פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום ואח'

ביום 13.3.22 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד על ידי הממונה, במסגרתו הושת על היחיד תשלום חודשי בסך 500 ₪.

ביום 20.10.22 ניתנה החלטת הממונה הפוטרת את היחיד מצו התשלומים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים, זאת לאור קביעת המל"ל ביחס לנכותו הרפואית של היחיד בשיעור של 100% וביחס לאי כושרו התעסוקתי בשיעור של 100%. במסגרת ההליך הוגשו 5 תביעות חוב בסך כולל של 292,177 ₪ כחובות כלליים. בחודש 07.2022 היחיד קיבל לידיו סך של 230,000 ₪ בגין תביעה נזיקית שניהל בעילה של רשלנות רפואית.

מדובר בהליך שני המתנהל בעניינו של היחיד, שעה שבהליך הקודם הוא קיבל הפטר בשנת 2016. בחודש 02.2021 נטל היחיד הלוואה מבנק לאומי בסך של כ- 110,000 ₪ תוך שלטענתו סבר כי יוכל לעמוד בהתחייבויות שנטל על עצמו, הלוואה זו מהווה את החוב העיקרי של היחיד בהליך זה. כמו כן, הוריו של היחיד נפטרו ובמסגרת הבירור בעניינו מסר היחיד כי קיים חשבון בנק ע"ש אימו המנוחה אשר מופקדים בו כספים וחלקו של היחיד בעזבון הוא 1/2.

הנאמנת בדו"ח ממצאי הבדיקה המליצה על ביטול הצו לפתיחת הליכים עקב חוסר תום לב וניצול ההליך לרעה. הנאמנת ציינה כי היחיד יצר חובות בסך מאות אלפי שקלים בתקופה קצרה, שעה שאין ביכולתו לעמוד בתחייבויות אלה ושעה שקיבל הפטר בהליך קודם שהתנהל בעניינו כבר בשנת 2016. הנאמנת ציינה כי לא ניתן לקבוע תכנית פירעון בעניינו של היחיד שכן ליחיד דרגת אי כושר בשיעור 100%, משכך אין להותיר את נושיו של היחיד מול שוקת שבורה ויש להורות על ביטול ההליך.

בחוות הדעת שהוגשה מטעם הממונה הומלץ על קיום דיון לצורך גיבוש המלצה. הממונה ציין כי היחיד נטל הלוואה בסכום גבוה בסמוך לכניסתו להליך, קיבל כספים מתביעה נזיקית בעודו בהליך ולא שיתף פעולה עם הנאמנת ביחס לכספים. צוין כי על פניו היה מקום ליתן המלצה לביטול ההליך. עם זאת ונוכח מצבו הרפואי של היחיד הממונה לא התנגד ליתן לו הזדמנות אשר במסגרתה יציע היחיד הצעה ראויה לתשלום לנושיו (בשים לב לכספים שקיבל מהתביעה הנזיקית).

ביום 7.6.23 התקיים לפניי דיון בעניינו של היחיד. במהלך הדיון ציין ב"כ הנאמנת כך: "אני מציע לתת ליחיד הפטר מותנה וזאת בכפוף להמצאת מידע בעניין אימו המנוחה לרבות אישור מחברת עמידר שהדירה בה התגוררה האם נלקחה והמצאת דפי עו"ש מחשבון האם בבנק בו התנהל חשבונה הואיל והיחיד מסר שהצטברו שם כמה אלפי שקלים. לעניין זה אבקש החלטה אופרטיבית לבנק פועלים ולעמידר ואני אגיש פסיקתא לחתימה". כמו כן, במסגרת הדיון טען ב"כ הממונה כי הוא מתקשה לקבל את טענות היחיד בדבר יצירת החוב לבנק לאומי שכן נראה לו כי היחיד נטל הלוואות מנושה זה שעה שלא עבד ועל כן היה בידיעתו שלא יוכל להחזירן. הממונה ביקש להבין מתי ניתנה ליחיד ההלוואה ומה ההחזר שנקבע בגינה. עוד ציין ב"כ הממונה כי חסרים מסמכים מסוימים ועל כן ביקש שיוגשו מסמכים מתאימים בנוגע לכל ההלוואות שנטל היחיד.

בסופו של הדיון ניתנה החלטתי בזאת הלשון:

1. "בתיק שלפני נדרשים לבצע מספר פעולות לפני מתן צו הפטר ליחיד.

2. לאור זאת, מורה לנאמנת להגיש לבית המשפט פסיקתות לחתימה לעניין בנק הפועלים ועמידר. הנאמנת תפנה במקביל גם לבנק לאומי על מנת לברר אודות אופן יצירת החוב.

3. הנאמנת תגיש הודעת עדכון לתיק בית המשפט עד ליום 16.07.23...".

ביום 26.6.23 הגיש היחיד הודעה מטעמו אליה צורף אישור מטעם חברת עמידר אודות החזרת דירת אימו. ביום 28.6.23 ובהתאם להחלטת בית המשפט הגישה הנאמנת פסיקתה לחתימה לצורך קבלת מידע ומסמכים מבנק הפועלים.

ביום 11.9.23 הגישה הנאמנת הודעת עדכון מטעמה. הנאמנת ציינה כי פנתה לבנק לאומי במטרה לברר את אופן יצירת החוב כלפיו. מהמסמכים שהמציא בנק לאומי עולה כי החוב מורכב למעשה מ-3 הלוואות שנטל היחיד מהבנק: הלוואה ביום 2.10.2020 בסך של 9,903 ₪, הלוואה ביום 15.12.2020 בסך של 13,854 ₪ והלוואה ביום 15.12.21 בסך 108,799 ₪. כאמור, היחיד טען כי נטל את ההלוואות במחשבה שיוכל לעמוד בהחזרן הואיל ובאותה תקופה עבד וקיבל משכורת בנוסף לקצבת נכות אותה קיבל מהמל"ל. הנאמנת ציינה כי לעמדתה על היחיד להציג אסמכתאות התומכות בטענתו כי בתקופה בה נטל את ההלוואות לעיל אכן עבד והייתה לו הכנסה ממשכורת בנוסף לקצבת הנכות. הנאמנת ציינה כי ככל והיחיד לא יעשה כן אזי לעמדתה מדובר ביצירת חוב בחוסר תום לב.

בהחלטתי מיום 11.9.23 קבעתי כי: "היחיד יפעל להמצאת אסמכתאות מתאימות, כמפורט בסעיף 11 לעדכון מטעם הנאמנת, וזאת עד ליום 26.9.23".

ביום 19.9.23 הגיש היחיד תגובתו ממנה עולה כי הוא עבד כמהנדס בניין עד ליום 31.12.20 ותעסוקתו הופסקה עקב מגפת הקורונה. היחיד ציין כי הוא קיבל הבטחה לפיה ישהה כמה חודשים בביתו עד שתחלוף המגפה ואז ימשיך בעבודתו. בשנת 2021 השתכר היחיד מדמי אבטלה ודמי נכות שקיבל. היחיד ציין כי עבד בעבודתו באופן רצוף ולדבריו היה בטוח כי יחזור אליה, אך הדבר לא קרה. היחיד צרף לתגובתו מסמכי ביטוח לאומי לצורך אימות הרצף התעסוקתי שלו לאורך השנים. על כן, טען היחיד כי חובותיו נוצרו בתום לב גמור שעה שידע כי הוא עתיד לחזור למעגל העבודה.

ביום 23.10.23 הגישה הנאמנת תגובתה לפיה אין מניעה מבחינתה ליתן הפטר ליחיד. הנאמנת ציינה כי פנתה לבנק לאומי בבקשה לברר מה היו הנתונים שעמדו בפניהם בעת מתן ההלוואה בסך של 108,799 ₪ ביחס להכנסות היחיד ויכולת ההחזר שלו. מבנק לאומי נמסר כי היחיד לא נדרש להמציא פרטים אודות הכנסותיו ויכולת ההחזר שלו שכן מדובר בהלוואה שנלקחה באינטרנט. משכך, התברר לנאמנת כי לא מדובר בהטעיה מכוונת של הבנק. לאור האמור ציינה הנאמנת כי בנסיבות אלה בהן אין ליחיד יכולת השתכרות, לא אותרו נכסים בבעלותו ונראה כי ההסתבכות הכלכלית קרתה בתום לב, אין מניעה מבחינתה ליתן הפטר ליחיד.

ביום 6.11.23 הוגשה תגובת הממונה במסגרתה הצטרף הממונה להמלצת הנאמנת למתן הפטר ליחיד. הממונה ציין כי עיון במסמכים שהגישו היחיד והנאמנת מעלה כי חובותיו של היחיד נוצרו בתום לב. עוד צוין כי היחיד נעדר כושר השתכרות, אין לו נכסים אשר עשויים להיטיב עם הנושים ועיון בתחשיב הנזק מתביעת הנזיקין שהגיש היחיד מעלה כי לא קיים רכיב של אבדן כושר עבודה עבר ועתיד והכספים שקיבל היחיד אינם מוקנים לקופה. לאור האמור הממונה המליץ על מתן הפטר ליחיד.

דיון והכרעה

היחיד יליד 1959, גרוש ומתגורר בגפו בדירה שכורה השייכת לעמיגור. כאמור, היחיד סובל מנכות רפואית בשיעור של 100% ודרגת אי כושר בשיעור של 100%. היחיד אינו עובד, נעדר כושר השתכרות, אין ברשותו נכסים והכספים שקיבל מהתביעה שניהל אינם מוקנים לקופה כך שאין כל תועלת לנושים מהמשך ניהול ההליך.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו שוכנעתי כי חובותיו של היחיד נוצרו בתום לב כך שהיחיד נטל הלוואות שעה שהייתה לו הכנסה מקצבת אבטלה וסבר שישוב לעבודתו הקבועה.

