לפסק הדין בעניין פילזון נ' לביא
תביעת רשלנות מקצועית שהוגשה כנגד עו"ד הסתיימה בהכרעה מפתיעה: עורך הדין, שטיפל באופן לקוי בענייני מס שבח, יפצה את הלקוח. עם זאת, מאחר שהלקוח הכשיל את עוה"ד, הפיצוי יעמוד רק על 50% מהנזק.
אדם שירש דירה מאמו המנוחה, לאחר שבנו הסתלק מהירושה לטובתו, ביקש למכור אותה בפטור ממס שבח.
בתחילה, ניסה האיש להשתמש בפטור לדירת מגורים יחידה. לאחר שהעסקה נפלה עקב כשלים ברישום ב'טאבו', הוא פנה לעו"ד על מנת שיסייע לו, בדרך של מחיקת בנו מהצוואה בטאבו. משזה סירב לטפל בכך, פנה האיש לעו"ד אחר והתיקון ברישום בוצע.
כשנתיים לאחר מכן, בשלהי 2012, החל האיש לפעול שוב למכירת הדירה. הוא ערך זכרון דברים אשר התנה את העסקה בפטור ממס שבח. שבוע לאחר מכן, פנה שוב לעוה"ד שסירב לבצע עבורו את הסדרת הרישום וביקש ממנו לייעץ לו בנוגע לחבותו במס שבח. בהסתמך על הבטחת עורך הדין כי העסקה פטורה ממס שבח, יצאה העסקה לדרך.
אלא שזמן קצר לאחר ביצוע העסקה, נדהם האיש לקבל הודעת חיוב במס שבח בסך של כ- 140 אלף שקל. בהודעה הוסבר, שלא ניתן לקבל פטור ממס, שכן הדירה לא היתה דירתה היחידה של המורישה.
בעקבות החיוב, הגיש האיש תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך הדין לבית משפט השלום בת"א. הוא טען כי מכר את הדירה על סמך עצתו והבטחתו כי לא יחויב במס.
לדבריו, לו היה עוה"ד טורח לצרף את צוואת אמו לבקשה לפטור, היה בוודאי נוכח לדעת שלא מדובר בדירתה היחידה ולא ניתן לקבל בגינה פטור.
מנגד, טען עוה"ד הנתבע, כי התובע ידע שאינו זכאי לפטור בגין דירת ירושה ובמתכוון הסתיר ממנו את קיומן של יתר הדירות שהיו בבעלות אמו.
הוא הוסיף, כי התובע בחר ביודעין למלא הצהרה שקרית לשלטונות מס שבח, לפיה מדובר בדירה יחידה, ובכך ניסה לרמות אותו ואת רשויות המס.
לסיום, הדגיש כי מיד כשקיבל את החיוב הוא פעל ללא תמורה להקטנת המס.
השופטת הבכירה ריבה ניב הדגישה, כי חוק מיסוי מקרקעין מקנה פטור ממס שבח למי שקיבל דירת ירושה בתנאים מסוימים. החשוב שבהם - כי הדירה הנמכרת היתה דירתו היחידה של המוריש.
על עורך הדין לבדוק היטב את הצוואה
לדבריה, הנתבע התרשל בכך שלא בדק את הצוואה. עוד נקבע, כי על עוה"ד חלה חובה לצרף את הצוואה לבקשת הפטור ולו היה עושה זאת, בוודאי היה מבחין כי לא מדובר בדירה היחידה של המנוחה.
"ההגיון אומר כי הנתבע טיפל בהשגה ובהקטנת מס השבח משום שחש אחראי להטלתו", כתבה השופטת, תוך ציון החיוב הגבוה במס שבח.
עם זאת, נפסק, כי אין להתעלם מהתרומה המשמעותית של התובע לחוסר הזהירות של עורך דינו, נוכח העובדה, שעורך הדין הסתמך על הצהרתו השקרית.
לפיכך, נקבע, כי התובע שם מכשול לפני הנתבע, ולכן יש להעמיד את הפיצוי לטובתו על סך מחצית מהחיוב במס שבח ובסך הכל כ- 67 אלף שקל.
עוד חויב הנתבע בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 11 אלף שקל.
פרשנות: חלוקה שווה וממבורכת בין הצדדים
עו"ד שושי סהר, ממשרד עורכי דין סהר-אבידן, מציינת כי פסק הדין תואם את הגישה המחייבת עורכי דין לנהוג במשנה זהירות ביחס לעסקאות מקרקעין.
סהר מברכת על כך שהשופטת לא פסחה על אחריות התובע לנזקו בכך שהסתיר פרטים חשובים מעורך דינו, ומציינת כי בצדק בחרה השופטת להטיל על הצדדים אחריות שווה לנזק.
לסיום, מדגישה עו"ד סהר כי "פסק דין זה מהווה תמרור אזהרה נוסף וכואב לעורכי הדין העוסקים בתחום המקרקעין, בבדיקת תנאי הפטור והמסמכים המאמתים את הפטור במיסוי עסקאות מכר. תמרור אזהרה נוסף וחשוב מאוד מופנה גם כלפי הלקוחות, אשר חייבים לגלות לעורכי דינם את כל המידע שברשותם".
לפסק הדין בעניין פילזון נ' לביא
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.coi.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.