מאת: עו"ד תומר אשרוב
לפסק הדין בעניין מוריס אגבבה קבלן בנין בע"מ נ' קל אוטו פרויקטים (2001) בע"מ
חברת הבת של קל-אוטו תשלם לקבלנית כחצי מיליון שקל, בשל עיכוב הסכם מכר של מגרש בתל אביב. סירובה לחתום על ההסכם ולקיימו, קבע ביהמ"ש, הביא לעיכוב בבנייה על המגרש ולאבדן דמי שכירות לקבלנית.
שבעה שותפים - בהם חברת הבת של קבוצת הרכב קל-אוטו, קל-אוטו פרויקטים - רכשו מגרש ברחוב אנילביץ' בתל אביב. סכסוך שפרץ בין השותפים הביא להסכמה, לפיה אם קל-אוטו לא תרכוש את הקרקע עד ל-10 במאי 2005, היא תימכר לצד שלישי, בכפוף להסכמת 60% מהשותפים.
קל-אוטו לא רכשה את המגרש, וכאן נכנסה לתמונה חברה קבלנית בשם "מוריס אגבבה קבלן בנין בע"מ", אשר רכשה אותו בהסכמת 66% מהשותפים בשנת 2008.
קל-אוטו סירבה לשתף פעולה עם הסכם המכר. בתגובה, הקבלנית הגישה נגדה תביעה לביהמ"ש המחוזי. התביעה התקבלה, ומשכך, חתמה גם קל-אוטו על הסכם המכר במרץ 2010, כשנתיים לאחר חתימת ההסכם עם יתר השותפים.
אלא שלטענת הקבלנית, בהתנהלותה, עיכבה קל-אוטו את הבנייה על המגרש, בו ביקשה להקים בניין המשמש לתעשייה עתירת ידע. העיכוב, שארך 17.5 חודשים, טענה הקבלנית, הביא לאבדן דמי שכירות והנאה מפירות הבניין. משכך,
בתביעה שהגישה נגד קל-אוטו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, דרשה הקבלנית פיצוי של 3.325 מיליון שקלים.
גם הקבלנית אחראית לעיכוב
השופט יהושע גייפמן העמיד את הקבלנית על טעותה כשקבע, כי העיכוב שגרמה קל-אוטו בבנייה עומד על 14 חודשים בלבד, וכי לא רק קל-אוטו אחראית לו, אלא גם הקבלנית בעצמה.
השופט קבע, כי הסכם המכר עליו חתמו השותפים, למעט קל-אוטו, קבע כי הקבלנית תקבל הרשאה כבעלת זכויות 45 יום מחתימת ההסכם. משכך, יש למנות את העיכוב החל מהמועד הזה ולא מיום חתימת ההסכם.
עם זאת, פסק השופט, כי התנגדות קל-אוטו לעסקה, הייתה בניגוד להסכם השיתוף שחתמה מול השותפים האחרים. עוד ציין השופט, כי קל-אוטו התנהלה בחוסר תום לב, באשר ניסתה לסכל את ההסכם בכל דרך אפשרית, ולא הייתה כל הצדקה להתנהלות שכזו.
לפיכך, פסק השופט, כי גם הקבלנית וגם קל-אוטו השפיעו על עיכוב הבנייה: האחריות של קל-אוטו היא לעיכוב שגרמה בסירובה להעביר לקבלנית את הזכויות, אשר מנע ממנה לחדש את חוזה החכירה עם עיריית תל אביב ולא אפשרה לה להגיש בקשה להיתר בנייה. האחריות של הקבלנית נבע מכך שהתעכבה בתשלום דמי החכירה לעירייה ובהגשת בקשה להיתר בנייה, מטעמיה שלה.
משכך, החליט השופט לחלק את האחריות לעיכוב בין הקבלנית לקל-אוטו: 70% לקבלנית ורק 30% לקל-אוטו.
פיצויי קיום, ציין השופט, הם פיצויים בגין אבדן רווחים, כאשר נשקלים נתונים שאפשר לשער במידה של ודאות סבירה את קיומם. כך למשל, ניתן לשער, שהקבלנית יכולה הייתה להרוויח מדמי שכירות, אילו הייתה מתחילה את הבנייה בזמן.
לאחר שערך חישוב בהתאם לראיות שהובאו בפניו, קבע השופט כי סך כל הנזק שנגרם לקבלנית עומד על 1,585,137 שקלים, ועל פי חלוקת האחריות, הרי שקל-אוטו צריכה לשלם לה פיצוי של 475,541 שקלים, בתוספת הוצאות משפט של 50 אלף שקל.
* הכותב בעל משרד העוסק בין היתר בתחום החוזים והמסחר.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
לפסק הדין בעניין מוריס אגבבה קבלן בנין בע"מ נ' קל אוטו פרויקטים (2001) בע"מ
למדור: דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.