אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> עוגמת נפש של חברה

עוגמת נפש של חברה

תאריך פרסום : 02/02/2012 12:49:00 | גרסת הדפסה

 

האם ניתן לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לחברה?

 

לאורך השנים נמנעו בתי המשפט מלפסוק פיצויי עוגמת נפש לטובתה של חברה. היו מספר מקרים חריגים שבם התקדם בית המשפט בעניין זה, אך לאחרונה דומה שהוסרו המגבלות האחרונות, אם היו שכאלו, לפסוק פיצויי עוגמת נפש לחברה. בחיבור זה נסקור את התקדמות בתי המשפט במשעול פסיקת פיצויי עוגמת הנפש של חברה וננסה להציע שהוסרו המגבלות לקביעת פיצויים בגין עוגמת נפש לחברה באשר היא חברה, במיוחד לאחר ולאורה של הכרעת בית המשפט העליון ברע"פ 8487/11 חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ נ' מדינת ישראל המשרד לאיכות הסביבה[2] להלן: "נמלי ישראל". ייאמר מיד כי באמרנו פיצויים על נזק שאיננו ממוני אנו נוטים להביט אל עבר עולם הנזיקין אולם נמצא פיצויים אלו נפסקים בעתיד הנראה לעין גם בעולם החוזים. נציע לקרוא ליישום הוראות סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, התשמ"ה – 1981, למשל, כאמת מידה לתביעה פיצויי עוגמת נפש שנגרמו לחברה במקרים המנויים בסעיף זה.

 

 

אדם = חברה, חברה = אדם?

 

 

פקודת הפרשנות [נוסח חדש] קובעת[3]:

"פירושם של מונחים רווחים – "אדם" – לרבות חברה או התאחדות או חבר בני אדם, בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים".

 

בע"א 617/74 "דלק" – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' תחנת רמת אביב בע"מ ואח'[4], בע' 802 קובע הש' ויתקון:

"ואם הגענו לכך שבנסיבות מתאימות גם שירותו של שלוחו של אדם עשויה לגרום להארכת המועד לעשיית הפעולה שאותו אדם חייב או רשאי לעשותה ממילא שאותו אדם לאו דוקא צריך להיות אדם פיזי אלא יכול שיהיה תאגיד". [הדגש אינו במקור – ר"ל].

בפסק דין זה נסללת לראשונה הדרך לראות בתאגיד אדם ובאדם תאגיד.

 

פריצת הדרך הראשונה הייתה בע"א 345/89 נאות דברת נ' מעליות ישראליפט י.מ.ש. אילן ניהול והשקעות בע"מ[5], קבע הש' חשין [כתוארו אז – ר"ל]:
"...אכן, כעיקרון אין מניעה לפסוק במקרה הראוי פיצויים בגין עוגמת נפש – כאמור בסעיף 13 לחוק התרופות – ואולם בענייננו הבעלים הינם חברה, וחברה, כעיקרון, אין היא סובלת מעוגמת נפש... אמנם במקרים מיוחדים אפשר שייפסקו פיצויי עוגמת נפש לחברה-אדם, והוא במקום שניתן לזהות חברה ואדם". [הדגש אינו במקור – ר"ל].

 

בע"א 5465/97 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה - נתניה[6] קובעת הש' ביניש [כתוארה אז – ר"ל]:

"לא ראינו להתערב אף בקביעותיה של השופטת של בית משפט קמא בנוגע לפיצוי עבור עוגמת הנפש שנגרמה למערערת. השופטת של בית משפט קמא דחתה את תביעת המערערת בעניין זה מהטעם שהמערערת היא חברה בע"מ וככלל אין להעניק לחברה פיצויים בראש נזק זה. השופטת בחנה האם נכלל עניינה של המערערת בגדר המקרים בהם יש לחרוג מהכלל האמור וענתה על כך בשלילה לאור הרכב בעלי המניות של המערערת. את רובן המכריע של מניות המערערת מחזיקה חברה הידועה כבתים ס.א. שמקום מושבה בפנמה. בנסיבות אלה, כאשר אין זהות בין החברה הנדונה לבין אדם מסוים, לא מצאה השופטת עילה לחריגה מהכלל כי אין להעניק לחברה בע"מ פיצוי בגין עוגמת נפש (ראו ע"א 345/89 נאות דברת נ' מעליות ישראליפט י.מ.ש. אילן ניהול והשקעות בע"מ פ"ד מו (3) 350, בעמ' 359). המערערת תיארה בפנינו את עוגמת הנפש שנגרמה למנהלה של המערערת, מר הילזנרט, בגין השתלשלות העובדות במקרה זה, אשר כללה חקירה משפילה, כדבריו, במשטרה. אין לנו ספק כי אכן נגרמה למנהל המערערת עוגמת נפש בגין אירועי הפרשה, אולם בהעדר תביעה מטעמו, לא מצאנו טעם להתערב בקביעה זו של השופטת של בית משפט קמא". [הדגש אינו במקור – ר"ל].

 

בא 643/94 מניקו בע"מ נ' הרטן מלונאות ונופש בע"מ[7] קבע השופט צבי מ.  הכהן:

"עלי לקבוע שבמקרה דנן מניקו - התובעת והאדם - מנכ"ל התובעת מר משה מנילביץ' חד הם, אין חולק על כך שמינלביץ' הינו בעל מניותיה של מניקו וכל פגיעה בה היא פגיעה אישית גם בו. יש בהפרת חוזה זה פגיעה במוניטין שלו, במקצועו כאדם שמקים פרוייקטים מעין הפרוייקט הנדון כאן. זהו מקרה מיוחד, שבו יש לפצות את התובעת בגין עוגמת נפש שנגרמה לה - למנילביץ' שהוא בעל המניות והמנהל שלה". [הדגש אינו במקור – ר"ל].

 

בע"א 2239/06 אילן אמיר חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' עיריית הרצליה[8] קובע המשנה לנשיאה הש' א' ריבלין:
"עוגמת הנפש שספגה החברה נובעת בעיקרה מכך שהיא לא קיבלה פיצוי בגין העיכובים הבלתי סבירים בפרויקט. מתן פיצוי בגין אובדן ההכנסות, לאור הקביעה כי נגרם נזק ממוני שיש לפצות בגינו, יביא מזור גם לעוגמת הנפש שספגה החברה". [הדגש אינו במקור – ר"ל]. עינינו הרואות עוגמת נפש שספגה החברה - וזאת במילים ברורות שאינן מצטנעות.

 

גבריאלה שלו ויהודה אדר, דיני חוזים – התרופות, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי[9], כתבו:
"... פיצויים לפי סעיף 13 לא ייפסקו, בדרך כלל, לתאגיד. הטעם לכך הוא שבהיותו אישיות משפטית מופשטת בלבד, אין התאגיד מסוגל לסבול נזק נפשי. עם זאת, אין לשלול כמובן את האפשרות שאורגן או בעל עניין בתאגיד יתבע – לא בשם התאגיד אלא בשמו שלו – פיצוי על נזק לא ממוני (עוגמת נפש או פגיעה בשם הטוב) שהסבה לו, באופן אישי, התנהגות המפר".

בכל הכבוד נראה שהמצב שמתואר ע"י שלו ואדר השתנה מעט.

 

בא 1235/04 באולינג רמת השרון (3000) בע"מ נ' בלורי בע"מ, אריה פרידמן[10] קבע השופט ד"ר עמירם בנימיני:
" כשלעצמי, הייתי סבור שאין לחברה עילה לתבוע פיצוי בגין עגמת נפש, הרי אין נפש לה. במקרים חריגים, ובתנאי שהוכח כי קיימת זהות מלאה בין החברה לבין בעלי מניותיה, ניתן לפסוק לבעלי החברה פיצוי בגין עגמת נפש שהסבה להם הפרה או עוולה שבוצעה נגד החברה (כך ציינה כב' הנשיאה ד' ביניש בעניין קני בתים הנ"ל, כי ניתן היה לשקול אולי פיצוי לבעלי החברה בגין עגמת נפש, אילו היה מצטרף לתביעה) ... אין זה המקרה החריג בו ניתן לשקול, אם בכלל, פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש לחברה. לא מתקיימות במקרה זה נסיבות חמורות ויוצאות דופן המצדיקות פיצויים חריגים שכאלו לחברה. כל הפרת חוזה מרגיזה את הנפגע וטורדת את שלוות נפשו, והנתבעת אכן הפרה את ההסכם בצורה בוטה ונהגה בחוסר תום לב. אך מדובר בעניין עסקי טהור, והתובעת זוכה בפיצוי בגין ההפרה דלעיל. אין מקום לא לפיצוי עונשי או מוגבר (אם ניתן כלל לפסוק פיצוי שכזה בגין הפרת חוזה), וגם לא לפיצוי חריג בגין עגמת נפש". [הדגשים אינו במקור – ר"ל].