בשים לב לכך שהיחיד קיבל הפטר מחובותיו בשנת 2016, לכך שיצר שוב חובות צרכניים חדשים לאחר מכן וכן לאור דברים של ב"כ היחיד במסגרת הדיון (פרוטוקול הדיון מיום 7.6.23, ע' 2, ש' 10-11) ניתן צו לתוכנית להכשרה כלכלית בעניינו של היחיד. היחיד יפעל ללא דיחוי ולכל היותר בתוך 10 ימים להירשם לתכנית להכשרה כלכלית באמצעות אתר הממונה וישתף פעולה עם הנציגים מטעם הממונה לצורך יישום התכנית להכשרה כלכלית.

משכך, ולאור נסיבותיו של היחיד ובכפוף לביצוע הכשרה כלכלית, ניתן בזאת הפטר לאלתר ליחיד בגדרו של הליך זה בכפוף לאמור לעיל ובתנאים הכלליים שיפורטו להלן.

תנאים כלליים

ממועד מתן ההפטר פטור היחיד מחובות העבר כאמור בסעיף 174 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן - החוק), למעט חובות שאינם ברי הפטר לפי הדין.

הגבלות שחלו על היחיד לפי סעיף 142 לחוק, ככל שחלו, בטלות בזאת, לרבות ההגבלה כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, הגבלת השימוש בכרטיס חיוב כהגדרתו לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, וכן ההגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952 ומהארכת תוקפם.

מבוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל על היחיד. משטרת הגבולות תמחק מרישומיה את צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד היחיד.

כל ההליכים המשפטיים שנפתחו וננקטו כנגד היחיד בגין חובות העבר עד ליום מתן הצו לפתיחת הליכים מבוטלים בזאת, למעט הליכים בגין חובות עבר אשר נקבע בחוק שההפטר לא יחול עליהם או הליכים שבית המשפט אישר להמשיך בהתאם להוראות סעיף 121(3) לחוק.

כל תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגד היחיד בגין חובות העבר עד ליום מתן הצו לפתיחת הליכים יסגרו וההליכים שננקטו בהם יבוטלו, למעט תיקי הוצאה לפועל בגין חובות עבר אשר נקבע בחוק שההפטר לא יחול עליהם. בהליכי הוצאה לפועל בהם קיימים חייבים נוספים ייגרע שמה של היחידה.

כל הנכסים שיוקנו ליחיד בתקופה של שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי ייכללו בנכסי קופת הנשייה (למעט הנכסים שפורטו בסעיף 217 לחוק).

בכלל האמור לעיל, על היחיד לדווח לממונה ולנאמנת, במהלך התקופה הנ"ל, על כל נכס, השייך לנכסי קופת הנשייה אף אם יוקנו לו לאחר מועד מתן ההפטר, מיד עם הקנייתו ליחיד. כן חל איסור על היחיד לבצע בנכסים אלה כל פעולה, ועליו להעבירם לקופת הנשייה בהתאם להוראות הממונה או הנאמנת.

על היחיד להעביר לקופת הנשייה כל נכס מסוג כלשהו שהיה שייך לו במועד מתן הצו לפתיחת ההליכים או הוקנה לו לפני מתן ההפטר והוא חלק מנכסי קופת הנשייה, לרבות זכויות בעיזבון, אשר לא דווח על ידו. הנכס יועבר לקופת הנשייה מיד עם גילויו ובהתאם להוראות הממונה או הנאמנת. כן חל איסור על היחיד לבצע בנכסים אלה כל פעולה.

אין במתן ההפטר כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמנת ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 138 לחוק, ולקיים את כל תנאי החל עליו גם לאחר ההפטר, לרבות חובת הדיווח והעברת הנכסים המפורטים לעיל, והחובה לעשות את כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים.

הפרה על ידי היחיד של החלטה זו ושל הוראות החוק החלות לאחר ההפטר, עלולים להביא לביטול למפרע של ההפטר שניתן ליחיד, לפי סעיף 176 לחוק ובכלל זה קביעת חובת תשלומים והשבת ההגבלות שהוסרו.

הסתרת נכסים על ידי היחיד או אי מסירת מידע שהיחידה נדרשת למוסרו לפי הוראות החוק, או מסירת מידע חלקי או כוזב לנאמנת או לממונה, עלולים להוות עבירה פלילית שדינה מאסר, בהתאם להוראות סעיף 346 לחוק.

המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק ברישומיה.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"ד, 13 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.