אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> מוניטין ונכסי קריירה - המשמעות המעשית של תביעות בין בני זוג בנושא

מוניטין ונכסי קריירה - המשמעות המעשית של תביעות בין בני זוג בנושא

מאת: אלינור ליבוביץ, עו"ד; אבנר נוקראי, רו"ח | תאריך פרסום : 07/01/2013 18:40:00 | גרסת הדפסה

במאמרה 'מוניטין אישי ונכסי קריירה - נכסים עסקיים משפחתיים', עסקה עו"ד אלינור ליבוביץ' בניתוח הפסיקה ברכיב זה ובשינויים הדרמטיים שעברה. הפעם, במאמר חדש, מציגה עו"ד ליבוביץ את ההיבטים הפרקטיים, להבדיל מאלו האקדמיים, שהוצגו במאמר הקודם.

איך מחשבים נכסי קריירה לצורך איזון כולל בין בני זוג?

פסיקת זכויות בנכסי קריירה או מוניטין יוצאת מנקודת הנחה כי קיימת זכות קניינית של בן זוג בכושר ההשתכרות של בן הזוג האחר. כך למשל, במספר פסקי דין נפסקו סכומים משמעותיים, לנשים, אשר היו נשואות לגברים בעלי מקצועות חופשיים כגון: רואה חשבון, רופא וכיוצ"ב מקצועות בהם ניתן לקיים פרקטיקה עצמאית, ולהשתכר מעל הממוצע. יודגש כי הסכומים שנפסקו היו מעבר ובנוסף לחלוקה שווה של כלל הרכוש של בני הזוג, לרבות מקרקעין, עתודות פנסיוניות, כספים ונכסים מוחשיים אחרים.

הפירוש המיידי והמעשי של תפיסה זו הוא, כי קיימת תלות של אחד מבני הזוג בשני ויצירת תלות שתימשך לאורך שנים במעשה ידיו ובהשתכרותו העתידיים של בן הזוג האחר גם לאחר הגירושין. תפיסה זו יוצאת מנקודת הנחה, כי בן הזוג השני אינו מסוגל להשתכר או שהשתכרותו נמוכה ונופלת במידה משמעותית מזו של האחר. פסיקה של תשלומים עיתיים, דהיינו מדי חודש בחודשו, משמרת את הקשר בין בני זוג שהתגרשו, ויוצרת קשר מלאכותי, ששני הצדדים בעצם בחרו להפסיקו.

האפשרות האחרת היא פסיקת סכום חד פעמי, אשר עשוי להותיר את בן הזוג המשלם ללא רכוש או כספים בהווה, מאחר שהוא "פדה את חרותו".


האפשרות שאחד מבני הזוג (בדרך כלל הבעל) ישלם מראש עבור הכנסותיו העתידיות רק משום שהוא מוערך כבעל פוטנציאל ויכולת מעל הממוצע, משמעותה המיידית היא כי על בן הזוג "המשתכר" לעבוד בדרך כלל במקצוע אותו רכש קודם לגירושין עד לפרישתו לגמלאות ויתכן שיהיה עליו גם לדחות את פרישתו ולעבוד לאחר הגיל הפורמלי לפרישה מגמלאות, ואף לעבוד קשה יותר מהמקובל בגילו.

השפעת השיטה על בני הזוג

בן זוג זה, שהושת עליו תשלום חד פעמי או תשלום עיתי - אינו יכול להרשות לעצמו להאט את הקצב גם בגיל מבוגר, אין הוא יכול להרשות לעצמו לעשות הסבה מקצועית למקצוע מכניס פחות, אף שיגרום לו הנאה גדולה יותר או יאפשר לו שעות פנאי מרובות יותר ככל שגילו הולך ומתקדם.


סיטואציה כזו לא תאפשר לבן הזוג המשלם להחליף מקצוע או להעלות על דמיונו את האפשרות לפרוש לגמלאות. למעשה, בן זוג זה הינו "עבד" של האחר.


תפיסה כזו אינה מאפשרת להעלות על הדעת כי בן זוג יכול לחלות במחלה קשה או ממושכת אשר תפגע בכושרו לעבוד.


תפיסה כזו אינה מביאה בחשבון הצפה בשוק העבודה כמו שקרה, למשל, במקצוע עריכת הדין, דבר שבהכרח מביא לרווחיות נמוכה יותר ולפגיעה בהכנסות.


תפיסה כזו אינה מביאה בחשבון כי ישנם מקצועות שעוברים מן העולם או למצער נפגעים אנושות (כמו סוכן נסיעות או תיווך מקרקעין) אשר עם התפתחות השימוש באינטרנט וברשתות החברתיות - מתייתר הצורך בבעלי מקצוע אלו.

