אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> על אמון הציבור במערכת המשפט ו'השפיטה המתגוננת'

על אמון הציבור במערכת המשפט ו'השפיטה המתגוננת'

מאת: כב' השופט מנחם (מריו) קליין | תאריך פרסום : 11/04/2011 12:00:00 | גרסת הדפסה

בס"ד

(השופט הבודד בערכאה הדיונית אל מול נציב תלונות הציבור על השופטים, משוב הלשכה והדין המשמעתי של השופטים)

" מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינו? "1

(ספר שמות פרק ב' פסוק יד')

הקדמה

בעשור האחרון אנו נתקלים בתופעה מדאיגה של ירידת אמון הציבור במערכת המשפט בישראל.2 כך למשל עולה ממחקר מקיף שנערך בארץ ומצא שרק 36% מהמגזר היהודי הכללי3 הביעו אמון בבתי המשפט - לעומת 61% בשנת 2000.4  

עורך המחקר, פרופ' רטנר הסביר כי רמת האמון הנמוכה של הציבור בבתי המשפט, נובעת בעיקרה בשל הסחבת וסרבול ההליכים המשפטיים אותם חווים רבים מהמתדיינים.5

בעבר שימש ההליך המשמעתי של השופטים6 כדרך הפורמאלית היחידה לפיקוח ואכיפת כללי התנהגות על ציבור השופטים.

בעשור האחרון התווספו משוב השופטים של לשכת עורכי הדין7 והקמת מוסד נציבות תלונות הציבור על השופטים8 ככלים שעל פי הרטוריקה המקובלת, מסוגלים להביא לשיפור תפקודם של השופטים ותדמיתה הכללית של מערכת המשפט,9  ובכך להחזיר את אמון הציבור בה.

נציגות השופטים הארצית10 ניהלה בשנה האחרונה, "קרב בלימה" בשתי החזיתות: הן נגד היוזמה של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין לחדש את המשוב והן כנגד יוזמת הנציב הנוכחי11 השופט (בדימ') גולדברג להרחיב את סמכויותיו בצורה גורפת ובלתי מידתית12.

אמון הציבור בשופטים ובמערכת המשפט

יסודה של מערכת השפיטה בישראל בעצמאותה, באמון שהציבור רוחש לה ובתחושת הציבור כי השופט עושה צדק על פי משפט13  .מערכת השפיטה אימצה את האמרה הידועה של השופט פרנקפורטר כי למערכת השיפוטית אין "לא חרב ולא ארנק"14; כל שיש לה הוא אמון הציבור בה.15 בית-המשפט העליון מדגיש כי "אמון הציבור ברשות השופטת הוא הנכס היקר ביותר שיש לה לרשות זו".16  הנשיא ברק כתב שהרשות השופטת אינה יכולה להתקיים ללא אמון הציבור.17

מערכת השפיטה מתייחסת לאמון הציבור כאל מטרה שיש לשקוד על השגתה בדרכים שונות,18 אך אמון הציבור אינו מטרה, אלא תוצאה – אם יפעלו השופטים כיאות, הם יזכו באמון הציבור. תחילה השופטים צריכים לשקוד על התנהלותם, ודבר זה כבר יוביל לאמון הציבור. 19

מעניין לציין שדמותה של אלת הצדק תמיס (Themis), המתוארת כאישה עם כסות לעיניה המחזיקה בידה האחת מאזניים ובידה האחרת חרב מייצגת נאמנה את השאיפה למערכת שפיטה ערכית: החרב מסמלת את הכוח ואת היכולת להוציא אל הפועל החלטות שיפוטיות. המאזניים מייצגים את ערך השקילה ההוגנת בין טיעוני הצדדים וזכויותיהם. כיסוי העיניים נועד להדגיש את הניטרליות השיפוטית ואת חוסר משוא הפנים של השופט כלפי הצדדים המופיעים לפניו.20

סבורני שהבעיה והפיתרון אינם יחצנים. כפי שציין פרופ' רטנר במחקרו, בראש ובראשונה דרוש אמון מצד ציבור המתדיינים בבית המשפט. אם ננהג בחשיבה צרכנית נבונה ונבין שציבור המתדיינים הם "מעין" לקוחות שיש ליתן להם שירות טוב ויעיל ניתן יהיה לשפר את אמון הציבור במערכת המשפט.21

מחקרים בחו"ל מעלים תמונה מעניינת ולפיה הפרמטרים החשובים למדד אמון המתדיינים במערכת המשפט (ובשופט שהם נשפטים לפניו) הם22:

א. יושר אישי של השופט

ב. שוויון המתדיינים ללא קשר ללאום,דת23,מין, מוצא וכו'

ג. הקשבה לצדדים

ד. העדר סחבת ועינוי הדין

ה. אורח חיים צנוע מצד השופטים24

בסוף שנת 2008 פרסם ארגון השופטים האמריקנים (AJA), נייר עמדה בקשר להתנהלות שיפוטית ראויה במערכת בתי המשפט בארצות הברית ובקנדה25.

נייר העמדה של ה- AJA מבוסס, בין היתר, על מחקרו של פרופ' טום טיילר26 (Tyler) על הבדל בין הדרך שבה שופטים רואים את ההגינות בהליך המשפטי לבין הדרך שבה הציבור מבין אותה.

השופטים ממוקדים בדרך כלל בתוצאה - במתן הכרעה שיפוטית הוגנת, ואילו הציבור מתמקד בהתנהלות שהובילה לתוצאה. ממצא זה אופייני במחקרים שהוכיחו הבדל בין נקודת ההתבוננות של קובעי החלטות שממוקדים בהגינות החלטתם, לבין נקודת המבט של נשואי ההחלטות, המתמקדים בהגינותה של הדרך שבה התקבלו החלטות אלו.27

שני הגורמים לתפיסת ההגינות : נכונות התהליך ושקיפות הנימוקים, נעדרים בדרך כלל למשל בפסקי דין הניתנים לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט ויוצרים תחושה של החלטה שרירותית של שופט. 28

הציבור מעניק חשיבות רבה יותר להתנהלות השיפוטית, לאופן ההתייחסות לה זכה  ואל החוויה בבית המשפט, מאשר לתוצאת פעולה זו. פירושו של דבר הוא שאנשים מוכנים לקבל על עצמם תוצאות שליליות מבחינתם של התהליך (כגון הפסד המשפט), אם לתפיסתם הושגו תוצאות אלה בהגינות.

מתדיינים המעריכים ומוקירים את התנהלות הליך השפיטה, יתרגמו זאת להערכת מערכת המשפט והדין במדינה בכללותה.

לפי המחקר, יש חשיבות להתנהלות שיפוטית לא רק בתחום המילולי (הוורבלי) אלא גם בשפת הגוף. המתדיינים ערים לתנועות הידיים והרגליים של השופט ולקשר העין. הם מזהים התנהגות שאינה מילולית בתור אמצעי שנועד להביע עניין והתייחסות, או לחלופין חוסר עניין וחוסר התייחסות לעניינם המונח לפני השופט.

ההגינות פרוצדוראלית על פי נייר העמדה של ה- AJA, כפי שהיא נתפסת בעיני המתדיינים, והמטלה השיפוטית הנדרשת להבנייתה בנויות מארבעה רכיבים29:

(1)        "מתן קול" – מתן אפשרות למתדיין להשתתף בניהול הסכסוך באמצעות הבעת דעתו ונקודת מבטו. נמצא, כי אנשים רוצים שתינתן להם הזדמנות לספר את עמדתם בסיפור הסכסוך במישרין, במילותיהם, קודם שניתנות החלטות בעניינם. להזדמנות להביע את נקודת מבטם ולהרגשה כי הסמכות שקלה ברצינות את טענותיהם, יש השפעה חיובית על חוויתם ועל התנסותם בבית המשפט.

(2)        ניטרליות – ניטרליות נבנית מיישום עקבי של כללים משפטיים ושקיפות כיצד התקבלה ההחלטה. תרגומה המעשי של הניטרליות השיפוטית בעיני המתדיינים יכול לבוא לידי ביטוי למשל בקבלת הסבר מהי ההכרעה ומה היו הנימוקים שהובילו לקבלתה.

(3)        יחס מכבד – התייחסות עניינית ומנומסת למתדיין. התנהלות מכבדת תהיה לדוגמא זו המעניקה למתדיינים מידע והבהרה על שלבי ההליך השיפוטי.

