אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> טיפולוגיה של אינטרסים ועיצוב מרחבי אינטרסים כאסטרטגיה בתהליך גישור

טיפולוגיה של אינטרסים ועיצוב מרחבי אינטרסים כאסטרטגיה בתהליך גישור

מאת: קובי מיכאל | תאריך פרסום : 03/04/2001 12:00:00 | גרסת הדפסה

מבוא

תהליך הגישור קונה לו נחלה ומתפתח כדיסיפלינה אלטרנטיבית לדיסיפלינה המשפטית לטיפול בסכסוכים, בין פרטים ובין ארגונים ומוסדות. בשנים האחרונות מתפתחות מתודות ומסגרות תיאורטיות, המתייחסות לממדים השונים של תהליך הגישור, בניסיון להבליט את יתרונותיו ובמטרה לשכלל את התהליך ולעגן עקרונות (ADR) בכל שקשור ליישוב סכסוכים בדרך אחרת בבסיסים תיאורטיים. אחד מהיתרונות הבולטים של התהליך, בין יתר ההבחנות שבין גישור לבין הליך משפטי, הוא גיבוש פתרונות והסכמים, הנותנים מענה לאינטרסים של הצדדים. פתרון של גישור הוא פתרון מאוכוון הוגנות מכוח קונצנזוס בין הצדדים לסכסוך, להבדיל תרבות של זכויות/צדק" -" - MACFARLANE מהתהליך המשפטי שהוא מאוכוון צדק )בלשונה של במסגרת תהליך . (consensual solutions - למול פתרונות של קונצנזוס rights culture הגישור מוכרות מספר שיטות לחשיפת האינטרסים של הצדדים. חשיפת האינטרסים איננה בחזקת במאמריהם. זיהוי נכון של MATZ -ו MOORE מובנת מאליה ועל הסיבות לכך עמדו בהרחבה האינטרסים יאפשר למגשר למקד את תהליך הגישור ולהובילו לכיוון של פתרון. ההבנה כי האינטרס הוא ביטוי של מה שרוצה הצד בסכסוך, להבדיל מעמדה, המבטאת את מה שאומר הצד בסכסוך, היא בחזקת נקודת הפתיחה לתהליך של חשיפת אינטרסים. אלא, שאינטרס הוא בחזקת "מושג מטריה" לעולם תוכן שלם ומגוון. הבנה מעמיקה ביחס לטיפולוגיה של אינטרסים, תאפשר למגשר להעמיק בתהליך חשיפת האינטרסים, להבחין בין סוגי האינטרסים השונים ולמצוא את הממשקים וההתאמות שבין האינטרסים של שני הצדדים בדרך לגיבוש ההסכמות. יכולתו של המגשר לזהות מגוון רחב של אינטרסים של כל אחד מהצדדים בסכסוך, השותפים לתהליך הגישור, תאפשר לו לעצב מרחבי אינטרסים. מרחבי אינטרסים מאפשרים מרחבי תמרון ויצירתיות ומגדילים באופן משמעותי את סיכויי הצלחתו של תהליך הגישור. אם אינטרס משקף צורך או רצון מסוים ומוגדר, הרי שמרחב אינטרסים הוא מסגרת תודעתית ורעיונית, המכנסת מגוון אינטרסים בעוצמות שונות. מסגרת תודעתית שכזו מאפשרת הפעלה של מערכות איזונים בין אינטרסים שונים. מגוון האינטרסים, עוצמות משתנות של אינטרסים ומערכות איזונים בין אינטרסים, מאפשרים מרחב של תמרון ויצירתיות בתהליך הגישור ומגדילים באופן משמעותי את יכולתו של המגשר לסייע לצדדים ולכוונם אל הסכמות, שיהיה בהן משום הכרה באינטרסים של הצדדים ומתן מענה לצרכיהם המגוונים.

מטרת המאמר

מטרת המאמר להסביר את ההבחנה שבין אינטרס למרחב אינטרסים ולהצביע על אופן עיצובם של מרחבי אינטרסים במהלך תהליך גישור, באופן שיהיה בו בכדי לקדם את סיכויי ההצלחה של תהליך הגישור. העבודה מציגה פרדיגמה לזיהוי של אינטרסים, הערכתם וניתוחם ככלי מעצב בתהליך הגישור.

