מדריך "פסקדין" לביטוח הלאומי - חלק ג': הריון ולידה

מאת: מערכת PsakDin.co.il | :

הגדרות

מענק לידה– סכום חד פעמי, המשולם עבור הוצאות הלידה ההתחלתיות.

דמי לידה – פיצוי המוענק ליולדת (או לבן זוגה כאשר הוא מחליף אותה בחלק מחופשת הלידה) עבור פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה היא אינה עובדת.[1]

מי זכאית למענק לידה?

תושבת ישראל או אשת תושב ישראל (גם בלידה מחוץ לישראל), וכן אישה שעובדת בישראל או שבן זוגה עובד בישראל לפחות 6 חודשים לפני הלידה, והלידה הייתה בישראל- ובלבד שהיולדת ילדה בבית חולים או אושפזה בבית חולים מיד לאחר הלידה.[2]

את התביעה למענק הלידה מגישים בבית החולים בו הייתה הלידה או בסניף המוסד לביטוח לאומי- לפי העניין, והמענק משולם ישירות לחשבון הבנק.[3]

סכום מענק הלידה נקבע כאחוז מסוים מהסכום הבסיסי הקבוע בחוק הביטוח הלאומי, עפ"י מספר הילדים במשפחה.[4]

  מי זכאית לדמי לידה?

עובדת שכירה שדמי הביטוח נוכו משכרה, או עצמאית ששילמה את דמי הביטוח בעצמה.

אם דמי הביטוח שולמו במשך 10 חודשים מתוך 14 החודשים או לחילופין למשך 15 מתוך 22 חודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה, תהיה העובדת זכאית לדמי לידה במשך 14 שבועות. במקרה שדמי הביטוח שולמו במשך 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה, תהיה העובדת זכאית לדמי לידה במשך 7 שבועות.[5]

את התביעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי בסמוך ליום הפסקת העבודה, אך לא מוקדם מתשעה שבועות לפני יום הלידה המשוער ולא מאוחר מ-12 חודשים מיום הזכאות הראשון לדמי לידה.

מהו סכום דמי הלידה לו זכאית העובדת?

עובדת העומדת בתנאי החוק, זכאית לתשלום בגובה שכר העבודה הרגיל שלה, אך לא יותר מהשכר המקסימאלי הקבוע בחוק.[6] בפסיקה נקבע כי גם עמלות המשולמות לעובדת על בסיס חודשי קבוע ולא כבונוס שנתי, נחשבות כחלק משכר העבודה הרגיל לצורך חישוב דמי הלידה.[7]

דמי הלידה משולמים במהלך חופשת הלידה, בתשלום אחד, לחשבון הבנק של העובדת.

בן זוגי מעוניין לצאת גם כן לחופשת לידה, האם הוא  זכאי לחופשת לידה ולדמי לידה ?

לפי סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים, עובד שאשתו ילדה, זכאי לחלוק עם זוגתו את חופשת הלידה, לאחר שישה שבועות בהם שהתה האישה בחופשה, וזאת כאשר האישה שבה לעבודתה בתום ששת השבועות, והסכימה בכתב לוותר על חלק מהחופשה. בהתקיים תנאים אלה, ובתנאי שהוא אינו עובד בתקופה זו, נראה, כי גם בן זוגך יהיה זכאי לחופשת לידה ולדמי לידה.[8]

בפסק דין שניתן בית הדין האזורי לעבודה בנצרת בעניין זה, נקבע, כי גבר שעבד בהיקף מצומצם בזמן חופשת הלידה, יהיה זכאי לדמי לידה, וכי עיסוק במידה שאינה דומה כלל למידת האינטנסיביות של עבודתו הרגילה של המבוטח, אינו אמור לשלול את הזכאות לדמי לידה.[9]

מעבר לכך, החוק קובע כי עובד שבת זוגו ילדה, יהיה זכאי לחופשת לידה אם הילד נמצא עימו ובהחזקתו וכן בטיפולו הבלעדי מחמת נכות/מחלה של בת הזוג, והרופא אישר בכתב כי בשל הנכות/המחלה היא איננה מסוגלת לטפל בילד.[10]

במקרה כזה, תקופת החופשה של העובד תהיה למשך יתרת חופשת הלידה של בת זוגו שלא נוצלה על ידה ואם היא אינה זכאית לחופשת לידה, למשך יתרת התקופה בה הייתה בחופשת לידה אילו הייתה זכאית לה.

במהלך חופשת הלידה, בני אושפז בבית החולים, האם ימים אלו ייחושבו כחלק מחופשת הלידה?

במקרה של אשפוז היולדת או התינוק לתקופה העולה על שבועיים, קיימת אפשרות להארכת חופשת הלידה בתנאים המפורטים בחוק עבודת נשים.[11]

אינני נשואה לבן-זוגי, האם התנאים החלים על בני זוג נשואים תקפים לגבינו?

הדין לעניין ידועים בציבור הוא זהה לעניין דמי הלידה, זאת כל עוד בן הזוג עומד בהגדרת החוק ל"ידוע בציבור".[12]

מהן זכויותיה של אם פונדקאית, האם היא זכאית למענק לידה, דמי לידה וכיו"ב?

