באי כוחה של קשישה אמידה ביקשו לפני כחודשיים לבטל צו שאסר לבצע שינויים בנכסיה. הבקשה נדחתה מאחר שהצו הוצא בהסכמת שתי אפוטרופסיות זמניות שמונו לה קודם לכן.
לפני כחמישה חודשים הגישו שתי בנות תביעה נגד אמן בבית המשפט למשפחה בתל אביב. הן ביקשו לבטל את הסתלקותן מירושת אביהן לטובת האם בטענה שהיא הפרה את התחייבותה להעביר להן את הרכוש הרב המגיע להן.
במקביל ובעקבות מצבה של האם הוגשה בקשה למנות לה אפוטרופוס. עד להכרעה בבקשה בית המשפט מינה שתי עורכות דין כאפוטרופסיות זמניות לגופה ולרכושה.
בתחילת השנה הגישו האפוטרופסיות הזמניות וב"כ האחיות, עו"ד זאב ולנר, בקשה מוסכמת לבית המשפט להארכת המועד להגשת כתב הגנה מטעם האם ולצו מניעה האוסר ביצוע דיספוזיציה (שינויים) בנכסיה עד לאחר מתן פסק הדין בעניין האפוטרופסות. הרשמת ענת הלר-כריש נענתה לבקשה.
כחודשיים לאחר מכן הגישה האם באמצעות שני עורכי דין פרטיים, עו"ד אלון מגן ועו"ד אלון יואלי, בקשה לביטול צו המניעה.
באי הכוח טענו שהאפוטרופסיות הזמניות לא היו מוסמכות להסכים לצו המניעה מבלי שהאם עצמה מינתה אותן לייצג אותה בתביעה שהגישו נגדה הבנות. לשיטתם, עצם העובדה שמונו לאם אפוטרופסיות לגוף ולרכוש אינה שוללת את זכותה לעשות פעולות משפטיות, כולל ביצוע שינויים בנכסיה וייפוי עורכי דין אחרים לייצג אותה בהליך.
הם גם הלינו על כך שהדיון בבקשה לצו מניעה נערך ללא נוכחות האם ושלא נבחנו התנאים להוצאת הצו כמו מאזן הנוחות.
האפוטרופסיות הזמניות, עוה"ד ענת רוזנבאום ונעה בן ארי טענו מנגד כי המינוי שלהן רחב וכולל גם ייצוג מלא של האם בתביעת הבנות הנוגעת לרכושה.
הן הדגישו שהבקשה בעניין צו המניעה נועדה להקפיא את המצב הקיים עד לסיום הליך האפוטרופסות כדי שהאם לא תנוצל על ידי גורמים שונים בתקופה זו. הן הסבירו ששוחחו לא אחת עם האם בענייני רכושה אך היא כלל אינה מבינה או מודעת להיקף הרכוש.
עו"ד ולנר, שייצג כאמור את האחיות, טען בשמן כי ייפוי הכוח שעליו חתמה האם לטובת עורכי הדין מגן ויואלי בטל מאחר שמדובר בחסויה שמונו לה אפוטרופסיות.
לדבריו, במצב זה לא ניתן לבצע שינויים בנכסי האם אלא באישור בית המשפט. הוא הוסיף שאחיינה של האם מנסה להשתלט על רכושה הרב והוא זה שעומד מאחורי הבקשה לביטול צו המניעה.
האפוטרופסיות רשאיות לייצג
ואכן, הרשמת הלר-כריש דחתה את טענות באי כוחה של האם וכתבה כי משעה שמונו לה אפוטרופסיות הן רשאיות לעשות כל הדרוש למילוי תפקידן, כולל ייצוגה בתביעה והסכמה לצו המניעה הזמני. היא הבהירה בהקשר זה שאפוטרופוס מוסמך להגיש תביעה בשם חסוי ללא קבלת אישור בית המשפט ומקל וחומר מוסמך לייצג אותו בתביעה שמוגשת נגדו.
השופטת העירה כי תמוה שבאי כוחה של האם העלו טענות רק כנגד החלק בהחלטה הנוגע לצו המניעה ולא לגבי החלק "הנוח" יותר עבורם – הארכת המועד להגשת כתב הגנה.
היא הוסיפה שמאחר שצו המניעה ניתן על בסיס הסכמת הצדדים, לא היה צורך לבחון את מאזן הנוחות.
בנסיבות אלה דחתה הרשמת את הבקשה וחייבה את האם בהוצאות של 2,500 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין