ידיעה בלעדית של פסקדין שפורסמה גם ב 
לפסק הדין בעניין משה זעירא נגד אוניברסיטת בר אילן ואח'
מורה שהועסק בתוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה שמפעילות עמותת המרכז הישראלי לקידום המתמטיקה ואוניברסיטת בר אילן, טען כי פיטרו אותו לאחר שהתלונן על אי-סדרים כספיים בעמותה. ביה"ד האזורי לעבודה קיבל חלקית תביעה שהגיש כנגד השתיים.
מורה למתמטיקה שעבד במשרה חלקית בתוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה, שמפעילה אוניברסיטת בר אילן בשיתוף עם עמותת המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה, טען כי פוטר מהתוכנית בעקבות תלונה שהגיש לרשם העמותות בנוגע לאי סדרים כספיים בניהול העמותה, ובהם, תשלום שכר שלא כדין לנשות הפרופסורים שהקימו את העמותה וגביית כספים מתלמידים במטרה לשלשל אותם לכיס הפרטי של מקימיה.
לטענתו, גם לאחר שרשם העמותות דחה את חלק הארי של תלונותיו, התעקש להמשיך את הבירור, ומיד לאחר מכן פוטר.
בתביעה שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד העמותה, מקימיה, בר אילן ומנהלות התוכנית, טען המורה כי עד לפיטוריו עבד במשך 5 שנים בתוכנית, כשהממונים עליו היו שבעי רצון מעבודתו, וכי פוטר אך ורק נוכח התלונה שהגיש ונחישותו להמשיך את בירורה, ומשכך פיטוריו נעשו בחוסר תום לב ושלא כדין.
האוניברסיטה ומנהלות התוכנית טענו בין היתר, כי פיטורי המורה לא היו קשורים לתלונה שהגיש, וכי העסקתו הסתיימה שכן הייתה לתקופה קצובה בלבד. המנהלות טענו, כי החליטו על סיום העסקתו על רקע התנהלותו, ועוד לפני שהגיש את התלונה, ואילו האוניברסיטה הוסיפה כי נודע לה על התלונה רק כשקראה מכתב ששלח המורה לנשיא האוניברסיטה אחרי שפוטר.
העמותה טענה בין היתר, כי לא היא שפיטרה את המורה, שכן לא הייתה המעסיקה שלו. עוד טענה, כי חרף דחיית התלונה, המשיך המורה לפנות לגורמים שונים בעמותה ולדרוש מהם מידע, ואף איים על הגשת תלונה במשטרה, וכי רקם בראשו תכנית קונספירציה לא מציאותית.
פוטר כי התלונן
השופטת אסנת רובוביץ- ברכש קיבלה את התביעה בחלקה. נקבע בין היתר, כי ההחלטה לפטר את התובע ניתנה ע"י מנהלות התוכנית מתוקף סמכותן ועל דעת האוניברסיטה.
כן נקבע, כי הפיטורים נעשו שלא כדין- מבלי שהנימוקים האמתיים להפסקת העסקת המורה צוינו בפניו, מבלי שקוימה התייעצות כלשהי עם הגורמים המקצועיים, מבלי שנערך לו שימוע, ותוך שלילת זכות הטיעון שלו.
נפסק, כי מהראיות עולה כי הפיטורים אכן נבעו בשל העובדה שהמורה הבהיר כי בכוונתו להמשיך בבירור התנהלות העמותה, אך עם זאת, יש טעם לפגם גם בהתנהלות המורה בסוגייה, אשר בין היתר, נקט בלשון בוטה כלפי מקימי העמותה והפיץ את טענותיו כנגד העמותה ברבים מבלי שתהא להן כל אסמכתא, ובכך גרם לפגיעה קשה במקימיה.
לפיכך נפסק, כי בגין פיטורי המורה שלא כדין, האוניברסיטה והעמותה, שהעסיקו אותו במשותף, ישלמו לו פיצוי בשיעור של 8 משכורות, המסתכם ב 11,200 שקל, ויישאו בהוצאות משפט של 4,000 שקל.
עם זאת, מאחר שתביעתו נגד יתר הנתבעים נדחתה, חויב המורה לשלם לכל אחד מהם, 4 במספר, הוצאות של 2,000 שקל, ובסך הכל חויב ב 8,000 שקל.
לפסק הדין בעניין משה זעירא נגד אוניברסיטת בר אילן ואח'
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.