פסק-דין בתיק בל 8055/05

בתובענה זו מתבקש בית הדין להורות לנתבע לחשב את מענק דמי הלידה כך שייחשבו העמלות אשר קיבלה התובעת כחלק מהשכר החודשי הרגיל או כתשלום נוסף.

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים

1.                  1.                  התובעת יצאה לחופשת לידה ביום 15/11/03. ביום 13/01/04 הגישה התובעת תביעה לדמי לידה.

2.                  2.                  ביום 29/02/04 אישר פקיד תביעות מטעם הנתבע את התביעה. פקיד התביעות קבע כי הכנסתה הקובעת של התובעת בשלושת החודשים שקדמו לתביעה עומדת על סך של 58,759 ש"ח.

3.                  3.                  התובעת פנתה אל הנתבע והשיגה על גובה סכום זה משלדעתה נפלו בו פגמים. הנתבע דחה את השגותיה של התובעת מבלי לדון בהן לגופן, משלדעתו לא הוגשה תביעתה במועד הנקוב בסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי).

4.                  4.                  התובעת סבורה כי שגה הנתבע בכך שלא התייחס לתביעתה לגופה, משלא השתהתה בהגשת תביעתה ומשתביעתה לא התיישנה. עוד סבורה התובעת כי שגה הנתבע בכך שחישב את העמלות אותן קיבלה בעבודתה על בסיס שנתי ולא על בסיס רבעוני .

5.                  5.                  הנתבע מציין כי תביעת התובעת התיישנה משפנתה אליו בחלוף 12 חודשים מיום היווצרות עילת התביעה. הנתבע מציין כי תביעת התובעת התיישנה הן בפנייה אשר פנתה אליו והן בתובענה זו, משהוגשה לאחר שחלפו 12 החודשים הנקובים בסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי. גם לגופו של עניין סבור הנתבע כי אין בסיס לדרך החישוב של התובעת. הנתבע מציין כי לא נפל פגם בהחלטת פקיד התביעות וכי העמלות אשר שולמו דינן שייחשבו כ"שכר נוסף" ולא כ"שכר חודשי רגיל".

הכרעה

6.                  6.                  דין התביעה להתקבל.

התיישנות

7.                  7.                  ביום 29/02/04 שלח הנתבע לתובעת מכתב בו הודיע לה כי התקבלה תביעתה לתשלום דמי לידה. ביום 06/03/05 שלח בא-כוח התובעת לנתבע מכתב רשום בו הוא משיג על דרך החישוב של פקיד התביעות.

8.                  8.                  הנתבע סבור כי משחלפו 12 החודשים הנקובים בסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי הרי שבדין נדחה האמור בו על ידי פקיד התביעות. אין אנו מקבלים טענתו זו.

9.                  9.                  סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:

"296. מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם

(א) כל תביעה לגמלת כסף תוגש תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, אולם רשאי המוסד ליתן גמלה, כולה או מקצתה, אף אם נתבעה אחרי המועד האמור.

(ב) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור;היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה." (ההדגשה לא במקור).

10.              10.              בענייננו, עילת התביעה נוצרה עם יציאת התובעת לחופשת לידה, קרי יום 15/11/03. התובעת הגישה את תביעתה, בעקבות לידתה, ביום 13/01/04 - אין מחלוקת כי במועד זה לא התיישנה תביעתה.

11.              11.              הנתבע סבור, כך נראה, כי היום בו נשלחה ההודעה מפקיד התביעות הינה המועד בו נוצרה עילת התביעה, אך פרשנות זו משוללת כל יסוד. הוראת ההתיישנות הנקובה בסעיף 296 קובעת הוראות שיהוי הנוגעות לפנייה אל הנתבע עצמו ואין הן עוסקות בבית הדין לעבודה. פרשנות זו הנה הגיונית ומתיישבת עם לשונו של הסעיף.

12.              12.              בענייננו, אין עסקינן כלל בתביעה המוגשת לנתבע כי אם בהשגה על שיעור התביעה. בכגון דא כבר נפסק כי הוראות השיהוי הקבועות בסעיף 296 לחוק אינן חלות (דב"ע נה/ 0-38 אורי פשס - המוסד לביטוח לאומי,  פד"ע כח 275 ,269) :