תשלום מראש, בדיוק כמו היוון של זכויות פנסיוניות שטרם גמלו, הינה בעייתית ביותר, מאחר שקיימת אפשרות ריאלית ולא מנותקת מן המציאות כי הפוטנציאל לא יתממש או יותר נכון לא יימשך מכל מיני סיבות, כגון: מחלה, נכות, הפסקת עבודה, כשלון עסקים, הצפה בתחום העיסוק עד כדי אובדן כדאיות להיות עצמאי, רצון לפרוש בטרם גיל הפנסיה, משבר כלכלי עולמי או לפחות משבר במדינה בה אתה חי.

תפיסה כזו מבטיחה הכנסה קבועה לבן הזוג האחר, בעוד שלבן הזוג "המשועבד" אין כל בטחון בקיומה של הכנסה זו. למעשה, אחד מבני הזוג מובטח כלכלית והשני צריך לקום בבוקר ולהיאבק יום יום על פרנסתו, שאותה הוא חולק עם האחר/ת.

אם מדובר בעצמאי הרי שהשינויים בשוק או שינויים בבריאות יכולים לפגוע אנושות בהכנסתו, ואם מדובר בשכיר בכיר בשוק העבודה, הרי שגם שכיר כזה ניתן לפטר, ואו אז הוא ייאלץ להסתפק בהכנסה נמוכה יותר במקום עבודה אחר, יוקרתי פחות.

יחד עם זאת, בן הזוג ה"מקבל" אינו נפגע והכנסתו אינה משתנה בכל מצב, מאחר שהמוניטין או נכסי הקריירה שוערכו ליום הפירוד, וכל מה שארע לאחר מועד הקרע- הוא יום הפירוד - לכאורה אינו נוגע לו. הוא/היא מקבל/ת את שלו/ה יהא מה שיהא.
תוצאה כזו לכל הדעות אינה סבירה והיא חוטאת לצד המוכשר שהתאמץ כל החיים לפרנס את המשפחה, בין אם כשרונו בא לו מעצם טבעו וטיבו (ספורטאי או אמן) ובין אם כתוצאה מהשקעה לפני ובמהלך הנישואין.

שערוך חשבונאי של שווי השתכרותו של אדם לפי הכנסתו השנתית במכפלה של תוחלת שנות עבודתו - בלא לקחת בחשבון משתנים שונים כמו: שינויים בשוק, משבר כלכלי, משבר אישי, מחלה, רצון לפרוש או אילוץ אחר וכו'- יביאו לתוצאה הפוכה מזו שהיוותה את הבסיס לקביעה כי נכסי קריירה הינם קניין משותף.

מדובר בנכס וירטואלי ולא בנכס ממשי לא כל שכן מוחשי, והערכה חשבונאית בסיסית ופשוטה שאינה מביאה בחשבון גורמים שונים וצפי לשינויים שונים - תביא לתוצאה בלתי צודקת כלפי הצד המשלם.

כיצד נקבע - מההיבט המקצועי/החשבונאי - נושא המוניטין ונכסי הקריירה?

מוניטין הוא כח המשיכה של עסק הגורם לבואם של לקוחות. ערכו של מוניטין הינו ההפרש בין התמורה המתקבלת ממכירת עסק לבין ערך השוק של כל הנכסים האחרים באותו עסק.
בדרך אחרת נוכל לחשב המוניטין ע"י היוון ההכנסות שיצמחו בעתיד בהשוואה לערכו החשבונאי של העסק וההפרש יתן אומדן לרווחים הצפויים ממוניטין.

גם לשכיר ישנו מוניטין שנרכש בשנות עבודתו. דרך חישובו הינה השוואה בין ההשתכרות בפועל לבין השכר הממוצע בענף בו השכיר פועל.
ע"פ הפסיקה יש לנטרל יתרונות מולדים של השכיר כמו כישרון אישי, יכולת טבועה באדם (כמו אמן למשל, מוסיקאי מחונן) צבירת מוניטין טרום הנישואין, ומרכיב הוויתור שעשה בן הזוג כדי לקדם את בן הזוג השני.

נציג דוגמא:

מהנדס אלקטרוניקה, בן 52, שער ריבית להיוון 8%.

השתכרות חודשית בפועל 32,000

השתכרות חודשית ממוצעת בענף 22,000

הפרש 10,000
הפרש נטו 7,000
ניטרול :
כישרון אישי 10%
יכולת טבועה באדם 10%
צבירה טרום הנישואין 5%
מרכיב הוויתור שעשה בן הזוג 5%
סה"כ 30% 2,100
יתרה עודפת 4,900
היוון היתרה העודפת עד לפנסיה 512,738
חלק כל בן זוג 256,369

נשאלת השאלה: האם בכל מקרה שבו יש פערי השתכרות בין הגבר לאשה יש לאזן ולהעביר כספים מהאחד לשני בגינם, שכן יש אבחנה בין מוניטין לבין פערי השתכרות ואין זה מונח זהה?

שאלה נוספת הנשאלת הינה: האם המונח 'נכסי קריירה' מתייחס למקרה בו אחד מבני הזוג לפחות הוא עצמאי או שמא הוא מתייחס גם לשכיר בעמדה בכירה?

מעיון בפסיקה עולה, כי אין הבדל אם כושר ההשתכרות הגבוה נרכש כאשר אחד מבני הזוג היה עצמאי או בהיותו במעמד בכיר של שכיר. ישנם בארץ שכירים בעמדות מפתח ובעמדות ניהול המשתכרים משכורות גבוהות ביותר של מאות אלפי שקלים בחודש בודד (ראו למשל מנהלי בנקים) לעומת עצמאיים קטנים שלעתיים מביאים לביתם משכורת ולא הרבה יותר מכך. משכך - אין להשית את המונח דווקא על עצמאים.

מה שיש לבחון הוא את היכולת להשתכר שכר משמעותי הרבה יותר מן הממוצע המקובל במשק ולא כיצד הכנסה זאת מושגת, כשכיר או כעצמאי, שכן כאמור-ישנם שכירים שתנאיהם, משכורתם, הבונוסים והאופציות שהם מקבלים יכולים להיות מושא לקנאה ממשית אצל עצמאים.

לפיכך, הסטטוס מבחינת האפיון של דיני עבודה אינו צריך להיות פרמטר בשאלה זו.

מנגד, יש להביא בחשבון שלא בכל תיק ותיק עורך הדין המנסח את כתב התביעה צריך להכליל את סוגיית נכסי הקריירה/מוניטין אישי בכתבי הטענות. זוהי אינה תקופה שיש לעתור אליה בכל מקרה, אלא צריך לשמר את הסעד הזה למקרים בהם ישנם פערים ממשיים ומשמעותיים בין בני הזוג וכאשר ניתן לשייך את הפער הזה לחלוקת התפקידים ה"קלאסית" בין בני הזוג, דהיינו-האישה ספונה בביתה ומטפלת בילדים ובמשק הבית (ולכל היותר מפתחת קריירה צנועה המכניסה מעט) ואילו הבעל פיתח קריירה, בין כשכיר בכיר ובין כעצמאי, המעניקה לו הכנסה גבוהה ותנאים מועדפים במקום עבודתו.

בעקרון, מסקירת הפסיקה עולה, כי יש צורך בתנאים מסויימים כדי שיהיה מקום לבחון את סוגיית נכסי הקריירה והם:
א- בן זוג המשמש שר הפנים לעומת בן הזוג המשמש שר החוץ.
ב- פער משמעותי בהשתכרות בין בני הזוג.
ג- נישואין לטווח ארוך להבדיל מנישואין קצרים.

עוד יצוין, כי בתי המשפט נוטים בפסיקתם להתייחס לממשק בין נכסי קריירה לסמכות שיש לשופט משפחה לתת משקל לסעיף 8 לחוק יחסי ממון, וליצור את האיזון בין בני הזוג, גם בהתחשב בפערים שיש בין בני הזוג בגין נכסי הקריירה, אך גם להביא בחשבון נתונים נוספים, כמו קיומו של רכוש נוסף למי מבני הזוג שהינו חיצוני לנישואין ואינו בר חלוקה ועוד.

הערה: במאמר הבא נתייחס לרכיב נוסף, בתביעת איזון משאבים הנקרא "כושר השתכרות" שהמוניטין הינו רק חלק ממנו.

סיכום


נכסי קריירה ומוניטין אינם נכסים מוחשיים. עם זאת ,הפסיקה שהשתנתה בשנים האחרונות קבעה כי אכן מדובר בנכסים ברי חלוקה וכי כאשר בני זוג מחליטים להיפרד מלבד חלוקת הרכוש המוחשי שבית המשפט ידון בו, במקרים בהם לאחד מבני הזוג מוניטין מקצועי בן הזוג האחר רשאי להגיש תביעת מוניטין ונכסי קריירה.
במקרה של מחלוקת כספית מסוג זה- יכולים צדדים לפנות במשותף לרו"ח או כלכלן אשר יגיש חוות דעת מקצועית על הפערים בין הצדדים, אולם יש להביא בחשבון כי אין זה מדע מדויק והתוצאה יכולה להשתנות ממומחה למומחה.


* עו"ד אלינור ליבוביץ, עוסקת בדיני משפחה, גירושין ובגישור, מנהלת ובעלת האתר gerushin.co.il.
* רו"ח אבנר נוקראי, בעל משרד עצמאי, לשעבר מבכירי נציבות מס הכנסה וראש מחלקת החקירות של מס הכנסה.


** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה
כשאת אומרת "לייק" למה את מתכוונת?
סאן זרח. צילום: שי גבריאלי

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