א 8386/05 אוחנה נגד וסרשטיין
בית משפט השלום בחיפה קבע, כי משנחתם הסכם מחייב בין המוכרים לקונים, הרי שהמתווך שהיה הגורם היעיל לביצוע העיסקה, זכאי לדמי תיווך גם אם ההסכם בין הקונים למוכרים בוטל בסופו של דבר.
סעיף 14 לחוק המתווכים במקרקעין קובע את התנאים לזכאות מתווך במקרקעין לדמי תיווך מאת הלקוח. ע"פ סעיף זה, זכאי המתווך לדמי תיווך בין היתר אם הינו הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
נקבע, כי לאור המבחנים שנקבעו בפסיקה לגבי תוקפו של "זכרון דברים", הרי שבמקרה הנדון ראו הצדדים את זיכרון הדברים כמסמך מחייב. לפיכך, השאלה הנדונה הינה זכאותו של המתווך לדמי תיווך כאשר ההסכם המחייב בוטל עקב הפרתו ע"י המוכר.
השופטת נאות-פרי קבעה, כי הן מלשונו של סעיף 14 לחוק המתווכים והן ע"פ הסכם התיווך הנדון, אשר התייחס במפורש למצב בו ההסכם המחייב בוטל, זכאי המתווך לדמי תיווך למרות ביטול ההסכם. נקבע, כי אין כל הצדקה לתלות את שכרו של המתווך בתוצאות היחסים החוזיים שבין הצדדים, במיוחד לאור העובדה כי הסכסוכים בין הקונים והמוכרים יכולים להיות רבים ומגוונים, וסיבת ביטול ההסכם יכולה אף לנבוע מהפרתו ע"י הלקוחות עצמם.
א 8386/05 אוחנה נגד וסרשטיין
למדור: מקרקעין ובנייה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.