תנאי הזכאות של אם פונדקאית זהים לאלו של אם יולדת. לפיכך, אם פונדקאית העובדת ועומדת בתנאי הזכאות לדמי לידה, תהיה זכאית למלוא הזכויות.[13]

ההורים המיועדים לקבל ילד מאם פונדקאית לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים זכאים גם הם לזכויות של הורים, כגון חופשת לידה ודמי לידה, בשינויים המחוייבים.[14]

אני נמצאת בשמירת היריון, האם אני זכאית לתשלום עבור תקופה זו ממקום עבודתי?

ע"פ החוק,[15] שמירת היריון היא היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון בשל מצב רפואי הנובע מההיריון ומסכן את האישה או את העובר, או לחילופין, כאשר סוג העבודה, מקום ביצועה או אופן ביצועה, מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון או את עוברה. כמובן שבשני המקרים נדרש אישור רפואי בכתב. אם כן, אישה הנמצאת בשמירת היריון במשך 30 ימים רצופים לפחות, זכאית לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי עבור תקופה זו,[16] ועבור כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות בהם הייתה בשמירת היריון.סכום הגמלה שווה לערך שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, עד לתקרה הקבועה בחוק.[17] עובדת הנמצאת בשמירת הריון לא חייבת לנצל את ימי המחלה שעומדים לזכותה, אך במידה והיא בוחרת לנצלם ולקבל את תמורתם מהמעסיק שלה, תישלל זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי בעד הימים ששילם לה המעסיק.

אני עובדת שכירה ובשל אופי עבודתי המליץ לי הרופא על הפחתת שעות העבודה מתשע לחמש שעות- האם אני עדיין זכאית לתשלום גמלה בגין צמצום שעות עבודתי?

הלכת בית הדין הארצי, אשר קבעה, כי שמירת הריון חלקית תוכר על פי חוק הביטוח הלאומי ולפיכך תהא האישה זכאית לתשלום בגין צמצום שעות עבודתה-[18] התהפכה. בעב"ל 746/08 המוסד לביטוח לאומי נ' סאיג-אבוקסיס, קבע השופט פליטמן, כי חוק הביטוח הלאומי אינו מכיר בשמירת הריון חלקית ולפיכך לא תוכר גמלה בגין צמצום שעות העבודה. ביה"ד קבע, כי גמלה שכזו תוכר רק בהוראת המחוקק.

אני עובדת שכירה ובמהלך חופשת הלידה הוענק לי בונוס גדול – האם אני זכאית להפרשי קצבת דמי הלידה שחושבו על בסיס השכר הקודם?

ניתן לתבוע הפרשים לקצבאות דמי הלידה ו/או שמירת ההיריון אם התשלום הנוסף התקבל בתוך 11 חודשים מיום הזכאות לדמי הלידה או לגמלת שמירת ההיריון, וסכומו עולה על רבע מהשכר החודשי הרגיל שעל פיו חושבו דמי הלידה או גמלת שמירת ההיריון.[19]

התקבלתי לעבודה בחברה במסגרת פרויקט חד פעמי ואני מוגדרת כעובדת זמנית, האם ניתן לפטר אותי אם נכנסתי להיריון?

ע"פ החוק[20] והפסיקה,[21] מעביד לא רשאי לפטר עובדת בהיריון שטרם יצאה לחופשת לידה, בין אם היא עובדת קבועה ובין אם היא עובדת זמנית, וגם אם טרם הודיעה למעביד על דבר הריונה, ובלבד שהיא עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה 6 חודשים לפחות. יתר על כן, החוק אוסר על המעביד לפגוע בהיקף המשרה של העובדת בתקופת ההיריון וכתוצאה מכך להפחית את משכורתה.[22]

כמו כן, נקבע בפסיקה כי אין חובה על עובדת לגלות למעביד במהלך ראיון העבודה כי היא בשלבי הריון מוקדמים, ואין מדובר בחוסר תום לב מצידה.[23]

בחוק קיים סייג המאפשר למעביד לפטר עובדת בהיריון או לפגוע בהיקף משרתה או הכנסתה בהיתר משר העבודה והרווחה, אולם אוסר על השר להתיר את הפיטורים אם הוא התרשם כי הם נובעים כתוצאה מההיריון.[24]

חשוב לציין בהקשר זה, כי בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ועפ"י הפסיקה,[25] אין לפטר עובדת בהריון בשל הריונה, גם אם עבדה באותו מקום עבודה פחות מ-6 חודשים. 

לפסקי הדין המאוזכרים במאמר:

* המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

[1] עפ"י אתר המוסד לביטוח לאומי: http://www.btl.gov.il/Pages/default.aspx

[2] סעיף 40 לחוק הביטוח הלאומי, וכן עפ"י אתר המוסד לביטוח לאומי http://www.btl.gov.il/Pages/default.aspx

[3] עפ"י אתר המוסד לביטוח לאומי http://www.btl.gov.il/Pages/default.aspx

[13] עפ"י אתר המוסד לביטוח לאומי: http://www.btl.gov.il/Pages/default.aspx

[19] עפ"י אתר המוסד לביטוח לאומי: http://www.btl.gov.il/Pages/default.aspx

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

חוקים קשורים


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך