לפי החוק בארה"
ב, מעקב אחרי אדם בצורה מתמידה הגורם לנעקב לחשוש לביטחונו האישי או
למשפחתו, עלול למצוא עצמו עובר עבירה פלילית. על אחת כמה וכמה במקרה של מעריץ מופרע
אשר יופיע כל שבת בביתו של כוכב קולנוע עם אקדח בידיו. בעידן האינטרנט מנסים לבדוק
האם לאותו חוק תהיה תחולה במקרה של בעל אתר אינטרנט אשר עוקב אחר תנועותיהם של
Yahoo הגולשים באתר. זוהי התיאוריה שמועלית בימים אלו בבית-משפט בטקסס במשפט כנגד
התובעים טוענים לנזק כלכלי הנאמד ביותר מ- 50 .Broadcast.com - וחברה אחרת שבבעלותה
המושתלים במחשבו של הגולש, כמוהו cookies -מיליארד דולר בנוסף לטענה שהשימוש ב
כמעקב בלתי מורשה אחר תנועותיהם של הגולשים באינטרנט ללא ידיעתם.
בכתב התביעה, טוענים התובעים שטכנולוגיה המיושמת על-ידי הנתבעים מאפשרת להם לעקוב
ולרגל אחר תנועת הגולשים, לנתח את הרגליהם ונטיות ליבם, וזאת מבלי לקבל את הסכמתם.
הנתבעים מפיקים תועלת כלכלית ממעשיהם, ובכך, טוענים התובעים, מוצדקת הגשת תביעה
ייצוגית.
בעוד שהמצודדים בזכויות הגנת הפרט מעלים בעצמם שאלות כנגד התאמת תיאוריה זו במקרה
של השימוש בעוגיות, הרי שאין ספק שהתביעה עצמה הינה עוד אצבע מכוונת המצביעה על
הדאגה הגוברת בנושא איסוף נתונים אישיים ופרטיים באמצעות שימוש באתר אינטרנט. רק
והחקירה DoubleClick ,לאחרונה דיברנו על החקירה כנגד חברת הפרסום הגדולה באינטרנט
שפתחה משרד המסחר האמריקאי כנגד חברה זו. נגד החברה עומדים כיום לפחות שש תביעות
משפטיות בגין הטעיית הציבור ופגיעה בזכויות הגנת הפרטיות. אין ספק שבגלל המחסור
בחקיקה ספציפית להגנת הפרטיות במרחבים הקיברנטיים, עורכי-דין לעיתים נאלצים להיות
בעלי כושר המצאה ומקוריים. אחת הבעיות המתעוררות היא שחוקי המעקב דורשים איום
לשלומו, בטחונו או נכסיו של התובע. איומים אלו בדרך-כלל אינם מתעוררים מן השימוש
בעוגיות. התובעים טוענים שהשימוש בעוגיות כמוהו כהצבתה של מצלמת וידאו בביתו של
אדם.
הינה שהתובעים בכתב תביעתם מראים בורות כללית בנושא עוגיות, Yahoo תגובתה של חברת
וביישום הגורף שנעשה בהם במרחבי האינטרנט. הנתבעים טוענים שאין הם שולחים עוגיות
לדיסק הקשיח של הגולשים, כי אם שולחים פיסות מידע לדפדפן, והדפדפן הוא זה שמפרש את
פיסות המידה ומייצר את העוגיה שנשמרת על דיסק המחשב. טיעון הגנה זה נראה חלש
בעיקרו, אך יש לשער שהתביעה תקבע בעיקר על-פי נוהגי השוק. יש לשער שכל עוד ציבור
הגולשים מיודעים על השימוש בעוגיות, יקשה עליהם להתנגד לכך, ותיאוריות מקוריות לא
יעזרו להם. לא ניתן לשער שבית-המשפט ייתן לגולשים ליהנות מפרי העוגיות מצד אחד ואזי
לתבוע פיצוי כספי על השימוש בעוגיות מצד שני.
התפתחות נוספת בחוקי הפרטיות באינטרנט בארה"
ב נסבה סביב שאלת זהותו של הנתבע. סדר
הדין בארה"
ואזי ,(John Doe) ב מאפשרים לעיתים להגיש תביעה כנגד נתבע בלתי מזוהה
להשתמש בהליכי גילוי הראיות בכדי לגלות את זהותו האמיתית של הנתבע, ולצרפו לתביעה.
ספקי שירותי אינטרנט השתמשו בהליך זה בכדי להימנע מגילוי זהותם של ציבור לקוחותיהם
שלא בכפוף לצו בית-משפט. ההליך פעל בצורה כללית כדלהלן: אדם עשה מעשה שאסור
באינטרנט, אך תוך הסתרת זהותו האמיתית )כגון השתתפות בחדר דיונים והכנסת הודעה שיש
בה מידע חסוי על חברה ציבורית, או הודעה שיש בה הוצאת דיבה, אך בעילום שם(. הגורם
,(ISP) היחידי שיש לו גישה לזהותו האמיתית של אותו אדם, הינו ספק שירותי האינטרנט
היכול לעקוב מהיכן הגיעה ההודעה, ומיהו האדם העומד מאחורי כתובת הדואר האלקטרוני.
ברם, ספקי השירות אינם יכולים להעביר מידע זה לצד שלישי, מאחר ומידע זה נמצא ברשותם
במסגרת יחסי אמון הנובעים מהחוזה שנכרת עם הלקוח. בכדי להתגבר על הבעיה, הנפגעים
נוהגים להגיש תביעה כנגד נתבעים עלומי שם, ואזי לבקש צו גילוי מבית-המשפט המחייב את
ספקי שירותי האינטרנט לגלות את המידע הנדרש. אלה שמחו לשתף פעולה, ומכיוון שגילוי
המידע נעשה בכפוף לצו בית-משפט, לא ניתן היה לתבוע אותם על פגיעה בפרטיות.
תבע את Aquacool_2000 הליך זה עומד בסימן שאלה. תובע, אשר זהותו החסויה הייתה
בכך שזו גילתה את זהותו עקב צו גילוי של בית-משפט. המקרה החל Yahoo מיודענו, חברת
בסתיו של 1999, כאשר העלה סידרה של הודעות לחדר צ'אט של חברה ציבורית, ובה הכפיש את
חברי הדירקטוריון של החברה. כעבור מספר חודשים הגישה החברה תביעה כנגד נתבעים עלומי
התובעת פיטרה ,Yahoo -עקב המידע אשר קיבלה מ .Yahoo שם, וקיבלה צו גילוי כנגד חברת
החברה תבעה אותו בגין .Aquacool אשר זוהה כעומד מאחורי שם הזיהוי ,Hackett את אדון
הוצאת דיבה, הפרת הסכם עבודה ופגיעה בחובת הנאמנות שלו לחברה. בנוסף לפיטוריו, מר
תבע את Hackett .איבד אופציות למניות שהיו שוות בערכן קרוב למיליון דולר Hackett
בגין הפסדיו, בטענה שזו פגעה בזכויותיו לפרטיות, ובהפרת הסכם הלקוח Yahoo חברת
שלא תפיץ מידע פרטי על לקוחותיה Yahoo ובפוליסה שלה להגנת הפרטיות, שבה טענה חברת
ללא הסכמתם. טיעון ההגנה הוא שלקוחות של ספקי שירותי אינטרנט מודעים לחובת הספק
להיענות לצווי גילוי. כמו-כן, לא ניתן לשער שאלה המעלים הודעות בעילום שם, הודעות
אשר פוגעות בזולת, יוכלו ליהנות מהגנה חוקית אשר תימנע את גילוי זהותם. רק ימים
יגידו לאן יפנו בתי-המשפט בנושא הנדון.
עו
"
ד אביב אילון הוא שותף באילון, אגרט ושות' ומתמחה בדיני אינטרנט
עו
"
GreatDomains.com ד יונתן בר-שדה הינו היועץ המשפטי של
Information Week פורסם במגזין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.