אינטרסים ומקומם בתהליך הגישור

המושג אינטרס שגור ושכיח בתחומי חיים רבים, כמו גם בדיסיפלינות שונות במדעי החברה. אינטרס הוא "מושג מטריה", המיוחס לצדדים שונים בהקשרים שונים. אינטרס יכול להיות של אינדוידואל, כמו גם של ישות חברתית, מוסדית, כלכלית או מדינית. אינטרס ניתן לייחס לרצון, למוטיבציה, למטרות, לאמונה ולפעמים גם לעמדה )על ההבחנה החשובה שבין עמדה לאינטרס אעמוד בהמשך(. במאמרו הדן בקושי של מגשרים לחשוף אינטרסים של צדדים בסכסוך, גם לאפשרות שצדדים בסכסוך לא בהכרח יודעים להגדיר את כל האינטרסים MATZ מתייחס שלהם. מאמירתו זו ניתן להסיק כי אינטרסים אינם בהכרח דבר חלוט ומוגמר. אינטרסים יכולים להיחשף, להתפתח ו להתעצב בתהליך של גישור. נראה כי בתנאים מסוימים יכול המגשר לסייע לצדדים להגדיר את האינטרסים שלהם, לסייע אך לא להגדיר בעבורם. לא כל האינטרסים של צד בסכסוך מתחילים ומסתיימים בסכסוך. כל צד המעורב בסכסוך מגיע אל הסיטואציה עם מערך של אינטרסים, שחלקם אינם נוגעים בהכרח ובמישרין בסכסוך, אך בזיהוי נכון שלהם ובהקשר נתון, ניתן לרתום את אותם אינטרסים לצורך עיצוב מסגרות רעיוניות להסכמות בין הצדדים. מכאן ניתן להסיק כי תפקידו של המגשר אינו מצטמצם למרחב המוגדר של הסכסוך הנתון בהליך הגישור ונכון יהיה מבחינתו להעמיק ולהרחיב בתהליכי חשיפת האינטרסים, זיהויים והגדרתם ולהרחיב את מרחב התמרון בניסיון להגיע להסכמות בין הצדדים, כבסיס להסכם. הליך גישור לא יכול להגיע לכדי מיצוי וסיום מוצלח )הסכמות והסכם( ללא מתן מענה לאינטרסים הנתפשים כחשובים על ידי הצדדים בסכסוך. ככל שמרחבי האינטרסים יהיו מגוונים ומורכבים יותר, כך יקל על הצדדים לעצב הסכמות, שיהיה בהן בכדי לתת מענה לכל הפחות לחלק מהאינטרסים. בהליך של גישור, להבדיל מהליך שיפוטי יש מקום וחשיבות לחשיפת האינטרסים, זיהויים והגדרתם והכוונה של המגשר את הצדדים, בניסיון למצוא את המענה לאינטרסים של הצדדים.

