[...] מקומה רב החשיבות של הבוררות כמכשיר להכרעה בסכסוכים אינו מייתר את הצורך בפיקוח השיפוטי על הבוררות המותווה בחוק הבוררות[...] פיקוח זה מבקש להשיג את האיזון הראוי בין הצורך במתן עצמאות דיונית מרבית לבורר ולצדדים לבין הצורך לשמור על עינו הפקוחה של בית-המשפט על הליכי הבוררות כדי להבטיח את תקינותם ואת היותם אמצעי יעיל והוגן לעשית צדק. במסגרת איזון זה אחת המטרות המוגדרות של חוק הבוררות היא ייעול ההליכים וחתירה לסיומם המהיר בדרך של הגבלת אפשרויות הערעור על החלטות בתי-המשפט בענייני בוררות[...] במסגרת הדאגה לחיזוק מוסד הבוררות ביקש החוק למנוע מצבים שבהם בעל-דין ינצל לרעה את הליכי בית-המשפט כדי להערים מכשולים ועיכובים על מהלכה של הבוררות. מגמה זו הצדיקה מלכתחילה העמדת מגבלה על הביקורת הערעורית הנתונה לגבי החלטות בית-המשפט בענייני בוררות על דרך קביעה כי ביקורת זו לא תינתן כעניין שבזכות אלא כעניין של רשות בלבד. מגבלה זו יוצרת מסננת דיונית ראויה מפני ערעורי סרק ומגבילה את הביקורת הערעורית על החלטות בענייני בוררות לעניינים שחשיבותם ומשקלם המיוחד מצדיקים זאת."

היקף שיקול הדעת במתן רשות ערעור על פסק בוררות:

התיקון בס' 29ב. קובע ארבעה תנאים מצטברים שרק בהתקיימם תינתן רשות ערעור על פסק בוררות, והם:

  1. הצדדים התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין.
  2. הצדדים הסכימו, כי ניתן יהא לערער על פסק הבוררות ברשות בית המשפט אם נפלה טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין.
  3. נפלה בפסק הבוררות טעות יסודית ביישום הדין.
  4. יש בטעות היסודית ביישום הדין כדי לגרום לעיוות דין.

בכך תוחם המחוקק את שיקול דעתו של בית המשפט במתן רשות ערעור על פסק בוררות לבחינת התקיימם של התנאים שלעיל, וזאת מבלי להידרש לכאורה למרבית העקרונות אשר הותוו בפסיקה בהתייחס למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט לפי חוק הבוררות החלים על מתן רשות ערעור, כפי שנסקרו לעיל.

פרשנות דווקנית עלולה להוביל למשל לאי מתן רשות ערעור על פסק בוררות במקרים, אשר מגלים שאלה מיוחדת בעלת אופי משפטי או ציבורי החורגת מעניינם המוגדר של הצדדים למחלוקת, אך לא מתקיימים בהם התנאים שבס' 29ב. בחוק.

דוגמה דומה ניתן למצוא בכל הנוגע לנסיבות בהן תינתן רשות ערעור על פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות, שגם אז מדובר ברשות ערעור על פסק דין המסיים את הסכסוך כולו במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות.

בעניין זה נקבע בברע (י-ם) 375/08 ארקיע קוי תעופה ישראליים נ' קורח מאיר, כי:

"הצורך (התחיקתי) להגשים את תכלית הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות מחייב, אפוא, לקבוע אמות מידה להענקת רשות הערעור, ואלו תיגזרנה מתכלית זו. עמד על כך כב' סגן הנשיא י' בזק בבר"ע (י-ם) 244/90 יאיר נ' פרנקל, פ"מ כרך תשנ"א(3), 309, 314-315, בציינו כי לאור תכלית הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות – '...אין להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור אלא כשמדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה, טעות שאינה תובעת דיונים ארוכים וטענות מקדמיות. נמצא, כי בניגוד גמור לעקרונות החלים על מתן רשות ערעור לבית המשפט העליון, שם יש להצביע על קיומה של שאלה בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית כדי לקבל רשות ערעור, הנה כשמדובר בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, עצם קיומה של שאלה בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית אינה בדרך כלל סיבה למתן רשות ערעור, שכן הפורום שבו מדובר אינו מתאים לבירור שאלות כאלה..."

כאן המקום להזכיר, כי בין מאפייניו של בית המשפט לתביעות קטנות קיימות נקודות השקה להליך הבוררות כעולה מהוראות סעיפים 64- 65(א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד– 1984, שם נקבע בין היתר, כי שופט בית המשפט לתביעות קטנות רשאי לדון בתביעה כבורר או להעבירה לבורר בהסכמת הצדדים, וכי הוראות חוק הבוררות יחולו על הליך שכזה למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35.

אלא שגם אם שיקול הדעת של בית המשפט תחום, ולכאורה שומה עליו לתת רשות ערעור על פסק הבוררות אם קבע שנתקיימה טעות יסודית ביישום הדין אשר גרמה לעיוות דין, הרי שעדיין מותיר ס' 29ב. כר נרחב להפעלת שיקול דעתו במסגרת הפרשנות שייתן למונח "טעות יסודית ביישום הדין שיש בה כדי לגרום לעיוות דין" במקרה שלפניו.

פרשנות אפשרית ל"טעות יסודית ביישום הדין שיש בה כדי לגרום לעיוות דין":

בתקופת פקודת הבוררות המנדטורית - טרם נכנס חוק הבוררות לתוקף - נהגה עילת הביטול של "טעות על פני הפסק", אשר אפשרה היקף התערבות נרחב בפסקי בוררות עד כדי כך שבית המשפט המליץ לבוררים שלא לנמק את פסקם (ס' אוטולנגי, בוררות – דין ונוהל, כרך ב' (מהדורה רביעית מיוחדת – 2005), עמ' 1070).

עם חקיקת חוק הבוררות לא נשתמרה עילה זו ועמדת בתי המשפט הייתה, כי אינם מתכוונים להחליף את הבורר בכתיבת הפסק, גם אם טעה.

כמו כן נקבע, כי אין להחזיר עילת ביטול זו במסגרת סעיף 24(7) לחוק, "שאם לא תאמר כן, הרי ייפתח על ידי עילת הביטול שבסעיף 24(7) אפיק נרחב כל כך לטענות פסלות ובטלות שלעומתו הפרץ שפרצה בחומת הבוררות העילה הנושנה של טעות גלויה עפ"י הפסק, בימי פק' הבוררות, כאין וכאפס הוא, לא זו בלבד שנמצא כותבים מחדש את העילה שנמחתה, אלא שאף נימצא מרחיבים אותה ופותחים אותה לפניה בקעה רחבה משהיתה להתגדר בה." (המ' (ת"א) 1271/77 סולב נ' טל, פ"מ תשל"ח (1), 417)

ובאותו עניין נקבע, כי: "דין טעותו בחוק כדין כל טעות בשיקול דעת היא, בהבנת הענין, בשקילת ראיות או בקביעת מהימנות [...] טעויות שאין להן תקנה, נוכח העקרון שאין ערעור על פסק בוררות."

פרשנות זו קיבלה משנה תוקף גם בפסיקות מאוחרות יותר כדוגמת רע"א 7765/07 קופ"ח מאוחדת נ' נג'ח (פורסם בנבו) שם נקבע, כי:

"השאלה אם טעה בורר בפירוש הדין אינה מסוג העניינים העומדים למבחן שיפוטי במסגרת ביקורת בית המשפט על פסק הבורר [...] בבוררות בה כפוף הבורר לדין המהותי, משהתברר כי הבורר החיל את הדין על המחלוקת שבפניו לא יזקק בית המשפט לטענות בדבר אופן החלת הדין, ובכלל זה, לטענות כי הבורר שגה בפרשנות הדין ובדרך החלתו על מערכת היחסים בין הצדדים".

(ראו גם: רע"א 7592/08 פי.די.די. יהלומים ואח' נגד I.DO.Diamonds Inc ואח'; רע"א 113/87 נתיבי איילון נ' יהודה שטאנג ובניו, פ"ד מה (5), 511; ע"א 318/85 כוכבי נ' גזית, קונסיליום השקעות ופיתוח בע"מ, פ"ד מב(3)).

באשר להגיון העומד בבסיס העניין נקבעבע"א 388/81 תימורים נ' משתלות ויצמן סול כהנא, פ"ד לו(4) 253, כי:

"כשמקבלים הצדדים על עצמם למסור את חילוקי הדעות שביניהם לבוררות, מקבלים הם עליהם את שיקול-דעתו ואת הבנתו את החוק ואת העובדות, ואינם יכולים לקבול, כי אלו מוטעים היו. על-כן, אף אם טעה הבורר בדבר הלכה או בשיקול הדעת אין בכך כדי לבטל את הכרעתו, שהרי על-מנת כן קיבלוהו הצדדים עליהם".

אלא שבמקביל החלו לעלות קולות אחרים, אשר התוו את הדרך לתיקון בו עסקינן.

בה"פ (ת"א) 10945/99 Opal Finance (2000) נ' Opal Finance Corporation קבעה השופטת ר. שטרנברג-אליעז, כי:

"כל עוד לא בוטלה העילה השביעית על ידי המחוקק אין לשלול אפשרות נדירה של התערבות בית משפט בנסיבות חריגות ביותר, משיקולים של חומרת הטעות, אם נגרם עיוות דין. פרשנות מחמירה מזאת, עלולה להחמיץ מדיניות של עידוד העברת הסכסוכים לבוררות, שכן המעוניינים בהכרעה על פי הדין המהותי, ידירו רגליהם ממוסד זה." (ההדגשה בקו שלי - י.ב.ד.)

ואילו השופט א. גורן העיר: "האמנם אין משקל, המצדיק את שינוי החקיקה, לתחושה הבלתי נוחה, בלשון המעטה, של שופטים הצריכים לאשר דין מוטעה, בנוכחות בעלי הדין המתדיינים לפניהם על תקפו של פסק הבורר?!" (א' שטרוזמן, "הרהורים וערעורים על פסק בורר", הפרקליט מ' (תשנ"א –תשנ"ב), 227).

לנוכח התיקון כבר לא תדרשנה נסיבות חריגות ביותר על מנת להכשיר את התערבותו של בית המשפט בפסק בוררות בו נפלה טעות ביישום הדין, שכן מעתה תהווה טעות שכזו עילה להתערבות, אך מאידך כן תדרש הטעות להיות טעות מהותית.

מקרה דומה ניתן למצוא בחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב-1992, העוסק במתן פסק המשקם ובאופן ביטולו, שם המשיכה להתקיים העילה של "טעות גלויה על פני הפסק":

"27. עם הסדרת החוב של גורם חקלאי, יתן המשקם לגביו פסק מנומק; על פסק המשקם יחולו הוראות פרק ה' לחוק הבוררות, בשינויים המחוייבים, למעט סעיפים 24 ו-29א.

28. (א) בית המשפט המחוזי רשאי, על פי בקשת חייב, נושה או ערב שעליהם חל פסק המשקם, לבטלו, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו למשקם, בשל אחד מאלה:

(1) המשקם חרג מסמכותו;

(2) עילה מהעילות המנויות בסעיף 24(4), (5), (9) ו-(10) לחוק הבוררות;

(3) טעות גלויה על פני הפסק.