(4)        אמון בסמכות – הגורם המרכזי המשפיע על הערכת הציבור את בעל הסמכות מקורו במידת ההערכה הניתנת להתנהלותו של בעל הסמכות. התייחסות מעריכה בוחנת בין היתר מבעים של כנות ודאגה מבעל הסמכות. בשעה שאדם מרגיש שהשופט מקשיב לו, מעורה במקרה ודן בעניינו ברצינות ומתוך עניין ודאגה, הוא מפתח אמון במערכת ואינו סובר שהיא פועלת במשוא פנים או בהטיית לב אישית.

הליך משמעתי כמתווה רף התנהגות אתי ראוי

דרך מקובלת להכוונת התנהגות בתחומי עיסוק רבים היא ע"י שימוש במערכת משמעתית.30

בארץ קיימות לא פחות מ–40 ערכאות סטטוטוריות שונות של דין משמעתי.

כפי שעולה מהחוקים השונים עליהם מבוסס השיפוט המשמעתי הסטטוטורי 31 - תכליתו לשמור על רמת התנהגות אתית גבוהה. התנהגות על פי קריטריונים קבועים מראש, תוך סיפוק הגנה לציבור מפני תוצאות שימוש לרעה בתפקיד או מפני ניצול שלילי של סמכות מיוחדת אשר הוענקה לקבוצות מסוימות.

  פרופ' אסא כשר משרטט את היחס שבין האתיקה המקצועית לעולם המשפט באמצעות הבחנה בין הסף לרף: התנהגות המפרה את סף החוק מובילה לסנקציה משפטית הקבועה בחוק. התנהגות מהרף ומעלה מייצגת את האתיקה המקצועית שהיא אידיאל ההתנהגות הראויה שיש לשאוף לה.

לפי הבחנה זו, פעולה במתחם הבינוני שבין הסף לרף תהיה התנהגות נכונה לפי החוק, שהרי היא מעל הסף, אך בלתי ראויה מבחינת האתיקה, שהרי היא מתחת לרף.32

בעוד שמטרת השיפוט המשמעתי של הפרופסיות היא שמירה על טוהר המקצוע ועל רמתו33 וההגנה על הציבור מפני אלה ששוב אינם ראויים לשמש במקצוע, מטרתו העיקרית של השיפוט המשמעתי על עבירות משמעת של עובדי ציבור ונושאי משר,ה היא שמירה על מראיתה של הרשות הציבורית, על תדמיתה ועל שמירה על אמון הציבור בפעולתה התקינה של הרשות.34

כשמדובר בתפקידים שיפוטיים, קיימת חשיבות עליונה לניקיון הכפיים של הממונים על קיום ההליכים המשפטיים לצורך הבטחת האמון הציבורי והשמירה על שלטון החוק.

העמדה לדין של שופט בהליך משמעתי אינה דבר שכיח במקומותינו ופרסום פסק דין משמעתי כזה הוא נדיר ביותר. למן קום המדינה ועד לשנת 2001 הופעל הדין המשמעתי כעשרים פעם בלבד.35   ב-1988 פורסמו שני פסקי דין בעניינם של השופט אשר בן יצחק ארבל 36  ושל השופט בן שחר חריפאי.37 פסקי דין אלו שופכים אור על השיקולים שבהעמדת שופטים לדין משמעתי.

בשני המקרים המדובר היה בשופטי תעבורה ש"קיצרו הליכים" וטענו להגנתם, כי רב העומס בבתי המשפט לתעבורה. לבית הדין המשמעתי היה חשוב להעביר מסר תקיף לשופטי ישראל כי עומס עבודה ותיקים מרובים אינם עילה לפגיעה בעקרונות הצדק ובהליכים התקינים המחויבים על פי החוק.

במשך כמעט עשרים שנה לא פורסמו פסקי דין משמעתיים של שופטים עד שהגיע לדיון עניינה של  השופטת הילה כהן38.

כאן, ההעמדה לדין הייתה בגין עריכת פרוטוקולים שלא שיקפו נכונה את שהתרחש באולם הדיונים ובגין השמדת בקשות שהוגשו בתיקים שבטיפולה. בית הדין הסתפק בהטלת עונש של העברתה לכהונה במחוז אחר. יחד עם זאת, ביקורת ציבורית נוקבת גרמה בסופו של דבר להעלאת הנושא בוועדה לבחירת שופטים ולהפעלת הליכים שכוונו לפרישתה מכס השיפוט.

סבורני שההליכים המנהליים שננקטו בניגוד לדעת הרוב בפסק הדין המשמעתי הפכו לפלסתר את החלטת בית דין, תוך ירידת קרנה של ערכאה זו.

יש טעם לפגם בכך ששרת המשפטים, בתפקידה כקובל המשמעתי על פי חוק, אינה מרוצה מתוצאות ההליך המשמעתי שהיא יזמה ופונה להליך הדחה מנהלתי ע"י הועדה לבחירת שופטים.

עם זאת, לא ברורה מעטה הסודיות בקשר להחלטות בית הדין המשמעתי של השופטים.39 פרסום 3 החלטות ב 60 שנה – הוא לא סביר.

בכדי שתהיה שקיפות, והציבור ישתכנע שהשופטים מטפלים כראוי בעצמם, יש לחתור לפרסום מסקנות בית הדין המשמעתי של השופטים. יתירה מזו, מעטה הסודיות כולל גם שופטים מכהנים ואלו לא יודעים מה פוסק בית הדין, אז כיצד יכלכלו צעדיהם לפי פסיקה זו?

תחושתי היא שבעתיד הלא רחוק בית דין זה יהיה פעיל הרבה יותר מאשר בעבר, וזאת בעקבות המעבר לפנסיה הצוברת של ציבור השופטים ה"צעירים".

חוק בתי המשפט40 מאפשר לשופט שלום לצאת לקצבאות בהגיעו לגיל חמישים וחמש, אם צבר וותק של חמש עשרה שנות כהונה.

שופטי ישראל שמונו לאחר שנת 2000 ואשר נכללים במסגרת הפנסיה הצוברת יתקלו בקושי (כלכלי) לפרוש מכס השיפוט גם אם רוצים לעשות זאת לאחר 15 שנות כהונה ללא קידום. פנסיה צוברת לא תשולם עד גיל 67. הם חייבים להמשיך לכהן עד גיל 67 אם ברצונם לקבל פנסיה מייד לאחר הפרישה. בעבר ניתן היה לשכנע בדרכי נועם שופט אשר נשחק בעבודתו, ואשר סבלנותו ומזגו השיפוטי אינם כתמול שלשום והוא הופך לנטל יותר מאשר לנכס למערכת, לפרוש עם פנסיה מכובדת לאחר 15 שנות כהונה. הדבר כבר איננו אפשרי, ולכן אני סבור כי בעתיד הלא רחוק יתכן ונתמודד מול תופעה מדאיגה של שופטים שתפוקתם יורדת בהתמדה, יחסיהם עם המתדיינים מתדרדר והמוטיבציה מהם והלאה, אך הם אוחזים בקרנות מזבח בית המשפט41 בכדי לצבור עוד שנות פנסיה בלית ברירה.42

לאור הנ"ל לא מן הנמנע כי המערכת המשמעתית של השופטים תתעורר יום אחד עם תרחיש בלהות של ריבוי קובלנות משמעתיות.43

למרות כל זאת, ספק בעיני אם פסיקת בית הדין המשמעתי תוכל להוות מצפן לשופטים כיצד להתנהג ולשדרג התנהלות באולם ומחוצה לו.

זאת משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שפסקי הדין המשמעתיים כלל לא מתפרסמים – גם לא לציבור השופטים המכהן, והשנייה היא התחושה שההליך המשמעתי מופעל אך ורק במקרי קיצון וכלפי שופטים המכהנים ב"ערכאות שוליים".

כשלון המשוב והנציבות בהשגת מטרתם המוצהרת

עצם העובדה שאמון הציבור בשופטים ובמערכת המשפט יורד בצורה דרמטית בעשור האחרון, כפי שצוין במחקרים הנ"ל, מוכיחה שהמשוב אינו הכלי לתקן את "כשלי השוק" במערכת.

המשוב נתפס בעיני השופטים כריק מתוכן, חסר תקפות סטטיסטית, כמכשיר פופוליסטי שימושי בפוליטיקה הפנימית של הלשכה44 וככלי ניגוח בשופטים שלא פסקו /לא העדיפו עורכי דין מול יריביהם באולם המשפט.