תהליכי חשיפת אינטרסים

אינטרסים של צדדים בהליך גישור אינם בחזקת מובנים מאליהם וגלויים לעין כל. בכדי לזהות את האינטרסים ולאפיינם, יש להיות מודעים לחשיבותם כמו גם לקושי שבחשיפתם ולהפעיל שיטות וטכניקות לחשיפת אינטרסים. הקושי בחשיפת אינטרסים נעוץ במספר גורמים עיקריים, שחלקם תלויים במגשר וחלקם האחר בצדדים עצמם. ברמת המגשר הקושי העיקרי הוא המודעות לעצם חשיבותם של האינטרסים בהגדרתם הרחבה ולא רק בהקשר המצמצם של הליך הגישור. קושי נוסף ברמת המגשר הוא ביכולתו להגדיר נכון את האינטרסים. הקושי הופך למורכב עוד יותר כשלאחד הצדדים או יותר, יש אינטרס שלא לחשוף את האינטרסים האמיתיים, לשקר או שאינו יודע להגדיר את האינטרסים האמיתיים שלו. הקושי השלישי ברמת MOORE -ו MATZ .המגשר הוא העדר הכרות או מיומנות ביחס לטכניקות של חשיפת אינטרסים העוסקים בסוגיית האינטרסים בתהליך הגישור, מצביעים על מספר סיבות, הקשורות בצדדים עצמם ומקשות על חשיפת האינטרסים: 1. הצדדים לא תמיד יודעים להגדיר את האינטרסים שלהם. 2. הצדדים מנסים להסתיר את האינטרסים האמיתיים שלהם בתקווה כי כך יוכלו להגיע להישגים משמעותיים יותר בהליך הגישור. 3. האינטרס של צד בגישור הופך לעמדה מוצהרת, הגורמת להקצנה והופכת את הליך הגישור לתחרותי בכפוף לעיקרון של "משחק סכום אפס". 4. במקרים מסוימים לצדדים יש תמריצים לשקר. בעיקר במקרים בהם הם מרגישים פגיעים או מפסידים. 5. צדדים מגדירים אינטרסים באופן לא ברור או שגוי. 6. צדדים בהליך גישור אינם מבודדים. בסביבתם ובהליך הגישור משתתפים גם גורמים נוספים כמו עורכי דין, בני משפחה ובעלי עניין אחרים, העלולים להשפיע על אופן הגדרת האינטרסים של הצדדים. 7. תנודתיות - גבולות אינטרסים יכולים להשתנות במהלך הליך הגישור, או אז ובכפוף להבנת הצד האחד את מהלכיו של הצד האחר, הגדרות של אינטרסים עלולות להשתנות.

על הקשיים המתוארים לעיל מתווסף קושי נוסף והוא בעצם היותם של אינטרסים תלויי תרבות. בתהליכי גישור מורכבים, בהם מעורבים צדדים בעלי רקע תרבותי שונה, יש חשיבות בהבנת הקונטקסט התרבותי של כל אחד מהצדדים. חשיפת אינטרסים והגדרתם מחייבת את המגשר בהתייחסו להיבט ,WALTER WRIGHT בהבנת ההקשר התרבותי. ראוי בהקשר זה להביא מדבריו של תרבותי והגדרת אינטרסים: "אינדוידואליזם הוא תבנית חברתית, התופסת את הערך הגבוה ביותר ב)סולם-ק.מ.( אינטרסים של היחיד..." .

שיטות וטכניקות לחשיפת אינטרסים

ראוי MOORE מגשרים צריכים להכיר במספר עקרונות יסוד ביחס לאינטרסים ועל פי גישתו של ובה 5 עקרונות יסוד: 1. (Productive Attitude) יהיה מבחינתם לאמץ גישה פרודוקטיבית אמונה כי לכל הצדדים יש אינטרסים וצרכים החשובים ותקפים בעיניהם. 2. אמונה כי פתרון לבעיה צריך לתת מענה למספר מקסימלי של אינטרסים של כל צד. 3. אמונה כי ניתן לסחור באינטרסים בכדי להשיג את השילוב המספק ביותר. מאמירתו זו ניתן לגזור את האימפליקציות למרחב התמרון שיוצר לעצמו המגשר בעיצובם של מרחבי אינטרסים. 4. אמונה כי ישנה סבירות ליותר מפתרון אחד מקובל לבעיה. 5. אמונה כי בכל קונפליקט מעורבים אינטרסים תואמים כמו גם אינטרסים מנוגדים של הצדדים .

חשיפת אינטרסים מחייבת את המגשר בהקשבה אקטיבית לאורך כל מהלך הגישור ובהעמקת ההכרות עם הצדדים בתהליך. בשיחות המשותפות, אך בעיקר בשיחות הנפרדות, יכול המגשר לשקף את הבנותיו ביחס לאינטרסים שזיהה, תוך שימוש בטכניקות ובשיטות שונות של: 1. שאלות ישירות כמו "מה היית רוצה להשיג בגישור?", "למה היית מצפה מהצד השני?" וכו'. עם שני הצדדים או עם כל צד בנפרד. 3. הגדרות מחדש (BRAIN STORMING) 2. סיעור מוחות של אמירות הצדדים וטיעוניהם, שיש בהם בכדי לשקף אינטרסים, תוך שימוש ((REFRAIMING בניסוחים ובתבניות לשוניות, המאפשרות למגשר להעשיר או אפילו לשנות משמעות של היגדי אך באופן ,(REFRAZING) הצדדים. הגדרות מחדש של היגדי הצדדים ללא שינוי משמעות שיסייע לצדדים להגדיר את האינטרסים בצורה ברורה יותר או בצורה אחרת. 4. בחינת השערות. המגשר מנסח את השערותיו ביחס להבנתו את האינטרסים של הצדדים ובוחן את Testing hypothetical "next) תגובות הצדדים ביחס לאפשרויות עתידיות היפותטיות הצגת טקסטים כתובים בפני הצדדים ודרישה מהם להתייחס .MATZ). 5 בלשונו של - "steps לטקסטים )רלוונטי לגישורים מורכבים ורגישים בכל שקשור למשמעויות משפטיות של KURT ניסוחים(. 6. מהלך של "הפשרה - תנועה - הקפאה", המבוסס על אחד מעקרונותיו של מהלך שכזה ניתן ליישום תוך פיתוח של .(FIELD THEORY) בתיאוריית השדה LEWIN אינטראקציה בין הצדדים במהלך תהליך הגישור. הרעיון הוא לאפשר לצדדים להגדיר את האינטרסים הבסיסיים שלהם זה בפני זה )הפשרה(, לפתח את הזיקות והשילובים האפשריים בין האינטרסים של הצדדים בתהליך של אינטראקציה בין הצדדים )תנועה( ולהקפיא מצב לאחר גיבוש הבנות בסיסיות )הקפאה(.

המגשר צריך להתאים את השיטות למאפייני הצדדים והאינטראקציה במהלך הגישור. במקרים בהם קיימים חוסר אמון, נוקשות ואי בהירות נכון יהיה לנקוט בפרוצידורות עקיפות כאשר במקרים בהם יש רמת ,(facilitator) ובטכניקות מאפשרות ( (indirect procedures אמון סבירה בין הצדדים והאינטרסים ברורים יחסית, נכון יהיה לפעול בפרוצידורות מומלץ בהקשר זה להימנע מטעות נפוצה של .(evaluator) ישירות ובטכניקות מעריכות ספציפיקציה מוגזמת של אינטרס, שעלולה להופכו לעמדה .

טיפולוגיה של אינטרסים

אינטרסים יכולים להיות מסוגים שונים, בזמנים שונים, גלויים או סמויים, אמיתיים או מדומים, חיוביים או שליליים )כמו אינטרסים שמקורם בפחד או בשנאה(, מהותיים או סמליים, ידועים או שאינם ידועים, אישיים או קיבוציים, חומריים או רוחניים, קבועים ומשתנים ותלויי הקשר ותרבות. אינטרסים ניתן להגדיר ולנסח באופנים שונים. אינטרסים יכולים להיות תואמים או מנוגדים ולפעמים גם משותפים לצדדים בתהליך הגישור. אינטרסים יכולים להיות בעוצמות שונות ומשתנות ונראה כי ניתן להבחין בדרגות חשיבות שונות של אינטרסים ונכון יהיה להצביע על הירארכיה של אינטרסים, שבבסיסה נמצא אינטרסים של וביניהם אינטרסים הקשורים בביטחון אישי וקיומי, זהות, כבוד (core interests) ליבה ויוקרה וחשוב יהיה להבדיל בינם לבין אינטרסים אחרים. בהקשר זה ממליץ לנסות ולהגדיר ראוי להדגיש בהקשר זה כי יש .MASLLOW את ההירארכיה במודל הדומה לפירמידת הצרכים של אינטרסים צרים, שהם חלק ממקור הסכסוך בתהליך הגישור ויש אינטרסים רחבים, שמחוץ לתהליך הגישור, אך ניתן לרתום אותם ולפתחם לטובת תהליך הגישור.

זיהוי האינטרסים והגדרתם הוא שלב הכרחי וחיוני למגשר לצורך התקדמות בתהליך הגישור וכבסיס לעיצוב מרחבי האינטרסים, שיאפשרו את מרחב התמרון והיצירתיות בדרך לגיבוש ההסכמות וההסכם בין הצדדים. לצורך כך מוצע להקל על המגשר בזיהוי האינטרסים והגדרתם באמצעות מטריצה של אינטרסים. נראה כי ניתן לאפיין יותר ממטריצה אחת וכל מגשר יצטרך לאפיין את המטריצה המתאימה לו. כדוגמא אציג מטריצה אפשרית.

