קישורים

אחת מן הטכנולוגיות הפרומיננטיות שגרמו לרשת להתפתח במהירות שהתפתחה, טמון בקישור האלקטרוני הידוע כ-"Hyperlinking/Hypertext Linking" ומטרתו לפשט את המעבר בין תכני מידע באינטרנט. באמצעות קישור ההיפרטקסט, יכול מפתח האתר לנצל מידע שמצוי בדרך כלל ברשות הרבים וליצור קרש קפיצה לגולשים באתר. באמצעות אימוץ מקפצת ההיפרטקסט, אין צורך שהגולש ידפיס את מלוא כתובת הדף "URL" כתובת היכולה להגיע לעשרות רבות של תווים אלפא-נומריים, אשר ללא ספק הקלדתם היתה גורמת לסרבול המערכת ולגסיסת הרשת. דא עקא, כיום כל ילד המעונין להגיע ממקום אחד באינטרנט לאחר, כל שעליו לדעת לעשות הוא להביא את סמן הדפדפן לנקודה מסוימת על המסך וללחוץ על כפתור העכבר בכדי להגיע לאותה כתובת הגלומה בקישור.

מבלי להיכנס לפרטים טכניים, קישור היפרטקסט מהווה מעין שלט/צינור. השלט מכסה על פתח צינור ומורה היכן מצוי קצה הצינור, כך שאם הנך נכנס/ת לצינור קיים סיכוי רב כי ביציאה תמצא/י את עצמך היכן שרצית. הצינור הינו למעשה כתובת שקופה שאין הגולש רואה אותה. כאשר הקישור נבחר על-ידי הגולש, זה מועבר לאתר המצוי בצדו השני של הצינור, באופן ויזואלי הנוח לעיני המשתמש. רעיון השלט/צינור מתבטא בשני אופנים. האחד הינו קטע טקסטואלי המופיע או בצבע שונה )בדר" כ כחול( או עם קו תחתון או שניהם יחדיו. הקטע הטקסטואלי, ברוב המקרים, מצביע על נושא הדף המקושר אליו. הסוג השני של הקישור הינו מידע גרפי )ידוע גם כקישור גרפי "IMG" ( כאשר על-ידי אותה פעולת הפניה ולחיצה על-ידי העכבר, הכתובת הנחבאת מאחורי השלט הגרפי "מקפיצה" את הגולש לדף הנבחר. בשני המקרים, כאשר הגולש מעביר את מצג העכבר על-פני ה'שלט', המצג משנה את צורתו )למשל לצורה של כף יד(, וכאשר הגולש לוחץ על כפתור העכבר, בין אם המצג מצוי מעל שלט טקסטואלי או מידע גרפי, קיימות מספר אפשרויות מעבר - מעבר לדף אחר לגמרי מהדף שבו נמצא הקישור, מעבר לאפליקציה ומעבר לחלק אחר באותו הדף שבו נמצא הקישור.

עד כה, הכל טוב ויפה, לכאורה מטרת הקישור נראית תמימה ואינה מעלה סוגיה משפטית זו או אחרת ולבטח האינטרנט לא היה מתפתח למצב שהוא נמצא כיום ללא קישוריות. ברם, עולם כמנהגו נוהג, ועורכי-דין משועממים החלו לחפש מהם הנפקויות המשפטיות של קישורים באינטרנט. יתרה מכך, מאחר והשימוש בקישורים הינו זמין לכל אחד וניתן לביצוע ברגעים ספורים. כל אתר ברשת יכול להכיל, באופן תיאורטי ומעשי, בין קישורים בודדים למליוני קישורים באתר אחד )ראה פורטלים(.

אם כן, לאחר שהתבדחנו מעט, מהם הסוגיות המשפטיות שעלולות לעלות משימוש בקישוריות ? קישוריות באינטרנט והשימוש בהם נוגע לדיני הקניין הרוחני בכלל ולסוגיית השגת גבול, סימני המסחר וזכויות יוצרים בפרט. לדוגמא: שימוש בקישור אשר עלול ליצור בלבול באשר לכתובת באינטרנט שהוא מקשר אליה וכך עלול לעורר אחריות בגין פרסום כוזב. יתרה מכך, קישור אשר יבלבל את הציבור באשר למקורו של האתר והשירותים הנובעים ממנו, יכול להימצא כמפר סימן מסחרי. וכן שימוש בקישור גרפי המבוסס על יצירה ייחודית של אחר יכול להפר את זכויות היוצרים שיש לאחר באותו אלמנט גרפי ייחודי של המצביע האלקטרוני. כך גם, שימוש בקישור היפרקטסט שיקפיץ את הגולש אל תוך אתר אינטרנט קנייני של אחר ללא רשותו של בעל האתר יכול להביא לתביעה בגין השגת גבול כמו גם לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים שיש לבעל האתר בתוכן המצוי בתוך האתר.

ניתן להמשיל את הגלישה באתרי אינטרנט שונים והשימוש בהקפצה האלקטרונית מאתר אחד למשנהו לאפשרות להסתובב בין מקומות שונים בעולם הפיזי, ושאת אותם מקומות מקשר מבוך של מנהרות. כל זמן שהמטייל יודע מתי הוא נכנס למנהרה, היכן הוא נכנס והיכן הוא יוצא מן המנהרה - אין כל בעיה. אך מי מאתנו ירצה להסתובב בעולם בו יכולים אנו בכל צעד ושעל לדרוך על פתח חבוי למנהרה, ליפול ללא יודעין לתוך המנהרה ולא לדעת היכן אנו נמצאים כאשר יוצאים ממנו? מי מאתנו ירצה לנהל בית בעולם בו מותר לאנשים להיכנס לבית בכל עת ומכל פינה, כולל חדירה לתוך הבית ממנהרה שחפרו מתחת לאדמה ואשר פיתחה מצוי אי-שם בתוך חדר מסויים בבית ? את מורכבות העניין ניתן להמחיש בדוגמה נוספת של האם ניתן להרשות לאנשים להיכנס בחינם לדרייב-אין או לדיסני-לנד רק משום שהצליחו לחפור מנהרה מתחת לאדמה ובכך עקפו את שער הכניסה שם אוספים כרטיסי כניסה? ברור שהתשובות לשאלות אלו הינו בשלילה.

ברגע שמתייחסים לאתרי אינטרנט כאל נכס בעל ערך, שבעל הנכס השקיע רבות בפיתוחו, ושלו שמורה הזכות להחליט מי יכול להיכנס ומי לא, ובאילו תנאים )האם לגבות כרטיסי כניסה, האם לאו? האם להטיל מגבלות על אפשרויות השיטוט באתר? וכיו" ב(, ניתן להבין ביתר קלות את המניעים בהגבלת השימוש החופשי בהקפצה האלקטרונית.

בעולם היו מספר מקרים בהם התנגחו שני צדדים בגין אותה טכנולוגיה מועילה ו "תמימה" .

בסקוטלנד, בעלת סוכנות לחדשות מקוונות תבעה את חברתה למקצוע בכך שהשניה הניחה קישור באתר הבית שלה לאתר הבית של השניה תוך עקיפת פרסומות והפנייה ישירה למאמרים, מבלי לבקש רשות על כך.

((Shetland Times Ltd. v. Wills Scot Sess-Cas (10/24/96), 1 EIPLR 723 (11/1/96

כך גם במקרה של חברה קליפורנית שתבעה חברה ממדינת אינדיאנה בארה" ב בגין הקמת CMB Worldwide Inc. v. American) קישוריות בלתי מורשות לאתר הבית של הראשונה קו ההגנה בשני המקרים היה מבוסס על טענת .((Legends 49 D 109607 (D.IND. 7/22/96 חופש המידע המאפשר לגורם אחד להצביע על תכנים הנמצאים בבעלותו של גורם אחר.

בשנת 1997 הוגשה תביעה נגד מיקרוסופט על-ידי אחת מהסוכנויות הגדולות ביותר בארצות הברית למכירת כרטיסים לאירועי ספורט ומופעי בידור .

(Ticketmaster Corp. v. Microsoft Corp. No. 97-3055 (C.D. Ca., filed 4/24/1997((.

מיקרוסופט אפשרה לגולשים בתחום אתר הבית שלה ל"קפוץ" ישירות למנגנון המכירות של על פניו, מגמה זו הינה מגמה חיובית מאחר ומיקרוסופט מגדילה .Ticketmaster את החשיפה ברשת. ברם, אבן המחלוקת נבעה מכך שמיקרוסופט הקפיצה Ticketmaster-ל ישירות את הגולש לדף בו נמצא מנגנון מכירת הכרטיסים, מבלי לעבור דרך לפחות שני דפים בהם הופיעו פרסומות רבות, אשר האחרונה גרפה כסף רב מהימצאן Ticketmater ראשיים של שם. בפסק-דין מיקרוסופט, טענה התביעה כי הגולשים שהגיעו ממיקרוסופט לדף המכיל את המנגנון למכירת הכרטיסים, בעצם לא היו מודעים בכך שהם משתמשים בשירותי התובעת וכך אבדו הכנסות רבות מן הדילוג מעל-פני דף הפרסומות - לעתים תכופות מצוי באותו דף פתיחה לא רק פרסומות, כי עם גם תוכנות ספירה הסופרות את מספר הגולשים אשר עברו דרך אותו דף, ואשר לפי מספרים אלו נקבעים סכומים המשולמים מן הפרסומות. יתרה מכך, התובעים טענו שהשימוש בקישור, המבוסס על סימן מסחר של התובעת, עלול לבלבל את ציבור הגולשים בכך שהם יחשבו שהתובעים עומדים מאחורי ותומכים בהקפצת ההיפרטקסט. החלטה בעניין, כמו בנושאים רבים אחרים באינטרנט, לא ניתנה מאחר והצדדים הגיעו לפשרה. ונבחן מקרוב את HTML במאמרנו הבא נבחן את המגמה נכון להיום בעולם בנוגע לקישוריות .XML-התפתחות ה

· עו " ד אביב אילון הוא שותף באילון, אגרט ושות' ומתמחה בדיני אינטרנט

· עו " GreatDomains.com ד יונתן בר-שדה הינו היועץ המשפטי של

comments@netlaw.co.il - הערות ניתן לשלוח ל

Information Week פורסם במגזין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.