הבעל לשעבר גילה שהילדים צירפו את ההסכם ופרוטוקול דיון חסוי כנספח בתביעה שהגישו נגדו, ותבע את גרושתו. ביהמ"ש: קביעה שכל שיתוף בנושאים אישיים ייחשב לפגיעה בפרטיות זו גזירה שהציבור לא יעמוד בה.
האם עירוב בני משפחה בפרטי הליכי גירושים נחשב לפגיעה בפרטיות? בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט למשפחה בפתח תקווה נקבע כי אי אפשר למנוע מאדם לשתף חברים ובני משפחה בענייניו האישיים, ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם למידת הפגיעה ולסוג הפרטים שפורסמו. במקרה הנוכחי, שבו בעל לשעבר תבע את גרושתו על שמסרה לילדיה מהנישואים הראשונים הסכם גירושים ופרוטוקול דיון, קבעה השופטת נאוה גדיש כי לא נגרמה פגיעה אסורה בפרטיות בין היתר משום שהתובע ידע שהילדים מעורים בסכסוך והנתונים שנחשפו היו רכושיים בלבד.
בני הזוג התגרשו ב-2013 אחרי 4 שנות זוגיות. שנתיים לאחר מכן הגישו ילדיה של האישה מנישואיה הראשונים תביעה כספית נגד בעלה לשעבר, וצירפו את הסכם הגירושים שנערך בינו לבין אמם וכן פרוטוקול של דיון שהתנהל בין השניים בבית הדין הרבני. בעקבות מעשה זה הגיש הבעל תביעה נגד גרושתו בין היתר בגין הפגיעה בפרטיותו.
האם מעצם העובדה שהאישה שיתפה את ילדיה הבוגרים בפרטים מסוימים מהליך הגירושים גרמה לפגיעה בפרטיות המזכה בפיצויים? שאלה השופטת גדיש.
בפסק דין שבחן את הסוגיה ציינה השופטת כי עניינים שבין בין זוג הם אכן עניינים פרטיים שברור כי אם יפורסמו ברבים ללא הסכמה יפגעו בפרטיות הצד האחר. אבל לצד זאת, הוסיפה, אי אפשר לומר שהמחוקק התכוון למנוע מכל אדם לשתף צד שלישי בפרטים אישיים.
האם אפשר למנוע מאדם לשתף חבר קרוב בפרטי הליכי הגירושים שלו? או האם ילדים מנועים להתייעץ עם הוריהם בנוגע לעניינים הכלכליים הכרוכים בפרידה? "אם נאמר שכל שיתוף של אדם, בנושאים אישיים, זוגיים או כלכליים מחיי הזוגיות, מהווה פגיעה אסורה בפרטיות", כתבה השופטת, "יווצר מצב של גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה".
ציפה לסודיות?
לפיכך, השופטת קבעה כי נקודת המוצא צריכה להיות שאין עילת תביעה על פגיעה בפרטיות רק מעצם השיתוף אלא אם הוא נעשה כדי להשפיל ולפגוע או שהפרטים שפורסמו היו "אישיים במיוחד". כמו כן, יש לבחון האם בן הזוג ציפה שהדברים יישארו סודיים או שמא ידע כי המידע יעבור לצד שלישי.
במקרה הנוכחי, השופטת גדיש לא סברה כי הנתבעת הציגה בפני ילדיה נתונים מבזים או אישיים מדי. הסכם הגירושים ופרוטוקול הדיון עסקו בעניינים רכושיים שהילדים היו מעורים בהם. "ילדיה של הנתבעת היו מודעים לפרטי הרכוש של אימם ונראה כי הגיע לגיל בו הם משמשים אוזן קשבת, תומכת ומייעצת לאימם...", נכתב.
השופטת הוסיפה כי התובע עצמו הודה כי ידע על מעורבות הילדים כך שציפה שיהיו מודעים לפרטי ההסכם. זאת, במיוחד לנוכח העובדה שאמם מתקשה בעברית ונזקקה להסברים.
משכך, השופטת לא סברה כי הנתבעת אחראית לעוולה של פגיעה בפרטיות. יותר מזה, השופטת הדגישה כי גם לו הייתה קובעת שהצגת המסמכים נחשבת לפגיעה בפרטיות התביעה עדיין הייתה נדחית משום שקמה לה הגנת "עניין אישי כשר" כיוון שההסכם והפרוטוקול נמסרו לילדיה לצורך הוכחת תביעתם נגד בעלה לשעבר.
בסיכומו של עניין התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד גרגורי קורזינר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.