השופטים רואים בעורכי הדין חוליה חשובה וחיונית לעשיית משפט, אך לא כאוכלוסיית היעד היחידה למתן שירות. אוכלוסיית היעד הוא ציבור המתדיינים בכללותו, המדינה ואזרחיה ולא ציבור עורכי הדין. 45

משכך, אינני מכיר אף שופט שקיבל ציון נמוך כזה או אחר באחד המשובים ו"תיקן את דרכיו" בעקבות זאת.

נציב תלונות הציבור על שופטים, על אף מאמציו ההסברתיים,46 עדיין יוצר אנטגוניזם רב47 בקרב השופטים הסבורים שהחלטות רבות, הן של הנציבה הקודמת48 והן של הנציב הנוכחי, פולשות לתחום שיקול הדעת השיפוטי והופכים את הפנייה לנציב ל"מסלול עוקף ערעור" בכדי לחסוך בתשלום אגרה.49

במצב שכזה, קשה לראות כיצד לשופטים תהא אוזן קשובה להחלטות הנציב, יראו בו "מגדלור" של אתיקה ויתקנו את דרכיהם על פי קביעותיו.

להיפך: נוצרת כעת תופעה מסוכנת ביותר, לה אני קורא:"השפיטה המתגוננת" בה אדון בהמשך.

יחד עם זאת, אין להקל ראש בצורך של שופט לקבל היזון חוזר על התנהלותו באולם בית המשפט50 וכלי  אובייקטיבי לשיפור תפקודו51 ועל כך אדון בסיום המאמר.

תופעת "השפיטה המתגוננת"

שפיטה מתגוננת – מושג ששאלתי מה"רפואה המתגוננת". רפואה מתגוננת (או "הגנתית") היא הפעילויות אותה נוקט רופא המטפל בחולה, כשמטרתן העיקרית היא להימנע מן האפשרות של הסתבכות משפטית. הפעילות הרפואית נעשית לא כדי להיטיב עם החולה – אלא כדי להגן על הרופא. שיטה זו מביאה בשנים האחרונות למצבים של הימנעות מצד הרופאים מטיפול נחוץ לחולה שסיכון מוגבר בצדו, ולעיתים אף להתחמקות מטיפול בחולים "מורכבים".   הרפואה המתגוננת היא בגדר אסון רפואי וכלכלי במדינות מתועשות, ובישראל התופעה הולכת ומתפשטת בשנים האחרונות. 52

ביולי של שנת 2008 נערך מחקר במכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות53, ובו התגלה כי שלושה מכל חמישה רופאים שנשאלו, מספרים כי הם עצמם נוקטים פעולות של רפואה הגנתית. הם שולחים מטופלים לטיפולים או בדיקות לא מפני שהם מאמינים שיש צורך בטיפולים הללו, אלא כדי למנוע את האפשרות, גם אם תיאורטית, לטענה עתידית כלפיהם.54

לטעמי, פעילותו הנמרצת של הנציב גורמת לתופעת לוואי של "שפיטה הגנתית" דוגמת הרפואה ההגנתית. שופט מן השורה עמוס לעייפה בעבודה על תיקיו. הוא חייב להכין אותם לדיונים, עליו לשמוע את הדיונים והוא חייב גם לכתוב החלטות ופסקי דין. העמסת עבודה נוספת בקריאת תלונה, הכנת תגובה, בדיקתה שלוש פעמים לפני המשלוח ותחושות הכעס והתסכול כשמדובר בתלונת סרק, מביאים שופט לעיתים לומר "למה לי כל זה?".

בכדי לסבר את האוזן וכאנקדוטה, אציין נוהג שאימצתי והוא "שפיטה מתגוננת ממדרגה ראשונה" (שגורמת לבזבוז משאבים למערכת):

בזמנו, בסיום שלב קדם המשפט, הייתי מכריז על כך ופונה לב"כ הצדדים שיפתחו יומנים ונתאם מועד הוכחות. כבדרך שיגרה, הייתי מציע מועד, הקלדנית רושמת בפרוטוקול וכשהיה קם אחד הצדדים ואומר שהמועד לא נוח לו, הקלדנית הייתה מוחקת את התאריך שהצעתי ורושמת מועד חדש על פי היומן. אם גם מועד זה לא נוח לאחד הצדדים, הייתי חוזר על אותה פעולה עד שמצאנו מועד שנוח לכולם והוא נרשם בהחלטה בפרוטוקול.

כיום (לאחר שהתקבלה תלונה שציינה בין היתר כי מועד ההוכחות נקבע לאחר חודשים רבים ...ולך תזכור מה קרה באותו יום שהביא אותך לקבוע מועד הוכחות כל כך רחוק...), אני נוהג אחרת: בסיום קדם המשפט מופיעה החלטה על מועד ההוכחות. החלטה זו לא משתנה בפרוטוקול. לאחריה מקלידה הקלדנית את דברי ב"כ הנתבעת שהמועד לא נוח לו כיוון שיש לו תיק אחר, לאחר שדבריו נרשמים בפרוטוקול, נכתבת החלטה חדשה55 המבטלת את ההחלטה הקודמת וקובעת מועד ושעה חדשים. או אז קם ב"כ התובע וטוען שיש לו מילואים באותו חודש. שוב נכתבת החלטה נוספת ובה הצעת תאריך שלישי. לעיתים מועד זה אינו נוח לב"כ צד ג' או צד ד' וחוזר חלילה. לעיתים יש לנו מספר עמודים מלאים בדברי ב"כ הצדדים על כי המועדים לא נוחים להם והחלטות חוזרות עם קביעת מועדים אחרים, כשהמזכירות יודעת כעת56 שרק ההחלטה האחרונה בסדרה היא המחייבת מבחינת מועדי הוכחות.

אכן, שפיטה מתגוננת במיטבה...

הקשבה לציבור – משוב מתדיינים במהלך הדיונים

השופט שלמה לוין בספרו "להיות שופט"57 מציין כי אחת הבעיות המרכזיות בהליך השיפוטי היא שבדרך כלל אין בידי השופט לקבל היזון חוזר.58

בכנס בסנגל59 שמעתי משופטים בדרום אמריקה על הליך של משוב מתדיינים אוטומטי ואנונימי המקובל בארצותיהם.  משוב זה יכול לספק לשופטים היזון חוזר מעולה של תחושות ציבור המתדיינים באולמו של שופט ולאפשר לו לשפר התנהגות מבלי שהדבר יוכתב לו ע"י נציבות "מלמעלה".60

משוב זה יוכל לשמש גם ככלי ניהולי ממדרגה ראשונה לאלו האמונים על חלוקת העומסים ולאפשר, מבעוד מועד, לזהות תהליך של שחיקה ושל איבוד מזג שיפוטי אצל שופט מסוים או בתחום מסוים , תוך ביצוע קורלציה וסובלימציה של הנתונים.

בכדי שהדבר לא יישאר בגדר רעיון ערטילאי, צרפתי למאמר הצעה לאב טיפוס של טופס סקר שביעות רצון למתדיין 61  המותאם ל"תנאי הארץ ותושביה" והוא מצ"ב כנספח למאמר.

השאלון מתאים לעבודת עיבוד נתונים של מערכת ה–S.P.S.S   (כך ניתן יהיה להצליב נתונים, לבדוק את המובהקות סטטיסטית ולקבל תובנות מעשיות מהם).

השאלון נבנה במתכונת המקובלת במדעי החברה. השאלון מובנה בחלקו, והוא כולל שאלות סגורות ופתוחות, ישירות ועקיפות, תוך הקפדה על כללי רלוונטיות, מיצוי ומהימנות. בשאלון יש הקפדה על שמירת האיזון בין התשובות האפשריות.

שאלון הסקר בנוי גם על הקונספציה ולפיה השירות הניתן ע"י השופט לאזרח המתדיין בפניו, אינו מוגבל רק למעשיו הוא אלא לצוות הסובב אותו שכולל גם המתמחה/עוזר משפטי, הקלדנית, המזכירה ופקיד העזר העובד בצמוד לשופט. אי זמינות/ליקוי בתפקוד מי מחברי הצוות משליך ישירות על שביעות רצונו של האזרח. על השופטים להפנים יסוד חשוב זה.

נציב תלונות הציבור על השופטים ציין במסיבת עיתונאים בעקבות הדוח לשנת 201062  את העומס המוטל על השופטים כתוצאה מעיסוק בהליכי תביעות קטנות בבית המשפט, והציע לבטל מוסד זה ולהפנות סכסוכים אלו לבוררות חובה במשרדי עורכי דין.