 

בא 25544-02-10 בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' קשת טעמים בע"מ ואח'[11] קובעת הש' רבקה פוקס:
"שהרי הגשת תביעה בגין עוגמת נפש של החברה אינה נשללת באופן מוחלט כלשון המלומדים ג' שלו וי' אדר, שם, המותירים במקרים חריגים פיצוי לתאגיד, וכלשונם: "פיצויים לפי סעיף 13 לא ייפסקו, בדרך כלל, לתאגיד", והרמת מסך, בכלל זה." [הדגש אינו במקור – ר"ל].

 

בת"א 601-07 דוד יוסף נ' תנובה-מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית[12] קובעת הש' למשטרייך-לטר:

" בנסיבות הענין אין גם מקום לפיצוי בגין עוגמת נפש. אם קיים בסיפור רכיב של עוגמת נפש הרי שהוא עוגמת נפש של תנובה דווקא". [הדגש אינו במקור – ר"ל].

הנה מילים ברורות שאינן דורשות הסברים, עוגמת הנפש היא של תנובה, אחת מהחברות הגדולות ביותר במשק הישראלי ובית המשפט קובע כי נגרמה לה עוגמת נפש. שוב אין מדובר בחברת יחיד שניתן לזהות בין מנהלה לבינה בקלות יחסית או או בחברת מעטים פרטית, אלא בחברה ציבורית עצומה המעסיקה אלפי עובדים.

 

 

משמעות ההחלטה ב"נמלי ישראל" לענייננו

 

 

הש' א' רובינשטיין בדעת הרוב קבע[13]:

"הטלת צו שירות לתועלת הציבור על תאגיד, אף שאינו מן השגרה, עשוי להיות תרומה מרעננת לחברה הישראלית במקרים - המעטים - המתאימים. ברוח זו נשמעה בספרות עמדה לפיה אין מניעה מהטלת שירות לתועלת הציבור על תאגיד: "מהותית, מהוה ביצועו של השירות לתועלת הציבור ביצוע של פעולות במגוון תחומים של סיוע התנדבותי לקהילה. כשם שתאגיד עשוי לבצע פעולות מסוג זה בתמורה בדרך של העסקתו של בתפקידים הרלוונטיים, כך הוא עשוי לבצע פעולות מסוג זה ללא תמורה. העסקתו של התאגיד ללא תמורה בתחומים הרלוונטיים מהווה ביצוע של שירות לתועלת הציבור" (הלוי, תורת דיני העונשין ג', 859). אוסיף: כשם שעבריין בשר ודם נושא בשירות לתועלת הציבור כ"תשלום חוב לחברה", כך יתכן גם לגבי תאגיד. תאגיד שיממש פרויקט מסוים בתחום הקרוב לעיסוקו עשוי ליתן - כפשוטו - שירות גדול לתועלת הציבור. אם ניטול, לשם משל, תאגיד כמו המבקשת דהאידנא, היא עשויה להרים תרומה לפרויקטים סביבתיים או להעסקת אנשים בעלי מוגבלויות, או כיוצא בזה". [הדגש אינו במקור – ר"ל].

 

כן קבע כי ניתן להטיל צו מבחן על תאגיד ולמנוע מראש הרשעה של תאגיד בהליך פלילי מקום שנמצא לכך טעם. כך, הוא קבע שהטלת צווי מבחן ושירות למען הציבור אפשרית ומוצדקת מבחינת תכליתה[14] "שכן מגוונת היא את דרכי הענישה באשר לתאגיד, משווה את מצבו הנורמטיבי, ככל הניתן, למצבו של אדם בשר ודם, ומאפשרת לבית המשפט – מקום שיימצא לנכון לעשות כן... לבכר את "שיקומו", ככל שמונח זה נראה מוזר לגבי תאגיד, כאמור". [הדגש אינו במקור – ר"ל].

 

מהפכניותו של פסק דין זה, היא דווקא משום שהוא בא מן התחום הפלילי, והיא בראיית התאגיד כאדם בשר ודם, ברוח פקודת הפרשנות ובנכונות להתייחס אל תאגיד כאל אדם לעניין זכויותיו וההקלות המוקנות לו בחוק הפלילי.

עיננו הרואות כיצד מצבו הנורמטיבי של תאגיד שקול למצבו הנורמטיבי של אדם, ולפיכך, נציע, כי הוסרו המגבלות לפסוק, במקרה הצורך וכשהתשתית העובדתית והראייתית לכך תאפשר זאת – לטובת חברה פיצויים בגין עוגמת נפש.

משניתן לערוך לחברה תסקיר שירות מבחן, ניתן בקלות יחסית לייחס לה עוגמת נפש, הנגזרת מזו הנגרמת לנושאי המשרה שלה על יסוד מעשי המזיק או מפר החוזה נשוא התביעה.

 

 

ומכאן לאן?

 

 

הראנו כי לאורך השנים ניכרת מגמה שתחילתה ברמיזה ובקביעת תנאים מיוחדים למקרים חריגים בהם הסכים בית המשפט להכיר בעוגמת נפש לחברה, ובהמשכה בקביעת עוגמת נפש שנגרמה לחברה מבלי להסתתר מאחורי מסכים. ניתן להניח שהמגמה תתרחב לאור הכרעת הדין בפרשת נמלי ישראל המאפשרת ייחוס אנושיות לחברה ולאורה, נציע ליחס לחברה עוגמת נפש.

 

בעיני רוחי אני רואה בנקים וחברות ביטוח נאלצים לשלם פיצויים בגין עוגמת נפש שגרמו לחברות מסחריות במקרים שבעבר לא זכו לפיצוי שכזה. כך למשל, במקרים בהם התנהגו בנקים בחוסר תום לב וגרמו לחברה לעוגמת נפש בעצם העמדת יתרת הלוואה לפירעון מיידי במקרה שבו לא היתה הפרה יסודית של תנאי ההלוואה, עקב פתיחת הליכי פירוק ומינוי כונסי נכסים במקרה לא ראוי, או במקרים שבם סרבה חברת ביטוח בחוסר תום לב לשלם לחברה התובעת תגמולי ביטוח.

 

סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, התשמ"ה – 1981 קובע:

 

"28א. ריבית מיוחדת [תיקון: תשמ"ח]

 

מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף 27, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי שלושה מן הריבית הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, שתחושב על תגמולי הביטוח האמורים ועל תוספת הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף 28, מהמועדים בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל; הריבית המיוחדת תשולם בנוסף לריבית האמורה בסעיף 28. לענין זה, "ביטוחים אישיים" - ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות."

 

עינינו הרואות שסעיף זה נחקק במיוחד לביטוחים אישיים, להבדיל מביטוחים מסחריים ועסקיים, קרי חברה לא תוכל ליהנות מתכולת הסעיף ולתבוע בגינו.

 

חיבור זה יציע במקרה שבו התובעת היא חברה, שאיננה יכולה להוושע מן האמור בסעיף 28 א, לתבוע בגין עוגמת נפש והסכום הנתבע המומלץ צריך שיהיה זהה לזה שהיה נתבע בידי אדם פרטי מכח סעיף 28 א.

 

בע"א 196/88 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הפועלים ליסינג בע"מ, עלי סלימאן אל גרנאוי[15] פ"ד מו (1) 756 קבע הש' מלץ בפסקה 23:

 

"הרצון לעודד את המבטח לשלם תגמולי הביטוח בהקדם בא לאחרונה לידי ביטוי בהוספת סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, המחייב מבטח בביטוחים אישיים בתשלום ריבית עונשית של עד פי שלושה מהריבית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, וזאת בנוסף להפרשי ההצמדה הרגילים. סעיף זה נועד -

 

"... להרתיע את חברות הביטוח מלהשהות את חיוביהן שאינם שנויים במחלוקת על ידי אימוץ מכשיר עונשי המקובל בארצות חוץ ... היות והוראות סעיף 28 (אותו סעיף הקובע הצמדה ורבית של 4% על הסכום - י' מ') אינן מעמידות את המבוטח במצב בו היה עומד אלמלא הופרה חובת המבטח קיים צורך להעניק לבית המשפט כוח להגדיל את פיצויי המבוטח" הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 2), תשמ"ח-1988, בעמ' 136).

 

תוספת זו לחוק אינה חלה בענייננו, אך יכולה היא ללמדנו, מהי המדיניות הראויה בעיני המחוקק. לפיה, כאשר המבטח מתמהמה שלא בתום-לב ונמנע מלשלם את תגמולי הביטוח שאינם שנויים במחלוקת, הוא עלול לשאת בהוצאות מימון של הנפגע בשיעור מוגדל.

 

באיזון האינטרסים באשר לתשלום תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת שומה עלינו להעדיף את המבוטח או המוטב ולספק בידיו כלים, כדי שיוכל לקבל עבור נזקו שיפוי מלא, שיעמידו במצב שהיה בו לפני קרות האירוע הביטוחי".

 

בע"א 7298/10 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' סורדם (סוכנויות 1980) בע"מ[16] קבע הש' י' דנציגר:

"אין בהוראת סעיף 28, הקובע כי על תגמולי הביטוח יתווספו הפרשי ריבית והצמדה, כדי להגביל את המבוטח מלתבוע פיצויים בגין הפרת חוזה הביטוח...

