אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> סמכות עניינית - Subject Matter Jurisdiction - במקרה של Diversity

סמכות עניינית - Subject Matter Jurisdiction - במקרה של Diversity

מאת: אדי מאירי, עו"ד | תאריך פרסום : 25/10/2010 12:00:00 | גרסת הדפסה

מבוא

כפי שידוע לכל עו"ד ומשפטן, סוגיית הסמכות העניינית היא סוגייה עקרונית וראשונה להיבדק בכל תביעה. במאמר זה נתמקד במקרה אחד של סמכות שיפוט עניינית פדראלית בארצות הברית, הוא המצב שבו התובעים והנתבעים הם אזרחי מדינות שונות (Diversity). לפני שנפנה לכללי הסמכות העניינית במקרה המיוחד של Diversity בארצות הברית ניתן הסבר קצר וכללי לטובת הקוראים, שאינם משפטנים בדבר משמעות המונחים ויישומם הלכה למעשה.

סמכות עניינית – כללי

בכל תביעה שהיא – חוזית, נזיקית, קניינית, תביעה לתשלום כסף, תביעה לצו עשה (כלומר דרישה של התובע, שבית המשפט יחייב את הנתבע לעשות דבר מה), לצו לא תעשה/מניעה (כלומר דרישה של התובע, שבית המשפט יחייב את הנתבע להימנע מלעשות דבר מה), לצו הצהרתי או לכל סוג אחר של סעד, שתי סוגיות חייבות להיבחן: סמכות מקומית (Venue) וסמכות עניינית (Subject Matter Jurisdiction).

סמכות מקומית היא המקום, שבו יש לנהל את התיק. אם ג'ון, תושב ניו יורק, תוקף את ג'ים תושב בוסטון, בניו יורק, היכן יוכל ג'ים לתבוע את ג'ון על נזקיו? במדינת ניו יורק? במדינת מסצ'וסטס (שם מצויה בוסטון)? במקום אחר? כאמור זוהי סוגיה של סמכות מקומית, ובה לא נעסוק במאמר זה.

סמכות עניינית עוסקת בבית המשפט, שבו אמורה להתנהל התביעה. בישראל הכוונה היא לאבחנה בין בית משפט שלום, בית משפט מחוזי, בית משפט לענייני משפחה וכיו"ב. גם בארצות הברית הכוונה לשתי אבחנות: ראשית – בבית משפט מדינתי או פדראלי. שנית (אם בבית משפט מדינתי) – באיזה בית משפט: Supreme/Superior Court? Family Court? Surrogate Court? התשובה לשאלה זו תלויה לרוב בסוג הסעד המתבקש – כספי, צו עשה, האם המדובר בתביעה כספית או בתביעה מתחום המעמד האישי או הצוואות וכיו"ב.

משמעות היעדר סמכות מקומית ועניינית

סמכות מקומית אינה ענין מהותי אלא דיוני. ככלל ניתן לאמר, שאם שני הצדדים מסכימים לסמכות שיפוט כלשהי, אף על פי שהיא אינה תואמת את האמור בחוק, פסק דינו של בית המשפט יהיה תקף. משום כך, אם יש לנתבע התנגדות לסמכות השיפוט המקומית עליו לעורר טענה זו בהזדמנות הראשונה, שאם לא כן ייחשב כמי שהסכים לסמכות השיפוט של אותו מקום. כשבית המשפט "השגוי" ייתן פסק דין, לא ניתן יהיה לתקוף אותו בטענה, שלא היתה לו סמכות מקומית. פסק הדין יעמוד בתוקפו למרות הטעות המשפטית.

סמכות עניינית לעומת זאת היא ענין שבדין המהותי. משום כך הטענה להיעדר סמכות עניינית יכולה לעלות בכל עת. יתר על כן, מצווה היא על בית המשפט עצמו לעורר סוגיה זו ו"לפסול" עצמו מלדון בתובענה, אם מצא, שאין לו סמכות עניינית לדון בה.

הדבר החשוב ביותר להבין – בהיעדר סמכות עניינית אין לפסק הדין תוקף, ובית המשפט שלערעור יוכל לבטלו מטעם זה בלבד (אפילו הוא נכון בכל מובן אחר).

הדבר נכון בדין הישראלי ובדין האמריקאי גם יחד.