ברע"א 6726/96 אבו אברהם ו-11 אח' נ' בית נקופה ואח', התייחס בית המשפט לפרשנות המינוח "טעות גלויה" על פי אותו סעיף 28(א)(3) לחוק ההסדרים, ושם קבע:

"בית המשפט לא יתערב בפסק המשקם אלא אם הטעות "גלויה". מה פירוש? בית המשפט יהיה נוטה שלא לחטט בפסק המשקם כדי לגלות בו טעות, ולא להיתפס לספק-טעות, אלא לבדוק אם נפלה בפסק, לאור החומר שבתיק, טעות ברורה ומהותית [...] "לא כל טעות גלויה על פני פסק המשקם די בה כדי לבטל את הפסק על פי סעיף 28(א)(3) לחוק ההסדרים. תוצאת הטעות תלויה בחומרת הטעות. יש טעות שאין בה כלל כדי להשפיע על הפסק; יש טעות המצדיקה תיקון, השלמה או ביטול חלקי של הפסק; אך יש גם טעות המחייבת ביטול הפסק כולו". (ההדגשות בקו שלי - י.ב.ד.)

(ראו גם: הפ 242/06 (מחוזי נצרת) ירון אביב ואח' נ' מושב גיתית כפר שיתופי של משקי חרות ביתר בע"מ)

אלא שבהתאם להוראות התיקון, אפשר שבית המשפט לא יידרש רק למבחן תוצאת הפסק בבואו לבחון האם יש בטעות כדי לגרום לעיוות דין, וירחיב את התערבותו גם למקרים בהם נפלה טעות מהותית, אשר יש היה בה כדי לגרום לפגם בדרך בה התנהלה הבוררות.

חיזוק לכך ניתן גם באופן שבו פורש בפסיקה המונח עיוות הדין שבסעיף 26 (א) בחוק הבוררות, למשל במסגרת הפ 710/01 (מחוזי ת"א) ננס רועי נ' אפללו יוסף, שם קבעה השופטת ר. שטרנברג אליעז:

"סעיף 26(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, קובע כי בית המשפט "רשאי לדחות בקשת ביטול על אף קיומה של אחת העילות האמורות בסעיף 24, אם היה סבור שלא נגרם עיוות-דין.

בבש"א 111315/98 התחנה המרכזית נ' ויקטוריה פילוסוף ואח', (לא פורסם), עמדתי על המונח עיוות דין: 'הביטוי 'עיוות דין' פנים רבות לו ואין לקבוע מסמרות באשר לאופן פרשנות הביטוי. כל מקרה ומקרה נבחן לגופו, בנסיבותיו הוא. ביטוי זה ממוקם הן במישור הדיוני והן במישור המהותי. לעיתים נבחנת הדרך בה התנהלה הבוררות ולעיתים נבדקת תוצאת הפסק, לאור עקרונות שבדין ותחושת הצדק'." (ההדגשה בקו שלי – י.ב.ד.)

סיכום:

הנה כי כן, תוחם המחוקק מחד את שיקול דעתו של בית המשפט במתן רשות הערעור על פסק בוררות בהתקיימם של ארבעה תנאים מצטברים המנויים בס' 29ב. בחוק, ומאידך מותיר מצע נרחב לפרשנותו בשאלת אופי הטעות ומידת השפעתה על הליך הבוררות ותוצאתו.

בהקשר זה סבורני בכל הכבוד, כי ייטיב לעשות בית המשפט אם לא ירחיב את היקף התערבותו בפסק הבוררות יתר על המידה, ויקבע את נקודת האיזון החדשה שבין העצמאות הדיונית בהליך הבוררות ובין תקינות ההליך כחסם בפני טעויות מהותיות של הבורר ביישום הדין, העלולות לפגום פגם של ממש בהליך או בתוצאתו, ולא כמאיץ נוסף למגמה הרווחת של תקיפת פסקי בוררות בבתי המשפט, ובכך גם יגשים את כוונת המחוקק.

לפסקי הדין המאוזכרים במאמר:


* הכותב, עו"ד ירון בן-דוד הנו מומחה בגישור ובבוררות, ובעל משרד "בן-דוד - עורכי דין ונוטריון". ממקימי מערך ניתוב התיקים בבתי המשפט ומנהלה של המחלקה הראשונה בארץ ליישוב סכסוכים בבית משפט השלום בת"א. כיום מכהן כסגן יו"ר וועדת גישור ובוררויות של ועד מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין בישראל, וכן כמ"מ יו"ר ועדת גישור שבפורום יישוב סכסוכים בלשכת עורכי הדין.

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