- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
נופל וקם: קיבל הפטר מחובות בפעם השנייה תוך 7 שנים
בית המשפט קיבל את טענת החייב, נכה בן 64, כי נטל את ההלוואות שסיבכו אותו בתום לב מתוך מחשבה שישוב לעבודתו ויוכל לעמוד בהחזרים
בית משפט השלום בבאר שבע הורה לאחרונה על מתן הפטר שני במספר לנכה בשנות השישים לחייו, שהסתבך שוב בחובות בשל הלוואות שלקח. השופט ירון גולן קיבל את המלצת הממונה על חדלות פירעון והנאמנת למתן ההפטר, ששוכנעו כי הסתבכותו הכלכלית של החייב נעשתה בתום לב. מכיוון שמדובר במחיקת חובות שנייה, הוא הורה לחייב להירשם לתכנית הכשרה כלכלית מטעם הממונה.
בשנת 2016 קיבל החייב, מהנדס בניין בהכשרתו ובעל נכות של 100%, הפטר על חובותיו. כעבור מספר שנים, בתקופת משבר הקורונה, הוצא לדבריו לחל"ת וחי מקצבאות אבטלה ונכות שלא הספיקו למחייתו, והוא נאלץ לקחת הלוואות מבנק לאומי בסכום כולל של כ-132,500 שקל.
אלא שבסופו של דבר החייב לא הוחזר לעבודה ולא פרע את ההלוואות שלקח. בנסיבות אלה נפתחו בעניינו במרץ אשתקד הליכי חדלות פירעון.
בשלב מסוים עתרה הנאמנת לביטול הליך חדלות הפירעון עקב חוסר תום לב וניצול ההליך לרעה מצד החייב. לדבריה, החייב יצר חובות בסך מאות אלפי שקלים בתקופה קצרה, שעה שאין ביכולתו לעמוד בהתחייבויות אלה ושעה שכבר קיבל הפטר בהליך קודם.
גם הממונה על חדלות פירעון סבר שיש מקום לבטל את ההליך בשל התנהלות החייב, אך הסכים לתת לו צ'אנס יצירתי לסלק את חובותיו, בין היתר באמצעות 230,000 שקל שקיבל מתביעת רשלנות רפואית שהגיש (אף שככלל, פיצויים כאלה אינם מוקנים לקופת הנושים).
טוויסט בעלילה
אלא שבהמשך עמדת ההנאמנת והממונה השתנתה. זה התחיל בספטמבר האחרון כשהחייב, גרוש המתגורר בגפו בדירה שכורה, הגיש לבית המשפט פירוט מעמיק על נסיבות לקיחת ההלוואות.
הוא סיפר שעבד כמהנדס בניין באופן רצוף עד להוצאתו לחופשה, וכי היה בטוח שיחזור לעבודתו ויוכל לעמוד בהתחייבויות. לשיטתו חובותיו נוצרו בתום לב גמור בזמן שחשב שהוא עתיד לחזור למעגל העבודה.
חודש לאחר מכן הגישה הנאמנת את תגובתה, לפיה פנתה לבנק לאומי כדי להעמיק בבירור והתברר לה שההלוואה העיקרית נלקחה באינטרנט מבלי שהחייב הטעה באופן מכוון את הבנק. בנסיבות אלה, בהן אין לחייב יכולת השתכרות, לא אותרו נכסים בבעלותו ונראה כי הסתבכותו הכלכלית קרתה בתום לב – הודיעה הנאמנת כי אין מניעה מבחינתה להעניק לחייב הפטר. הממונה הלך בעקבות סיבוב הפרסה שעשתה הנאמנת, והצטרף להמלצתה.
"לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו", כתב השופט גולן, "שוכנעתי כי חובותיו של היחיד נוצרו בתום לב כך שהיחיד נטל הלוואות שעה שהייתה לו הכנסה מקצבת אבטלה וסבר שישוב לעבודתו הקבועה".
הוא קבע שמצבו הרפואי של החייב, העדר כושר עבודה והעדר נכסים, לצד אי היכולת להקנות את כספי התביעה בהם זכה לקופת הנשייה – מצדיקים להעניק לו הפטר. זאת, בכפוף לכך שהחייב יירשם לתכנית הכשרה כלכלית מטעם הממונה, בהתחשב בכך שמדובר בהסתבכות שנייה תוך תקופה קצרה.
- ב"כ החייב: עו"ד ברק הלוי
- הנאמנת: עו"ד יפעת טוראל
- ב"כ הממונה לא צוין בהחלטה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
