- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
לבימ"ש שלום סמכות עניינית לדון בתביעה לחשיפת פרטי גולש באינטרנט
לפסק הדין בעניין וואלה! תקשורת בע"מ נגד קולקר דוד, עו"ד
בית משפט השלום בת"א קבע, כי יש לו הסמכות העניינית לדון בתביעה לחשיפת פרטיו של "גולש" באתר אינטרנט.
המשיב, עו"ד קולקר, וגולש נוסף נטלו חלק בפורום המתנהל באתר אינטרנט בשם "דיני תעבורה".וואלה היא מפעילת האתר.
לטענת עו"ד קולקר, פרסם הגולש באותו פורום "דברי לעז, לשון הרע ושקר" אודותיו. לאחר שפנייתו של עו"ד קולקר לוואלה לחשיפת פרטיו של הגולש לא נענתה, הגיש תובענה זו, שבה מתבקש בית המשפט להורות לוואלה לחשוף את פרטי הגולש.
וואלה הגישה בקשה לסילוק על הסף מהנימוק של חוסר סמכות עניינית, שכן לטענתה מדובר בתובענה שלא ניתן להעריך את שוויה, ומשום כך הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית המשפט המחוזי, מכח סמכותו השיורית.
חשיפת פרטי גולש לשם הגשת תביעה ע"פ חוק איסור לשון הרע
השופט יונה אטגי דחה את בקשתה של וואלה, וקבע כי הוא תומך בדעה המצדדת בהקניית סמכות לבית משפט השלום לדון בתביעה לחשיפת זהותו של גולש באינטרנט, כל עוד תביעה זו נועדה לקדם תביעה אחרת על פי חוק איסור לשון הרע או עוולה אזרחית דומה וכל עוד ברור הוא, שתביעה נוספת כזו שתוגש תהיה בגבול סמכותו הכספית של בית משפט השלום.
השופט אטדגי סבור, כי אין להתלות את סמכותו העניינית של בית משפט השלום בהגשת תובענה "עיקרית" כנגד הגולש, שאת פרטיו מבקשים לחשוף, בעילה "העיקרית" לפי עוולת לשון הרע או עוולה מקבילה אחרת.
בתשובה לשאלה, כיצד נדע אם התביעה לחשיפת פרטי הגולש נועדה לקדם תביעה נוספת כנגד הגולש, המצויה בסמכותו העניינית של בית משפט השלום, השיב בית המשפט, כי אם תתמלאנה שתי דרישות תוקנה הסמכות העניינית לבית משפט השלום לדון בתביעה שנועדה לחשיפת פרטי הגולש, ואין הכרח, כבר בשלב הגשת תביעה שכזו, להגיש במקביל תביעה כספית כנגד הגולש האנונימי.
ראשית, צריך להיות ברור כבר בתביעה "המקדמית" (לחשיפת פרטי הגולש), הן שהתביעה נועדה לקדם תביעה בגין עוולת לשון הרע או עוולה אחרת, שיכולה לידון בבית משפט השלום, והן שאם תוגש תביעה כזו, יוגבל שוויה הכספי לגבול סמכותו העניינית של בית משפט השלום.
שנית, על התובע - המבקש את חשיפת פרטי הגולש, להצהיר מפורשות, כי תובענה כספית שתוגש כנגד הגולש תוגבל לגבול סמכותו העניינית של בית משפט השלום.
בקשת וואלה לסילוק על הסף- נדחתה
לגופו של עניין נקבע, כי התמלאה הדרישה הראשונה, שכן עו"ד קולקר כבר הודיע בתביעתו, כי הוא מבקש את חשיפת פרטי הגולש, כדי ש"יוכל לבוא בחשבון עם המלעיזים על פי החוק לאיסור לשון הרע".
לפיכך, נקבע כי הבקשה לסילוק על הסף נדחית, וכי על עו"ד קולקר למסור הודעה לבית המשפט (ולצד שכנגד ישירות), כי תובענה שתוגש כנגד הגולש -יוגבל שוויה הכספי לגבול סמכותו העניינית של בית משפט השלום, ובכך תתמלא הדרישה השנייה.
- ב"כ המבקשת: עוה"ד גלעד וקסלמן ועו"ד נאמן
- ב"כ המשיב: עו"ד ניזאר עאסי
לפסק הדין בעניין וואלה! תקשורת בע"מ נגד קולקר דוד, עו"ד
למדור תקשורת
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
