ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-
לפסק הדין בעניין אלמונית פלונית נ' פלוני
נערת ליווי, שנאנסה על ידי לקוח חוזר, הגישה נגדו תביעת נזיקין. הלקוח, שריצה עונש מאסר בגין האונס, טען שהיא אינה זכאית לפיצוי, כיוון שהפקיד לטובתה 50 אלף שקל בעת ההליך הפלילי. האם עליו לפצותה בסכומים נוספים?
בחודש מרץ 2010 הגיע לקוח לדירתה של נערת ליווי צעירה, כבת 23. הלקוח, שהגיע שתוי, הגיע על מנת לשלם לבחורה דמי אתנן עבור מפגשים קודמים. לאחר ששילם לה, דרש ממנה לקיים אתו יחסי מין אך היא סירבה וביקשה ממנו לעזוב את הדירה.
הלקוח, איש עסקים מצליח המבוגר בכעשרים שנה מהבחורה, תפס בחוזקה את ידה ואמר לה שהוא אוהב אותה ושהוא רוצה להצילה מחייה. בעוד שהיא ניסתה להשתחרר מאחיזתו, התפשט האיש מבגדיו וניסה לאנוס אותה.
הלקוח גרר את הבחורה לחדר השינה וביצע בה מעשים מגונים באלימות, תוך שהוא מתעלם מתחנוניה ומזעקות הכאב שלה.
לבסוף, הצליחה הבחורה להתקשר למכר שלה וביקשה ממנו להגיע ולסייע לה. הלקוח התמיד בסירובו גם לאחר שהגיע המכר לדירה, אך בסופו של דבר המכר הצליח להדוף את הלקוח אל מחוץ לדירה, תוך שהוא מאיים על חייה של הבחורה.
המשפט הפלילי נגד הלקוח התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב. במסגרת עסקת טיעון, הוגש נגדו כתב אישום מתוקן, בין היתר, בעבירות של נסיון אינוס, ומעשה מגונה. במסגרת העסקה, הפקיד הגבר 50 אלף שקל כפיצוי לבחורה. הוא הורשע על פי הודאתו ונגזרו עליו 15 חודשי מאסר בפועל, אותם ריצה במלואם.
בפסיקתו, ציין ביהמ"ש שבהחלט ניתן להגדיר את מעשי הלקוח כאינוס ממש.
בחודש יוני 2011 הגישה הבחורה תביעת נזיקין נגד הלקוח. בכתב התביעה היא פירטה את אירועי האונס באופן מדוקדק,
לדברי התובעת, טראומת האונס השפיעה עליה באופן חמור, היא הפסיקה את לימודיה והסתגרה בביתה. עברו עליה חודשים קשים, ורק בעזרת טיפול נפשי הצליחה לשקם את חייה.
התובעת עתרה לפיצוי כספי בגין כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה, עלויות טיפול נפשי ופיצוי עונשי.
הנתבע טען שביצע את המעשים עקב שכרות ונטילת תרופות. לדבריו, הוא אינו זוכר את אירועי אותו לילה, אך הוא יודע בוודאות שלא היה אלים מעולם, לא כלפי התובעת ולא כלפי אדם אחר. עוד טען, שהודה בכתב האישום המתוקן מתוך חרטה עצומה וכבוד לתובעת.
עבודה בזנות אינה ממעיטה מחומרת המעשה
השופטת יעל הניג ציינה, כי מתצהיר הנתבע עולה כי היה מודע למעשיו ואף זכר את התנגדות הנתבעת למעשים. לדבריה, התובעת הוכיחה שלא נתנה הסכמתה החופשית למעשי הנתבע ושסירבה להם מפורשות. משום כך, קבעה השופטת, הנתבע אחראי לנזקים שנגרמו לה בעקבות האונס.
השופטת הוסיפה, כי בהתחשב בכך שהתובעת לא הייתה צד להליך הפלילי או להסדר הטיעון, גם אם הסכימה לו, שמורה לה הזכות לתבוע פיצוי נוסף.
השופטת קבעה, שעבודתה של התובעת בזנות אינה מפחיתה את נזקיה. לדבריה, "הנתבע תקף אותה בביתה, בסביבתה האינטימית ובכך חדר באלימות לפרטיותה ולגופה, רמס את רצונה השפיל, ביזה אותה ופגע בכבודה כאדם".
לעניין הפיצוי קבעה השופטת, כי לאור נסיבות חייה הקשות של התובעת קשה לדעת מה היה חלקו של הנתבע במצבה. מה גם שהנתבעת הצליחה לשקם את חייה: היא שבה לתפקוד מלא, חדלה לעסוק בזנות, מקיימת זוגיות, חזרה ללימודיה באוניברסיטה ואף עובדת בעבודה מסודרת.
בסופו של דבר, פסקה השופטת שהנתבע ישלם לתובעת 85 אלף שקל. לכך יתווספו וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 15 אלף שקל.
המילים קשות - הפיצוי קל
עו"ד ורד פרי מברכת על כל פסק-דין אשר מחייב בתשלום לנפגעי עבירה. "עם זאת", אומרת עו"ד פרי, "אני מצרה על כך שאין הלימה בין המלים הקשות בהן משתמש ביהמ"ש לבין סכום הפיצויים שנפסקו לתובעת".
עו"ד פרי מציינת, שביהמ"ש מפנה בפסיקתו לפס"ד של בית-המשפט העליון לעניין הפיצוי ההולם לפגיעה באוטונומיה, ובו נפסק פיצוי של 250 אלף שקל בגין אירוע שאינו כה דרמטי כאירוע בו עסקינן: "מצער, שבית-המשפט לא אימץ את ההנחיות המשתמעות מאותו פסק-דין לעניין הפיצוי הראוי בגין נזק לא ממוני".
- ב"כ התובעת: עו"ד פרידן, עו"ד אביבי
- ב"כ הנתבע: עו"ד הלר
לפסק הדין בעניין אלמונית פלונית נ' פלוני
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.