- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פיצוי של 50,000 ש"ח בגין אי מתן כל המידע הנדרש לפני ניתוח לתיקון ראייה
לפסק הדין בעניין פירסט שמואל נגד הסתדרות מדיצינית הדסה
בית משפט השלום בירושלים קבע, כי בית החולים הדסה יפצה אדם אשר מצב עיניו הוחמר בעקבות ניתוח לייזר לתיקון הראייה. נקבע, כי בית החולים ו/או הרופא התרשלו בביצוע הניתוח וכן הפרו את חובת הגילוי המוטלת עליהם.
התובע סבל מקוצר ראייה בשתי עיניו, אך משקפיים שהרכיב במשך 30 השנים האחרונות אפשרו לו לראות היטב ולתפקד כראוי ללא מגבלה. בשנת 1984 עבר התובע ניתוח ראשון לתיקון קוצר הראייה, ולאחר שחלה התדרדרות בראייתו נותח שוב ב 1997 בלייזר מסוג LASIK. בשנת 2003 עבר התובע ניתוח השתלת קרנית. לטענתו, ראייתו בעין שמאל מוגבלת ביותר, והיא גם מסנוורת ומטשטשת את ראייתו הכללית. התובע טען, כי הרופא התרשל בביצוע שני הניתוחים, וכן לא הבהיר לו מהם הסיכונים העלולים להתרחש כתוצאה מהניתוח.
בית החולים טען, כי התביעה לגבי הניתוח הראשון התיישנה בחלוף למעלה מעשרים שנה מאז ביצוע הניתוח, והכחיש כי הרופא התרשל בטיפול בתובע במסגרת שני הניתוחים. כמו כן נטע, כי שני הניתוחים נעשו בהסכמתו המלאה והמודעת של התובע.
סגן הנשיא שמעון פיינברג דחה את התביעה בגין הניתוח הראשון הן עקב התיישנותה והן כיוון שלא הוכחה התרשלות, אך קיבל את התביעה ביחס לניתוח השני.
נקבע, כי בית החולים לא הוכיח העדר רשלנות, ולכן יש לקבוע כי הוא אחראי לנזקיו של התובע.
לעניין הפרת חובת הגילוי, נקבע, כי לא נמצא טופס הסכמה לניתוח, ובית החולים לא הוכיח כי הסכמה מדעת לניתוח. "אי קיום חובת הגילוי והעדרה של הסכמה מדעת חמורה יותר במקרה זה בו מדובר בניתוח אלקטיבי, שחובת הגילוי אודות הסיכונים הכרוכים בניתוח וסיכויי ההצלחה גבוהה יותר ונמצאת ברף העליון של חובת הגילוי" כתב השופט.
בנוסף נקבע, כי העובדה שהתובע היה מעוניין מאוד בניתוח, אינה מצדיקה שלא ליידע אותו בכל הנחוץ אודות הניתוח, כולל הסיכונים, סיכויי ההצלחה, וכו'.
נקבע, כי בית החולים יפצה את התובע ב 170,000 שקלים בגין הפגיעה בכושר ההשתכרות שלו, וכן בסך 175,000 ש"ח בגין כאב וסבל. בנוסף, נקבע כי התובע זכאי לפיצוי של 50,000 ש"ח בשל הפגיעה באוטונומיה שלו שנגרמה מאי קיום חובת הגילוי על ידי הרופא.
- ב"כ התובעים: עו"ד ירון מויאל
- ב"כ הנתבעים: עו"ד רם נועם
למדור: רשלנות רפואית
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
