בעקבות מקרה שאירע בחנות צעצועים, תהתה אמא לבת 6 בפוסט האם מוסרי למכור לילדה בגיל כזה שעון ב-300 שקל ללא מבוגר מלווה. בעל החנות הגיב בתביעת לשון הרע – ונדחה. השופטת: "ביקורת צרכנית לגיטימית"
בית משפט השלום בעכו דחה לאחרונה תביעת לשון הרע בסך 100 אלף שקל, שהגיש בעליה של חנות צעצועים בצפון הארץ נגד זוג שפרסם בפייסבוק פוסט ביקורתי על החנות בעקבות מכירת שעון ב-300 שקל לילדה בת 6. השופטת דנה עופר קבעה שהפוסט מוגן בחופש הביטוי כיוון שכלל ביקורת צרכנית לגיטימית, שנוסחה בשפה מכובדת ונטולת עלבונות.
בני הזוג הגיעו באפריל 2014 למתחם קניות בצפון עם בתם בת ה-6 ובנם בן ה-12. בזמן שהיו בחנות מוצרי חשמל הרשו לילדים ללכת יחד לחנות הצעצועים הסמוכה. כשהילדים חזרו הראתה להם בתה "שעון חכם" שרכשה בחנות ב-300 שקל. ההורים, שלטענתם לא ידעו שבתם לקחה איתה את כל הכסף שחסכה, הלכו מיד לחנות וביקשו לבטל את העסקה אבל המוכרת סירבה משום שהאריזה הייתה קרועה. מכאן התפתח ויכוח קולני שבעקבותיו הזמינה המוכרת משטרה.
יומיים לאחר מכן פרסמה האם פוסט בעמוד הפייסבוק של מתחם הקניות שבו מתחה ביקורת על ההתנהלות בחנות. בין היתר היא תיארה את האירוע ושאלה: "האם לדעתכם מוסרי למכור לילדה ללא נוכחות מבוגר מלווה מוצר במחיר שכזה?" הפוסט זכה לתגובות רבות של גולשים, ובאחת התגובות של בעלה הוא כתב "אסור לקנות שם נקודה!!!".
כ-4 שנים לאחר האירוע הגישו החנות ובעליה תביעת לשון הרע בסך 100 אלף שקלים נגד בני הזוג. הם טענו כי הנתבעים הפיצו עליהם לשון הרע גם במהלך הוויכוח בחנות וגם בפוסטים שפרסמו, תוך שניסו להפיל עליהם את האחריות לכך ששלחו ילדה לקנות בחנות ללא ליווי של מבוגר.
הנתבעים, שיוצגו באמצעות עו"ד גיל אלימלך, טענו מנגד כי מתחו ביקורת צרכנית לגיטימית שמוגנת בחופש הביטוי. גם אם מדובר בלשון הרע, הוסיפו, הם מוגנים מפני התביעה משום שפרסמו אמת, בדרך מכובדת ובתום לב.
לא לשון הרע
השופטת דנה עופר קיבלה את טענות הנתבעים. לגבי הפוסט של הנתבעת, היא ציינה כי "קריאה, ואף קריאה חוזרת, ברשומה שפרסמה הנתבעת מלמדות כי זו נוסחה בזהירות, בלשון מכבדת, ללא השתלחות או הכפשה", כתבה.
השופטת קבעה כי שום דבר בפוסט לא נועד להשפיל או לבזות. "כל כולו נקרא ומתפרש כביקורת לגיטימית של צרכן על בית עסק, בעקבות חוויה שלילית", כתבה. לפיכך, גם אם הביקורת לא הייתה נעימה לתובעים הפוסט מוגן בחופש הביטוי.
השופטת הוסיפה שגם בפוסט שפרסם הנתבע היא לא מוצאת לשון הרע. זו הייתה בסך הכל תגובה אחת בין שלל תגובות, שבהקשר הכללי מתפרשת כדעה עקב אירוע נקודתי.
השופטת העירה עוד שגם אם הייתה סבורה שמדובר בלשון הרע הנתבעים עדיין לא היו מחויבים בפיצוי, משום שהביעו את דעתם בתום לב ובלשון נקייה ומכבדת, ותיארו אמת שיש בה עניין לציבור הצרכנים ובעלי העסקים.
לבסוף השופטת קבעה כי בחנות אמנם התרחש ויכוח קולני ומתלהם אבל גם הוא לא נחשב ללשון הרע, וסביר להניח שהתביעה לא הייתה מוגשת רק בגללו ואלמלא הפוסטים בפייסבוק.
לפיכך התביעה נדחתה והתובעים חויבו בשכר טרחת עורך דין של 10,000 שקלים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין