הנהג נפגע בשטח מפעל לו נתן שירותי הובלה. מבטחת המלגזה טענה כי הוא הועסק כשכיר אך בית המשפט קיבל את טענתו כי מתכונת העסקתו הייתה של עצמאי
השופטת עדי חן-ברק קיבלה תביעה שהגיש אדם שנפגע בתאונת דרכים לפני כ-5 שנים. לאיש נגרמו שברים בקרסול וביד. המחלוקת בינו לבין מבטחת הרכב הפוגע התמקדה בשאלת הנזק, כשהמבטחת ביקשה לקבוע כי התובע נותר ללא מגבלות מיוחדות וכי שכרו לפני התאונה עמד על 10,000 שקל. השופטת דחתה את הטענות וקבעה כי התובע השתכר 20,000 שקל לפני התאונה ונותר עם נכות תפקודית של 30%.
התובע, יליד 1977, נשוי ואב לארבעה ילדים, יוצג על ידי עו"ד אורן גוהר ממשרד עורכי הדין גוהר את גוהר. בכתב התביעה הוא סיפר שנפגע בתאונת דרכים בנובמבר 2017 בהיותו בן 40. התאונה התרחשה כשהתובע שהה בשטח מפעל פל-רז, העוסק בייצור דלתות וחלונות, במסגרת שירותי הובלה שסיפק למפעל כעצמאי. כשעמד מחוץ למשאיתו, מלגזה שהייתה מבוטחת בכלל פגעה בו.
התובע ציין שנגרמו לו שברים במרפק יד שמאל, בשורש כף יד ימין ובקרסול שמאל, וכי מאז התאונה לא חזר לעבודתו כנהג משאית. מומחה שמונה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי קבע את נכותו המשוקללת בשיעור של 38.44%.
הנתבעת, שיוצגה על ידי עו"ד זוכובצקי ממשרד עו"ד אילן ירון טענה כי יש לראות בתובע עובד שכיר של המפעל שכן עסק בפעילות רגילה של החברה, בהתאם להנחיותיה, והיא גם קבעה את סדר יומו ואת הנסיעות שהיה עליו לבצע.
הנתבעת גם ביקשה לקבוע כי הנכות התפקודית נמוכה משמעותית מהנכות הרפואית, הן מאחר שהנכות כוללת נכות פלסטית והן בהתחשב בעובדה שרישיון הנהיגה של התובע לא הוגבל או נפסל. הנתבעת הפנתה לסרטונים בהם צולם התובע בחיי היום יום, המלמדים לדבריה על כך שאין כל מגבלה תפקודית בהליכה או בהרמת משאות.
התובע לעומת זאת טען כי עקב המגבלות ברגלו ובידיו הוא אינו יכול לשוב ולעבוד כנהג משאית גדולה כפי שעבד לפני התאונה, הוא ביקש לקבוע כי שכרו לפני התאונה עמד על 25,000 שקל.
הנתבעת ביקשה לערוך את חישוב הפסדי התובע על בסיס שכר של 10,000 שקל בחודש תוך שהסתמכה על דוח מס הכנסה מ-2006.
חשבוניות ותיקונים
השופטת עדי חן-ברק מבית המשפט המחוזי בחיפה דחתה את טענות הנתבעת וקבעה כי היא לא הביאה ולו ראשית ראיה להוכיח כי התובע היה עובד החברה, ומשלל הראיות עלה שהוא היה עצמאי.
בין היתר כתבה השופטת כי בגין התשלומים שהתובע קיבל מהמפעל הוא הוציא חשבוניות כעוסק מורשה. כמו כן, הוא נשא בהוצאות אחזקת המשאית ושילם על ביטוח, תיקונים, דלק ועוד. המפעל גם לא שילם ביטוח לאומי עבור התובע.
השופטת הוסיפה כי במבחן הקשר האישי ברור שהתובע יכול היה לבצע את העבודה באמצעות עובד אחר, כפי שגם עשה לאחר פציעתו בתאונה.
היא העמידה את נכותו התפקודית של התובע על 30%. טענת הנתבעת לעניין בסיס השכר נדחתה והשופטת קבעה כי דוחות מס הכנסה מלמדים על הכנסה גבוהה בהרבה בשנים שקדמו לתאונה. השופטת העמידה את שכרו של התובע לפני התאונה על סכום של 20,400 שקל נטו.
על הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל, עזרת צד ג' והוצאות פסקה השופטת לטובת התובע סך של 1,930,450 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% והחזר האגרה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין