בית הדין הרבני דחה את דרישת האישה לקבל חצי מכלל האופציות של הבעל, ללא קשר לשאלה אם הן מומשו או שהן עתידיות. במקביל נדחתה טענתה כי היא זכאית לתשלום על פערי מוניטין ושכר
בית הדין הרבני בחיפה הכריע לאחרונה במחלוקות כספיות בין בני זוג שנפרדו. האישה דרשה בין היתר חצי משווי כלל האופציות שקיבל הבעל כשנה לפני הפרידה. עמדתה נדחתה. בית הדין קבע כי האישה תקבל רק 50% מהאופציות שהבעל כבר מימש, וככל שיבשילו אופציות נוספות בעתיד, היא תהיה זכאית לתשלום יחסי (בהתאם לתקופת החיים המשותפים). בנוסף היא חויבה לשלם לבעל דמי שימוש.
האישה, שיוצגה על ידי עו"ד חנה כהן, טענה כי היא זכאית לחצי מ-200,000 האופציות שקיבל הבעל, כשלדבריה יש להעריך את שווי האופציות בעת מימושן ולא לפי ערכן במועד הקרע.
כמו כן היא ביקשה לדחות את דרישת הבעל לחייב אותה בדמי שימוש, שכן לטענתה האיש עזב את הבית מרצונו ויכול היה להישאר.
בנוסף ביקשה האישה לחייב את האיש בתשלום בגין פערי השתכרות ומוניטין אישי.
האיש, שיוצג על ידי עו"ד אסתר אתי סדיס, הבהיר כי החל לעבוד בחברה כשנה וחודש לפני מועד הקרע. לפי מסמך שהגיש, 50,000 מהאופציות הבשילו אחרי כשנה ואילו 150,000 האופציות הנוספות יבשילו ב-12 פעימות כל שלושה חודשים. לדבריו, בנסיבות אלה האישה זכאית ל-25,000 אופציות בלבד.
האיש הוסיף שאין לחייבו בפערי השתכרות ומוניטין שכן לא מדובר על צד שוויתר על הקריירה האישית שלו על מנת לאפשר לצד השני להתפתח. לדבריו, האישה פיתחה קריירה מלאה לצידו.
מעבר לזה הוא טען כאמור כי הוא זכאי לדמי שימוש עבור השימוש הבלעדי שעשתה האישה בדירה המשותפת.
פיתחה קריירה
הדיינים הרב יוסף יגודה, הרב סיני לוי והרב יעקב שרעבי קבעו שאין בסיס לעמדת האישה. לדבריהם, לפי הפסיקה יש לבחון באופן ספציפי האם האופציות שמבשילות לאחר מועד הקרע ניתנו בגין התקופה שטרם מועד הקרע בתמורה לעבודה בעבר, או שניתנו כתמריץ לעבודה עתידית.
במקרה זה הם קבעו שהאופציות ניתנו לבעל עם תחילת עבודתו בחברה ולכן אין כל אפשרות שניתנו בגין עבודתו בעבר, כך שכל האופציות צופות פני עתיד.
בנוסף לחצי מההאופציות שהבשילו עד מועד הקרע קבע ההרכב שיש לזכות את האישה גם בחלק מהאופציות העתידיות (ככל שהאיש יקבל אותן), שכן במהלך חיי הנישואין חלפה חלק מהתקופה של הבשלת האופציות.
לעניין המוניטין דחו הדיינים את עמדת האישה. הם קיבלו את טענת הבעל שלא מדובר במצב בו האישה נמנעה מפיתוח קריירה עצמאית בשל התפתחותו המקצועית, וקבעו כי שני הצדדים פיתחו קריירה כל אחד בתחומו.
עוד קבעו הדיינים שיש לחייב את האישה בדמי שימוש מיום הגשת תביעת הגירושין. הם הדגישו שבמענה לתביעת הגירושין האישה טענה לשלום בית. טענותיה לא היו כנות ובמהלך הדיונים היא הכחישה עובדות ברורות שאינן משתמעות לשתי פנים. האישה חויבה לבסוף לשלם לבעל דמי שימוש בסך של 46,375 שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
להחלטה המלאה בתיק 1306492/3
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין