אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> קיפוח המיעוט בחברה

קיפוח המיעוט בחברה

מאת: ירון בר אל , עו"ד | תאריך פרסום : 11/06/2009 12:00:00 | גרסת הדפסה

מבוא

לא אחת, בעיקר בחברות פרטיות, קטנות ובינוניות, יש לבעלי מניות הרוב שליטה כמעט מוחלטת בפעילות החברה. במקרים מסוימים יכול ויפעלו בעלי מניות הרוב בחברה כבשלהם, תוך התעלמות מחובותיהם ע"פ חוק החברות כבעלי מניות ושלילת זכויותיהם של בעלי המניות שבידיהם החלק הקטן יותר מהמניות - בעלי מניות המיעוט .

שליטתם המוחלטת כמעט של בעלי רוב המניות בחברה והתעלמותם מזכויותיהם של בעלי מניות המיעוט, יכול שתתבטא בדילול המניות, מכירת נכסי החברה תוך הברחת כספי התמורה ועוד כיו"ב פעולות אשר בסופו של דבר תוצאתם אחת: הברחת כספים מהחברה ושלילת נכסיה ורווחיה של החברה מבעלי מניות המיעוט.

קיפוח המיעוט יכול שיהיה גלוי וברור תוך הברחת כספים לכיסם הפרטי של בעלי מניות הרוב, ואולם ברוב המקרים הינו מתוחכם ביותר תוך כדי הסוואתו בפעילות העסקית הלגיטימית והרגילה של החברה ושימוש בחברות ו/או באנשים פרטיים המסייעים לבעלי מניות הרוב להבריח בצורה כזו או אחרת את נכסיה של החברה ולהעלימם מיתר בעלי המניות.

התערבות ביהמ"ש

אחד מהעקרונות הבסיסיים העומדים לנגד עיניו של בית המשפט בדיני החברות הוא לצמצם ככל הניתן התערבותו של בית המשפט בענייניה הפנימיים של החברה. הנימוקים לכך הם רבים ואולם הבולטים בהם הינם שלושה: הנימוק הראשון קובע כי החברה כישות משפטית נוצרה מלכתחילה לשם ניהול עצמי, ובית המשפט איננו מעורה בענייניה העסקיים. הנימוק השני קובע כי עקרון שלטון הרוב ישים גם לענייניה הפנימיים של החברה. הנימוק השלישי הוא עקרון חופש הקניין המגביל עוד יותר את התערבותו של בית המשפט בקניינו של הפרט.

החריג לעקרון זה מוסדר בסעיף 191(א) לחוק החברות התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") המעניק סעד לבעלי מניות המיעוט בפני דחיקתם מפעילות החברה ע"י בעלי מניות הרוב.

החוק מעניק לבית המשפט את הסמכות לחרוג מהכלל, להתערב בענייניה של החברה וליתן הוראות לשם הסרת הקיפוח:

"191.   (א)       התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה בכפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה."

בעבר הוגדרו פעולותיהם העוולתיות בחברה של בעלי מניות הרוב כנגד בעלי מניות המיעוט כ- "עושק המיעוט". בית המשפט נזהר (כאמור לעיל בהתאם לעיקרון אי ההתערבות) מלהתערב בעניינה הפנימיים של החברה, אלא אם כן הוכחה מרמה או חוסר תום לב סובייקטיבי.

אט אט ובהדרגה, ובמיוחד לאחר כניסתו לתוקף של חוק החברות אשר זנח את הביטוח "עושק המיעוט" ואמץ את הביטוי "קיפוח המיעוט", החלו בתי המשפט לפרש את המושג "קיפוח" בצורה גמישה ופתוחה יותר. פרשנות זו מקילה עם מבקשי הסעד ומתאימה יותר לפעילות העסקית הדינאמית אשר לעיתים הגבול בין פעילות עסקית רציונאלית לבין קיפוח המיעוט נעלם ומיטשטש.

מהו קיפוח

תוצאתה של אותה הקלה עם "המקופח" היא פתיחות והבנה של הפעילות העסקית היומיומית והמשתנה בחברות, אשר מקשה על מבקש הסעד למניעת הקיפוח להוכיח את טענתו בדבר מרמה או חוסר תום סובייקטיבי בפעילותם של בעלי מניות הרוב בחברה כנגדו. הבנה זו הביאה את בתי המשפט לקבוע כי התערבותו של בית המשפט בהתנהלות החברה תישקל מתוך ראייה מקלה יותר. עתה תבוא התערבותו של בית המשפט בענייניה של החברה כאשר הוכיח המבקש את שלילת ציפיותיו הלגיטימיות למידה של שותפות הוגנת בידיעה ובהבנה לגבי מה שנעשה ברכושו. ראה ה"פ (ת"א) 2113/94 צנה בע"מ נ' פולן בע"מ.

רבות דנו בהגדרת המושג "קיפוח" בהקשר דנן. ההגדרה הרחבה והטובה ביותר לדעתי, אשר אומצה כאמור לעיל ע"י בית המשפט בצורה כזו או אחרת, הוזכרה בספרה של ד"ר צ' כהן, בעלי המניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות (לשכת עורכי הדין, תשנ"א): "בחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן, התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח". (שם בעמ' 284). ראה גם פסק דינה של השופטת ה. גרסטל בה"פ (תל-אביב-יפו) 746/03 אטינג יונתן נ' ספקטור אבנר,

הגדרה דומה נוספת ניתנה ע"י בית המשפט בע"א 2699/92 ניסים בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, פ"ד נ (1), 238, 246: "...קיפוחהמיעוטבחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה."

משמעות הדברים היא כי אין עוד צורך להוכיח מרמה וחוסר תום לב סובייקטיבי מטעם בעלי מניות הרוב. כעת, חריגה מאותה "ציפייה לגיטימית" כאמור לעיל תהווה עילה לתביעה בעילה של קיפוח המיעוט. נותרת אותה הגדרה של "ציפייה לגיטימית" ואולם הגדרה זו פושטת ולובשת צורה בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה המובא בפני בית המשפט.

פרשנותו המקלה של בית המשפט עם "המקופחים" עדיין אינה מסירה מהם את נטל ההוכחה לקיפוחם ע"י בעלי מניות הרוב.

על הטוענים קיפוח מוטל הנטל להוכחתו, עליהם להראות לבית המשפט ראיות לכאורה כי פעולותיהם של בעלי מניות הרוב פגעו בצורה כזו או אחרת בזכויותיהם כבעלי מניות, כי אין להן בסיס רציונאלי עסקי וכי אותן פעולות לא נעשו לשם הגדלת רווחיה של החברה. כאשר יעברו בעלי מניות המיעוט מסוכה זו יעבור נטל ההוכחה על כתפיהם של בעלי מניות הרוב להראות שפעולותיהם, אשר הוצגו כקיפוח ע"י בעלי מניות המיעוט, נועדו לטובתה של החברה (ראה א' חביב-סגל, "דיני חברות" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"א (לשכת עורכי הדין - ועד מחוז תל-אביב, א' רוזן-צבי עורך, תשנ"ב)2, 11-12).

חשוב לציין, כי אל לו למיעוט לשבת בחיבוק ידיים שעה שקיים חשש בדבר קיפוחו או פעילויות חשודות אשר יכולות להצביע על לפעילות עסקית שאינה לטובתה של החברה. מוטלת על בעלי מניות המיעוט החובה לברר את חששותיהם באמצעות דרישה מהמנכ"ל, הדירקטוריון ו/או רו"ח של החברה לגלות את המסמכים והדוחות הרלוונטיים, דרישה לכנס את האסיפה הכללית ו/או הדירקטוריון, וכיו"ב פעולות אחרות לשם בירור החשדות. במידה ויסרבו בעלי מניות הרוב מלהמציא את אותם מסמכים, מסיבות כאלו ואחרות, ו/או במידה ועדיין לא יתוקנו המחדלים, פתוחה בפני בעלי מניות המיעוט הדרך אל בית המשפט בתביעה לסעד ע"פ סעיף 191(א) לחוק החברות.

תביעה בעניין קיפוח המיעוט

בתביעה בעניין קיפוח המיעוט קיימות כמעט תמיד ובאופן טבעי עילות תביעה של החברה כנגד בעלי מניות הרוב בגין שלילת רווחים מהחברה ולא רק מבעלי מניות המיעוט. מנימוק זה, יש הטוענים כי המסלול שיש לבחור בו במקרה זה הינו מסלול התביעה הנגזרת.

ואמנם, כאשר נגרם נזק לחברה, והסעדים המבוקשים הם לפיצוי החברה, המסלול הנכון לפעול בו הוא מסלול התביעה הנגזרת ולא תביעה של בעלי המניות בה, יהיו אשר יהיו. התשובה לכך פשוטה והיא ניתנה בכמה וכמה פסקי דין אשר קבעו את ההלכה בעניין זה. עיקרה של ההלכה על קצה המזלג היא כי בכל עת שבה קיימות נקודות השקה בין תביעה ע"פ סעיף 191(א) לחוק החברות (עושק המיעוט) לבין תביעה נגזרת יכול לבחור לו התובע את המסלול לתביעתו (ראה: רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכסלון חברה ליזמות בע"מ), ע"א 3051/98 דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, ע"א 594/79 פאקא תעשיות נ' רוטנברג (פ"די לו(3) 309, בסעיף 9 לפסק דינו של הנשיא מ' שמגר - כתוארו אז).

לעניות דעתי, ניתן בקלות למנוע מצבים של קיפוח המיעוט ע"י עריכת הסכם מתאים, הגדרות מוגדרות של בעלי תפקידים בחברה המבטאים גם ייצוג של בעלי מניות המיעוט, ועמידה על האמור בחוק החברות לעניין התקנון, האסיפה הכללית והדירקטוריון.


לפסקי הדין המאוזכרים במאמר:


* עו"ד בר אל ירון ממשרד עו"ד בר אל ושות', עסק בעברו כמנהל בכיר בתחום ההי- טק ויחסי הציבור. מתמחה במשפט אזרחי מסחרי, חוזים מסחריים, דיני חברות ומכרזים, ליטיגציה עסקית ומסחרית ועסקאות מקרקעין. עו"ד בר אל ירון החל את דרכו כשכיר במשרד עו"ד המייצג גופים וחברות מהמובילות בישראל. במשך שנים ייצג חברות מהמובילות במשק כגון פלאפון תקשורת בנק לאומי וכיו"ב לרבות ייצוג לקוחות עסקיים נגד תביעות ענק שהוגשו כנגדם. בשנת 2004 פנה עו"ד בר אל לדרך עצמאית ומאז מתפתח משרד עו"ד בר אל ושות' והופך במהירות למשרד ייחודי מוביל ואיכותי. המשרד אינו משרד גדול והוא ערוך למתן שרות ממוקד ואישי עבור לקוחות פרטיים שזקוקים לטיפול משפטי איכותי במקרים מיוחדים וכמו כן מספק טיפול משפטי שוטף ללקוחותיו המסחריים כגון חברות, עמותות, ועסקים קטנים.

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