סמכות שיפוט עניינית פדרלית

סמכות השיפוט העניינית של בתי המשפט הפדראליים מוסדרת בפרק 28 לחוקי ארה"ב (פרודצורה שיפוטית ומשפטית) (28 U.S.C.), חלק IV (סמכות שיפוט עניינית ומקומית). הפרק מונה מצבים שונים של סמכות שיפוט פדראלית וביניהן שאלות של דין פדראלי (כלומר שאלות המבוססות על חוקי הקונגרס), תביעות נגד מדינות זרות, שאלות של דין ימי, דיני פשיטת רגל ועוד ועוד. סוגיה אחת עליה נתעכב במאמר זה מצויה ב- 28 U.S.C. § 1332. הסעיף האמור קובע, שלבתי המשפט הפדראליים תהיה סמכות שיפוט בתביעות אזרחיות, שהסכום הנתבע בהן עולה על 75,000$ ושיש בהן סוגיה של Diversity.

Diversity משמעו מצב, שבו הצדדים לתיק הם אזרחים של מדינות שונות של ארה"ב; או אזרחי מדינה אמריקאית ואזרחים או נתינים של מדינה זרה; או אזרחי מדינות שונות בתיק, שבו אזרחי מדינה זרה הם צדדים נוספים; או מדינה זרה כתובעת ואזרחי מדינה או מדינות שונות.

יש להבין, שתביעות אלה מתבססות על דין מדינתי, כלומר הדין המהותי יהיה דין המדינה, אך המשפט יתנהל בבית משפט פדרלי (הממוקם באותה מדינה).

מהי "אזרחות" לצורכי Diversity? לענין זה הכוונה ל-Domicile. למשפטנים הישראלים שבינינו אומר, ש-Domicile הוא המונח הקרוב ביותר ל"מרכז החיים" המוכר לנו מהדין הישראלי, ובאופן כללי ניתן לאמר שהוא מהווה את מרכז חייו של האדם בתוספת הכוונה, שאותו מקום יהיה מרכז חייו. לפיכך יכול אדם להיות Domiciliary של מדינה כלשהי אפילו אינו גר בה עדיין, אם למשל הוא מצוי במהלך של מעבר לאותו מקום. החשוב להבין בעניין זה הוא, שלאדם יכול להיות רק Domicile אחד בכל עת נתונה, והוא מקום המושב שלו, או לצורך סוגיית ה-Diversity – מקום האזרחות שלו.

לשם השגת Diversity אסור שתהיה זהות אזרחות בין אף לא אחד מהתובעים לאף לא אחד מהנתבעים.State Farm Fire & Casualty Co. v. Tashire, 386 U.S. 523, 531 (1967)..

ומה באשר לתאגידים? תאגידים מוגדרים על פי תת סעיף 28 U.S.C. § 1332(c)(1) כאזרחי המדינה בה התאגדו ושל המדינה בה מצוי משרד העסקים הראשי. כאשר מוגשת תביעה כנגד מבטח והמבוטח עצמו אינו נתבע, ייחשב המבטח אזרח של מדינת המבוטח כמו גם של כל מדינה בה המבטח מאוגד או ששם מקום עסקיו הראשי.

"אזרחותה" של שותפות היא בכל מדינה, שמי מהשותפים בה אזרח. כלומר מבחינת הדין האמריקאי, לפחות לצרכי Diversity, שותפות, ששותפיה הם מישראל ומארצות הברית, תיחשב "אזרחית" של ישראל ושל ארצות הברית גם יחד.

Diversity – מתי? איך מתקנים בעיית Diversity?

לפני מספר שנים דן בית המשפט העליון של ארצות הברית באספקט מיוחד של סוגיית הסמכות הפדראלית בפס"ד Grupo Dataflux v. Atlas Global Group, L.P., 541 U.S. 567, 576 (להלן: פס"ד גרופו דאטאפלוקס). בפס"ד גרופו דאטאפלוקס תבעה שותפות טקסנית (אטלס) תאגיד מקסיקני (גרופו דאטאפלוקס) בבית משפט פדראלי על בסיס חוק מדינתי. לאחר הליכים מקדמיים ארוכים התקיים משפט, והמושבעים אף נתנו בו החלטה (Jury Verdict). כל שנותר היה, שבית המשפט ייתן פסק דין (Judgment), שהוא למעשה הליך אישור החלטת המושבעים. אחרי החלטת המושבעים ולפני מתן פסק הדין העלתה גרופו דאטאפלוקס טענה להיעדר סמכות עניינית, משום שבמועד הגשת התביעה היו שניים מהשותפים באטלס אזרחים מקסיקניים (ולפיכך, בהתאם לכלל שהוזכר לעיל, השותפות נחשבה "אזרחית" מקסיקנית).