הצעה זו מתעלמת מחיוניות "מתן קול" לאזרחים, פוגעת בנגישות למשפט ומנתקת את מערכת המשפט מהציבור.

עם זאת, ניתן לחשוב על הצעה שהייתה בעבר ולפיה מועמדים לשפיטה, שעניינם נדון בוועדה למינוי שופטים, יקבלו מינוי אד-הוק לכהן כשופטי תביעות קטנות למשך שישה חודשים בשעות אחר הצהריים, בכדי שהוועדה תוכל להתרשם מתפקודם בטרם המינוי.

במדינות רבות בעולם63 מקובל למנות לשפיטת אד-הוק לתקופות קצובות בענייני תביעות קטנות גם עורכי דין ופרקליטים פעילים, תוך הקפדה על כללי ניגוד עניינים. דיונים אלו יתקיימו בבית המשפט במשמרת שנייה, באולמות השופטים, לאחר שאלו סיימו את יום עבודתם.

ערכאות אלו יוכלו לשמש כפיילוט לסקר שביעות הרצון שלהלן, כך שניתן יהיה לבדוק האם מועמדים אלו כשירים להגיע לשיפוט וניחנו בתכונות הנדרשות לכך.

הפצת שאלון משוב ישיג לדעתי מספר יעדים:

מתן תחושה לציבור המתדיינים שדעתו חשובה למערכת המשפט ויש רצון לשפר השירות.

הפנמת תודעת שירות בלב השופטים.

מתן אפשרות לקבלת היזון חוזר בזמן אמיתי (ולא "פוסט מורטום" כמקובל).

הענקת כלי ניהולי ממדרגה ראשונה לאמונים על ניהול המערכת.

הסרת משוב עורכי הדין מסדר היום והפחתת ההיזקקות לנציב.64

סבורני, שמהלך זה יכול לתרום רבות ל"החזרת עטרה ליושנה" של אמון הציבור במערכת המשפט שהיא עמוד התווך בשמירת שלטון החוק במדינתנו ועלינו לזכור תמיד ש "למערכת השיפוטית אין לא חרב ולא ארנק כל שיש בה הוא אמון הציבור בה".65


לפסקי הדין המאוזכרים במאמר:

ת"א (ת"א) 16016/07 אסקימו סחר בע"מ נגד משה וידיסלבסקי

בג"ץ 2491/02 בן ארי נ' מנהל בתי המשפט, פדאור 02(1) 784.

ת"א (תל-אביב) 015473/08 קומע סנא נ' כהן אתי

על"ע 5641/03 הועד המחוזי נ' פרלמונטר וולף, פ"ד נ"ח(5) 953.

ע"א 10979/04 ד"ר ליביו לאור נ' שר הבריאות ואח'

עש"מ 7118/04 שילה נ' נציבות שירות המדינה, פ"ד נ"ט(3) 359 [ 14.11.04]

בד"מ 2461/05  שרת המשפטים נ' השופטת הילה כהן

* שופט בית משפט השלום בתל אביב-יפו, מרצה באוניברסיטת בר-אילן, דוקטורנט למשפטים.

תודתי נתונה לשופטת יעל אחימן, לשופטת עידית איצקוביץ, לשופטת הדסה אסיף, לשופטת מיכל ברק-נבו, לסגנית הנשיאה השופטת נועה גרוסמן, לרשמת ענת דבי, לשופטת יעל הניג, לאל"מ (מיל) משה וולף, לשופטת מיכל וולפסון, לד"ר לימור לזר גוטמן, לשופטת אירית מני-גור, למר מני סמואל, לשופט אלי ספיר, לשופט ד"ר עמי קובו ולשופט אהוד שוורץ על הערותיהם/הארותיהם הבונות.

מאמר זה מוקדש לע"נ עמיתי ורעי השופט משה (מוריס) בן עטר ז"ל אשר בוודאי חלק מהתחושות של שופט בודד בערכאה דיונית המובאות להלן היו מנת חלקו בשעותיו האחרונות.

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים

סקר שביעות רצון

  תאריך: ________________ מספר תיק:  ___- ___-_______

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
2

החמור שעושה מו

שלום רב לאתר הריני להפנות אתכם לתלונה במשטרה על שופטים 136132/2015 . המידע באתר MSP-INTL.COM .
1

איפה מוצאים את המקורות והציטוטים??

1
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