אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> משטרת האינטרנט

משטרת האינטרנט

מאת: נמרוד קוזלובסקי, עו"ד | תאריך פרסום : 09/01/2001 12:00:00 | גרסת הדפסה

במחזה משפט הקופים אומר הסניגור, הנרי דרמונד, את הדברים הבאים: "רבותי, את הקידמה אף פעם לא מקבלים חינם, צריך לשלם בשבילה. לפעמים נדמה לי שמישהו עומד מאחורי דלפק ואומר: 'אתם יכולים לקבל טלפון אבל תצטרכו לוותר על הפרטיות ועל קיסמם של מרחקים' ". בהשאלת הדברים לימינו אלה, ניתן לומר, כי להתפתחות האינטרנט ולהתרחבות השימוש ברשתות מחשבים נלווה "תשלום". ה"תשלום" הוא במונחים של פגיעה בפרטיות, אובדן אנונימיות וויתור על צנעת הפרט. פסיקה חדשה הנוגעת להגנה על הפרטיות באינטרנט מעמידה בסימן שאלה את טיב ההגנה על זכויות הפרט למול הממשלה בעידן המידע. ה"אח הגדול" הצופה בכל מעשי האזרח קיבל מבית-המשפט חותם של חוקיות שמכשיר מעקבים אלקטרוניים. בהליך פלילי שהתנהל לאחרונה הואשם אזרח ארצות-הברית במעשים המהווים עידוד לפדופיליה האסורה על-פי דין. הראיה המרכזית שקשרה את הנאשם עם צפייה בתמונות באינטרנט. סוכן (Chat Room) "עירום של קטינים היה פלט של שיחה שהתנהלה ב"חדר-שיחה חשאי של רשויות החקירה האמריקאיות נכנס תוך שימוש בזהות בדויה לאתר בו התנהלה שיחה בין גולשים ותיעד את דבריו של הנאשם כי צופה הוא בתמונות מעין אלה. בית המשפט נאות לקבל את פלט השיחה כראיה והרשיע את הנאשם בהתבססו עליה. אגב כך דחה בית-המשפט את טענת הנאשם כי הראיה הושגה בהאזנת סתר אסורה ומצא כי לא הייתה לנאשם כל ציפייה סבירה לפרטיות בשיחת הרשת או יסוד לסברה שלא יאזינו לדבריו. בית-המשפט אף מצא לנכון לציין כי גולש ברשת האינטרנט נוטל על עצמו את הסיכון שיעקבו אחר מעשיו או יאזינו לדבריו ואף ישתמשו בכך לאחר מכן כראיה כנגדו.

דומני כי הלכה זו ראויה לעיון מחדש ואל לנו לאמצה בשיטתנו המשפטית כהלכה מנחה המתירה האזנה גורפת לשיחות שמנהלים פרטים באמצעות רשת האינטרנט. אני סבור ששיטת המשפט הישראלית, המחויבת להגנה על זכויותיו של האדם לפרטיותו ולצנעת חייו, צריכה להקנות לפרט אפשרות להשתמש בשירותי האינטרנט מבלי שיהא חשוף להתחקות ולהאזנה. אל לנו להכיר ב"משטרת סתרים" הפועלת ברשת האינטרנט ועוקבת ללא הרף אחר האזרחים. אין זה נכון, לדעתי, שכל גלישה ברשת תיהנה מהגנת הפרטיות, אך במקרים הראויים לכך, כאשר הפרט נוקט צעדים ממשיים להגנה על פרטיותו ועל סוד שיחו, על מערכת המשפט לכבד זאת. התנערות מזכותו של הפרט לפרטיות ברשת האינטרנט סופה שאנשים יחששו לעשות שימוש רצוי ומועיל באמצעי טכנולוגי זה.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עיגן את זכויותיו של האדם לפרטיותו ולצנעת חייו כזכויות חוקתיות. בסעיף 7 קובע חוק היסוד כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו" וכן כי "אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו". על-פי חוק היסוד כל רשות מרשויות השלטון - ובכלל זה, כמובן, רשות המנהלת חקירות - חייבת לכבד זכויות אלה. הגנה חוקתית זו מפני פגיעה על-ידי השלטון זוכה לפירוט ולקונקרטיזציה במסגרת הוראות חוק שונות, ובכללן דיני החיפוש ודיני האזנת הסתר.

לענייננו, על-פי חוק האזנת סתר, תשל"ט- 1979, האזנה לשיחת הזולת, קליטתה או העתקתה באמצעות מכשיר וללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה היא האזנת סתר. שיחה מוגדרת בחוק ככוללת אף "תקשורת בין מחשבים". לפיכך, קליטת מידע מתקשורת בין מחשבים היא האזנה, ובהיעדר הסכמה של המשוחחים זוהי האזנת סתר המהווה עבירה פלילית. ראיות שתושגנה במסגרת האזנה מעין-זו תהיינה, ככלל, בלתי קבילות בהליך משפטי. ואולם, סייג לכך נמצא בחוק כאשר השיחה נערכת ברשות הרבים. על פי החוק כאשר נערכת השיחה ברשות הרבים כהגדרתה: "מקום שאדם סביר יכול היה לצפות ששיחותיו יישמעו ללא הסכמתו", הרי שהאזנה לשיחה על-ידי מי שהוסמך לכך אינה האזנת סתר אסורה. הסמכה תיתכן על-ידי ראש רשות ביטחון מטעמים של ביטחון המדינה או על-ידי קצין משטרה לשם מניעת עבירות או גילוי עבריינים. ראוי עוד לציין כי החוק אינו מציין כיצד תוקנה הסמכה מעין זו ובפועל הכירו בתי-המשפט - בהלכה שראויה אף היא לעיון מחדש - במתן הסמכה כללית לאנשי משטרה לביצוען של האזנות ברשות הרבים.

על-פי הפסיקה האמריקאית, עליה עמדנו, שיחה שנערכת ברשת האינטרנט ונגישה לציבור הרחב תיחשב כשיחה ברשות הרבים. קליטת המידע משיחה זו אינה זקוקה להיתר מיוחד ובעל השיחה נתפס מבחינת הדין כמי שהפך במודע את כל שומעיו הפוטנציאלים לשותפים לשיחה. נוטל הפרט על עצמו את הסיכון שאדם אחר - ובכלל זה חוקר סמוי - יאזין לשיחתו וישתמש בדבריו כראיה כנגדו.

רשויות החקירה התומכות בדיעה זו מביאות כתימוכין לדעתן את פסק-דינו של בית-המשפט העליון בפרשת צ'חנובר )ע"פ 48/87 צ'חנובר נ' מדינת ישראל, פ"ד מא )581 )3(. באותה פרשה הוגשה כראיה קלטת בה הקליטו חובבי רדיו שיחה שנערכה במכשיר קשר. באותה שיחה נשמע הנאשם משדר לחבריו שנמצאו בקרבת מקום את השאלות בבחינת הבגרות ונשמעים חבריו משדרים לו את התשובות למבחן. המשטרה השיגה את אותה קלטת והגישה אותה כראייה בהליך פלילי שהתנהל כנגד הנאשמים בגין אותה תרמית בבחינות. בית המשפט קיבל את הקלטת כראיה, ודחה טענה שמדובר בהאזנת סתר אסורה. כך פסק בית המשפט כי: "מי שמשמיע דברים באמצעי קשר אשר מגיעים או מסוגלים להגיע לאוזניהם של רבים - הופך את כל שומעיו לבעלי שיחתו... כאשר הפותח בשיחה אומר את דבריו באופן שאחרים יכולים להאזין, הוא נוטל על עצמו את הסיכון, שאחרים שהוא לא התכוון שיאזינו לשיחתו, ישמעוה. דומה הוא לאדם הצועק את דבריו לחברו ברשות-הרבים. אין הוא יכול לצפות שדבריו יישארו סמויים.". יישומה של הלכה זו לעידן המידע תלמד כי, לכאורה, כל שימוש באמצעי תקשורת המאפשר נגישות לציבור הרחב חשוף להאזנה בלתי מורשית שאינה אסורה בדין. אימוץ הלכה זו כהלכה גורפת אינו רצוי, לטעמי, ויש בכך כדי לחתור תחת ההגנה הראויה שמקנה הדין לזכות האדם לפרטיותו, לצנעת חייו ולסוד שיחו.

סבורני כי יש לאמץ הלכה ולפיה שימוש ברשת האינטרנט לצורכי שיחה יכול שייחשב כשימוש המוגן מפני האזנה בלתי מורשית. אף ששיחות ברשת נגישות טכנולוגית לכלל משתמשי הרשת, הרי שבנסיבות בהן נקט הפרט אמצעים לשמירה על פרטיותו, על מערכת המשפט להגן על פרטיותו-זו. אבקש לאמץ בהקשר זה את דבריו של פרופ' אלכס שטיין שמצא כי רשות היחיד הראויה להגנה היא: "מסגרת של צינעה שנוצרה על-ידי בעלי השיחה על-ידי נקיטת צעדים אפקטיביים חוקיים, שנועדו לחסות את שיחתם מאוזני הבריות הסובבים אותם" )אלכס שטיין "האזנת סתר ומעקבים אלקטרוניים נסתרים כאמצעים לקידומה של חקירה פלילית ובטחונית" משפטים יד )תשמ"ה- 538 ,527 )1985(. לגישתי, תיתכן שיחה ברשת האינטרנט שמוסקת ממנה הציפייה הסבירה לפרטיות ואל לנו להתייחס אליה כאל שיחה ברשות הרבים. כך, לדוגמה, מקום שנדרשת הקלדת סיסמא אישית ופרטית לשם השתתפות בשיחה או לשם האזנה לה, ראוי שבית המשפט יכיר בציפייה הלגיטימית של הצדדים לפרטיות. בנסיבות אלה חדירה של אדם בלתי מוזמן - ובכלל זה סוכן סמוי - לשיחה והאזנה לה, תיחשב כהאזנת סתר אסורה. אף אם קיימת האפשרות הטכנולוגית להאזין לשיחה זו, הרי שלאור הצעדים שנוקטים הצדדים לשמירה על פרטיותם, יש להכיר בזכותם לפרטיותם ולסוד שיחם. לו אמרנו אחרת הרי שהיה בכך להפוך את השימוש באינטרנט לנחות מבחינת הבריות ביחס לשיחת טלפון או תעבורת פקס, הזוכים להגנה מפני האזנה בלתי מורשית. מדינה דמוקרטית שמבקשת להגן על זכותם של אזרחיה לפרטיות ולצנעת חייהם מפני השלטון מחויבת לילך בדרך פרשנות מעין זו המקנה הגנה ראויה לפרטים גם במרחב הקיברנטי. אין בכך לשלול, כמובן, ביצוען של האזנות לשיחות באינטרנט החשודות בפלילים, אך זאת רק מקום שניתן היתר לכך על-ידי בית-משפט, כנדרש על-פי חוק. בית-המשפט הוא שיפעיל את שיקול-הדעת האם נסיבות המקרה מצדיקות לעשות שימוש באמצעי חריג זה.

לסיכום ניזכר בדבריו של השופט העליון האמריקאי ברנדייס שנאמרו עוד בשנת 1928: "התקדמות המדע בהעמדתם של אמצעי ריגול לשירות רשויות החקירה אינה צפויה לעצור בפיתוח אמצעי ציתות. דרכים תפותחנה באחד הימים כך שהממשל, מבלי להזיז דפים ממגירות סודיות, יוכל להציג את תוכנם בפני בית המשפט, וכך ניתן יהא לחשוף בפני המושבעים את ההתרחשויות האינטימיות ביותר המתקיימות בצנעת הבית". חזונו של השופט ברנדייס ממומש בימים אלה עם פיתוח אמצעי האזנה לשיחות פרטיות המתנהלות ברשת. מחובתה של מערכת המשפט ליתן בידי הפרט את הכלים המשפטיים שיגנו עליו מפני התפתחות בלתי רצויה זו.

*עו"ד נמרוד קוזלובסקי הוא מחבר הספר: "המחשב וההליך המשפטי - ראיות אלקטרוניות וסדרי דין" שראה אור בימים אלה בהוצאת לשכת עורכי-הדין בישראל.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