משמעות הדבר, שהתביעה כבר לא היתה בין אזרחי מדינות שונות, אלא בין שני אזרחים מאותה מדינה (מקסיקו במקרה זה); משמעות הדבר – היעדר Diversity; משמעות הדבר - היעדר סמכות שיפוט עניינית לבית המשפט הפדראלי, אליו הוגשה התביעה. ולאלה מהקוראים שאינם משפטנים: משמעות הדבר סילוק התביעה, חזרה לנקודת האפס ואובדן של זמן וכסף יקרים בניהול התביעה עד אותו שלב.

בית המשפט המחוזי (The District Court, שהוא למעשה הערכאה הדיונית) קיבל את הטענה וסילק את התביעה, תוך שהוא מבטל הלכה למעשה את החלטת המושבעים. החלטתו זו של בית המשפט הפדראלי היתה מבוססת.

ההלכה אכן קובעת, שהמועד לבדיקת סמכות עניינית על בסיס Diversity הוא מועד הגשת התביעה. לא לפני ולא אחרי. זוהי ההלכה עוד משנת 1824 בענין Mollan v. Torrance. פסק הדין המפורסם בענין הוא פסק הדין (שניתן על ידי נשיא בית המשפט העליון מרשל) משנת 1829 Conolly v. Taylor (להלן: פס"ד קונולי). ההסבר שניתן שם לכלל מסביר גם את ההגיון שמאחוריו: שערו בנפשכם, שלאחר הגשת תביעה בטענת Diversity שגויה יעביר התובע את מגוריו למדינה אחרת רק כדי "לתקן" את הפגם...בית המשפט לא יקבל זאת.

אטלס ערערה בטענה, שהכשל תוקן; חודש לפני תחילת שלב ההוכחות פרשו שני השותפים המקסיקניים מהשותפות, ועל כן השותפות לא היתה מקסיקנית עוד. בית המשפט הפדראלי לערעורים (5th Circuit) קיבל את הטענה, והפך את פסק הדין המקורי. זאת הוא עשה על בסיס פסק הדין של בית המשפט העליון של ארה"ב משנת 1996 Caterpillar Inc. v. Lewis, 519 U.S. 61 (1996) (להלן: פס"ד קטרפילר), שם נקבעו חריגים לחזקת האזרחות בעת הגשת התביעה. החריג הרלוונטי באותו ענין היה, שהכשל לענין סמכות תוקן לפני מתן החלטת המושבעים.

בית המשפט העליון נדרש לענין אף הוא ואיבחן את הדברים. הוא הפנה לפסה"ד בענין Horn v. Lockhart משנת 1873, שם נקבע, שאם צד לא חיוני למשפט נמחק מהתובענה ובכך מתוקן כשל ה-Diversity, ניתן להמשיך לקיים את סמכותו העניינית של בית המשפט למרות התיקון המאוחר למועד הגשת התביעה. סעיף 21 לכללי הפרוצדורה האזרחית הפדראלית מעניק לבית המשפט את הסמכות למחוק או להוסיף צדדים לתובענה בכל עת ובתנאים שיקבע. ב- Newman-Green Inc. v. Alfonzo-Larrain, 490 U.S. 826, 832 (1989) נקבע מפורשות, שלבתי המשפט המחוזיים (District Courts) כמו גם לבתי המשפט הפדראליים לערעורים (Circuit Court of Appeals) יש הסמכות לעשות כן.

בפס"ד קטרפילר הנזכר לעיל לא התקיימו תנאי ה-Diversity בעת הגשת התובענה, אך הנתבע "הבעייתי" (כלומר זה שבגללו לא התקיים Diversity) התפשר וסולק מן התביעה לפני שלב ההוכחות, ובכך הסכים בית המשפט העליון, שבעיית ה-Diversity תוקנה.

בדונו בענין גרופו דאטאפלוקס ותוך ניתוח של פסקי הדין הדנים בסוגיה, ושעליהם התבסס בית המשפט ב-5th Circuit, הדגיש בית המשפט העליון, שלא סוגיות של סופיות הדיון, יעילות או שיקולים כלכליים הם שהצדיקו את "תיקון המעוות" בפס"ד קטרפילר, אלא רק הסרתו של מכשול ה-Diversity במועד.

ואילו בענין גרופו דאטאפלוקס לא הוסר המכשול. ומדוע? בית המשפט העליון איבחן בין המצבים בפס"ד קטרפילר ובפס"ד קונולי לבין המצב בפס"ד גרופו דאטאפלוקס. בשני המקרים הראשונים הסתלקו הצדדים המכשילים את ה-Diversity מן התובענה, ובית המשפט נותר רק עם בעלי דין, אשר אכן קיימו ביניהם Diversity. ואילו בפס"ד גרופו דאטאפלוקס נותרו אותם בעלי דין, ורק השותפים בתוך גרופו דאטאפלוקס שינו את "אזרחותם". גרופו דאטאפלוקס היא הגוף המשפטי שתבע, והוא לא סולק מן התביעה, אלא נותר אותו גוף. בית המשפט העליון הדגיש, שלא ישנה כלל בן 175 שנים.

לשם ההדגשה חזר בית המשפט העליון וקבע: (1) שינוי אזרחות של בעל דין לאחר מועד הפתיחה בתובענה אינו מתקן כשל של Diversity; (2) שינוי אזרחות של שותף בשותפות אינו שינוי האזרחות של השותפות. בענין השני חזר בית המשפט על הכלל, שנקבע בפס"ד Carden v. Arkoma Associates, 494 U.S., at 188

אשר על כן שינה בית המשפט העליון את פסיקת בית המשפט הפדראלי לערעורים והחזיר על כנה את פסיקת בית המשפט המחוזי.

מתי יש להגיש בקשה לסילוק התביעה (Dismissal) בטענה של היעדר סמכות עניינית?

בתי המשפט בארה"ב קבעו שוב ושוב, שטענה להיעדר סמכות עניינית ניתן להעלות בכל עת.

על פי סעיף 12(b)(1) לכללי הפרוצדורה האזרחית הפדראלית (Federal Rules of Civil Procedure) יש להגיש בקשה לסילוק בשל היעדר סמכות עניינית עוד בטרם הגשת כתב הגנה או בנילווה אליו. יחד עם זאת, על פי סעיף 12(h)(3) לכללים אלה, בית המשפט מוסמך לסלק תביעה בשל היעדר סמכות עניינית בכל שלב, שבו למד על היעדר הסמכות.

בפסק דין משנת 1804 - Capron v. Van Noorden – נקבע, שתקיפה על בסיס סמכות שיפוט עניינית יכולה להיעשות בכל עת טרם מתן פסק דין סופי.

בפס"ד גרופו דאטאפלוקס ציין בית המשפט העליון של ארה"ב, כי ניתן להעלות טענה לחוסר סמכות עניינית אפילו בשלב הערעור בפעם הראשונה. לדוגמא נוספת (הפעם מבתי המשפט הפדראליים לערעורים, נא ראו Cave v. E. Meadow Union Free Sch. Dist., 514 F.3d 240, 250 (2d Cir. 2008) (פסק דין של ערכאת הערעור הפדראלית ב-2nd Circuit).

סיכום

סוגיית סמכותו של בית המשפט במקרים של בעלי דין, שהינם אזרחים של מדינות שונות, רלוונטית באופן מיוחד לישראלים, משום שבמקרים הרגילים מתקיימים אצלם התנאים הבסיסיים של Diversity. כפי שסקרנו במאמר זה, יש להבחין בין בעלי דין פרטיים לתאגידים ולשותפויות, ויש להתייחס באופן דקדקני לסוגיות של סכום התביעה, מקום הגשתה וזהות הצדדים. אמנם המדובר בטעות ניתנת לתיקון, אך איש אינו רוצה לנהל משפט משך זמן רב ואז לגלות, שלא הגיע לערכאה הנכונה.


* עו"ד אדי מאירי, מוסמך בישראל משנת 1998 ובמדינת ניו יורק משנת 2000. עוסק בתחומי הדין האזרחי-מסחרי, ובפרט בליטיגציה מסחרית, דיני חברות, חוזים וחוזים בינלאומיים, קנין רוחני, תביעות אזרחיות נגד רשויות המדינה ומשפט אמריקאי.

במסגרת עיסוקו מעניק עו"ד אדי מאירי חוות דעת בדין האמריקאי, ייעוץ לאנשים פרטיים ולתאגידים בסוגיות של הדין האמריקאי, וכן עוסק באכיפה של פסקי דין זרים בארצות הברית או פסקי דין זרים בארץ.

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות
שחיקת עיקרון אי קבילות חומרי ביקורת פנים בבית משפט
השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין, מתוך: אתר הרשות השופטת

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