סעיף 28א לחוק חוזה ביטוח, שכותרתו "ריבית מיוחדת", מקנה לבית המשפט סמכות להטיל ריבית מיוחדת עד פי שלושה מהריבית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, על מבטח שלא שילם במועד את תגמולי הביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב. מדובר בסעיף ייחודי שמאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי עונשי בשיעור מוגבל, שלא נועד להעמיד את המבוטח במצב שבו היה לפני כריתת החוזה או במקום בו היה אלמלא הופר החוזה".

 

 

 

[1] תודה לפרופ' ___ על ההערות המועילות.

[2]  רע"פ 8487/11 חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ נ' מדינת ישראל המשרד לאיכות הסביבה, (23-10-2012) פורסם ב LawData.

[3] בסעיף 1.

[4]  ע"א 617/74 "דלק" – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' תחנת רמת אביב בע"מ ואח' פ"ד כ"ט (1) 799, (02-12-1975).

[5] ע"א 345/89 נאות דברת נ' מעליות ישראליפט י.מ.ש. אילן ניהול והשקעות בע"מ, פ"ד מו (3) 350 (24-05-1992) בע' 359. וכן ראה פסקי דין רבים בהם נמנעו בתי המשפט מלפסוק פיצויי עוגמת נפש לחברות א' 1140/07 קרן חקלאות והדרים בע"מ, נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח' (15-06-2011) פורסם ב LawData, תא"מ 62999/05 אביטל (טלי) שטיינר נ' חברת אוניל בניה בע"מ (18-09-2011) פורסם ב LawData, א' 19286/07 אס.די.אר שריון יבוא ושיווק בע"מ נ' לקסן ישראל (25-12-2008) פורסם ב LawData, א' 13428/04 דטל טכנולוגיות בע"מ נ' אריה דטל ואח' (29-04-2008)  פורסם ב LawData, א' 68981/06 מ.צ.מ. – מכונות וציוד לאפייה ומזון בע"מ נ' תפנית שירותים משפטיים בע"מ (13-04-2008) פורסם ב LawData, א' 8488/96 גבאי פתרונות בנייה חדשניים בע"מ נ' שפיגל האוס קבלני בניין בע"מ (28-08-2001), פורסם ב LawData, וכן א' 6497/98 אייסמן סוכנות מזון בע"מ נ' שי טולדנו ואח' (15-08-2000) פורסם ב LawData, ע"א 8588/06 דוד דלג'ו נ' אכ"א פיתוח בע"מ, (11-11-2010) פורסם ב LawData, ת"א (חי) 455/01 גלובל רוטו שקע (1983) בע"מ נ'  Bielloni Castello Spa , (15-10-2006) פורסם בנבו, ת"א (תא) 3057/00 נתנאל דרמן חברה לעבודות ובנין אזרחיות בע"מ נ' משרד הבנוי והשיכון,
(08-10-2004) פורסם בנבו, ת"א (תא) 1758/94 ב.י. בראל בנין והשקעות בע"מ נ' פיוניר קונקריט ישראל בע"מ, (16-03-2004) פורסם בנבו, ת"א (ים) 860/94  veles properties ואח' נ' ג'רוסלם דבלופמנט (ממילא) בע"מ, (07-09-1998) פורסם בנבו, ת"א 55744/07 עופר כיבוי, חילוץ והצלה בע"מ נ' איגוד ערים אזור דן (תברואה וסילוק אשפה) (20-05-2012) פורסם בנבו.

[6] ע"א 5465/97 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – נתניה, (21-06-1999) פורסם ב LawData.

[7] (30-12-1999) פורסם ב LawData.

[8] ע"א 2239/06 אילן אמיר חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' עיריית הרצליה, פורסם ב LawData (28-11-2007)

[9] גבריאלה שלו ויהודה אדר, דיני חוזים – התרופות, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי, דין הוצאה לאור, התשס"ט – 2009, בע' 312

[10] (24-08-2010) פורסם ב LawData.

 

[11] (26-10-2010) פורסם בנבו.

[12] (15-05-2012) פורסם בנבו.

[13]  רע"פ 8487/11 חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ נ' מדינת ישראל המשרד לאיכות הסביבה, שם בפסקה כח.

[14] רע"פ 8487/11, שם בפסקה לא.

 

[15]  פ"ד מו (1) 756, (19-02-1992) וכן מאגר LawData.

[16]  (09-07-2012) מאגר LawData.

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