עיצוב מרחבי אינטרסים

בהתחשב בהגדרה לגבי מרחבי אינטרסים כמסגרת תודעתית הכונסת לתוכה מגוון אינטרסים מסוגים שונים ובעוצמות שונות, הרי שלאחר חשיפת האינטרסים, מיפויים והגדרתם, צריך המגשר לפעול לגיבוש תלכיד של מספר אינטרסים, שלהערכתו נתפשים על ידי הצדדים כמהותיים ולפעול לעיצוב מערכת איזונים בין האינטרסים השונים. פעולת התמרון הזו מעצבת מרחב אינטרסים, במסגרתו ניתן להביא את הצדדים לשורת הסכמות, שיהיה בהן בכדי לתת מענה לאינטרסים הנתפשים בעיניהם כמהותיים ביותר. שילוב בין אינטרסים עכשוויים לאינטרסים עתידיים, כמו השילוב שבין אינטרסים שבמקור הסכסוך לאינטרסים שמעבר לסכסוך ושילובים אפשריים נוספים, מגדילים באופן משמעותי את מרחב האפשרויות להבנות והסכמות. מתהליך גישור הממוקד בסכסוך מוגדר ניתן להתפתח למרחבי עניין ואינטרסים שמעבר לסכסוך וליצור מרכיבים של שיתופי פעולה עתידיים בין הצדדים. ברור כי לא בכל גישור ניתן להפעיל עיקרון פעולה שכזה ונראה כי עיקרון שכזה הולם סכסוכים מורכבים יחסית, אך לא מן הנמנע כי שם טמון האתגר האמיתי של מוסד הגישור כאלטרנטיבה להליך שיפוטי.

היתרון בעיצוב מרחבי אינטרסים נעוץ בעצם היכולת והגמישות שביצירת הרכבים שונים ומגוונים של האינטרסים, בשיתוף הצדדים. עצם תהליך יצירת מרחבי האינטרסים ויצירתם על ידי הצדדים, מכשיר אווירה מסוג אחר, פורק מטענים וכעסים ומסייע לצדדים למקד מאמץ מנטלי וקשב באופציות עתידיות ולא במקור הסכסוך. לפיכך נראה כי בתהליך שכזה גדל הסיכוי להגיע להסכמות, שתהיינה בבסיס הסדר הגישור.

סיכום

העבודה התמקדה בניתוח מקומם של האינטרסים בתהליך הגישור, בניסיון לאפיין באופן מעמיק יותר את ההבחנות השונות בין סוגים שונים של אינטרסים ומשמעותן של הבחנות שכאלו ביחס לתהליך הגישור. בהתחשב בחשיבותם של האינטרסים המבטאים את רצון הצדדים וצרכיהם, הרי שיש מקום לפתח ולשכלל יכולות ומיומנויות לתהליכי חשיפת אינטרסים, זיהויים, מיפויים והגדרתם. ככל שהאינטרסים ממוקדים יותר, כך גדל הסיכוי שיהפכו מאינטרס לעמדה ולתהליך שכזה יש השפעה שלילית על תהליך הגישור והסיכוי להגיע להסכמות. בכדי להתגבר על הקושי שבהתמודדות למול אינטרסים צרים וממוקדים, המקשיחים את עמדות הצדדים, נכון יהיה לפתח חלופות, שיהיה בהן בכדי להגדיל את יכולות התמרון והיצירתיות בתהליך. עיצוב של מרחבי אינטרסים יכול להימצא כחלופה שכזו.


בביליוגרפיה

1. Macfarlane, Julie. - An Alternative To What- RETHINKING DISPUTES:THE MEDIATION ALTERNATIVE - University of Winsdor - London - 1997

2,. Matz, e. David. - Ignorance and Intersts - Harward Negotiation - Law Review 1999 - 4- pp 59-82

3. Moore, W. - Uncovering Hidden Interests Of Disputing Parties - Mediation Process, chap. 10

4. Moore, W. - Strategies for Dealing with Special Situations - Practical .Strategies for Resolving Conflicts - The Mediation Process chap. 15

אינטרנט

5.WRIGHT, W. - cultural issues in mediation: a practical guide to individualist and collective paradigms - http://www.aam.com/wright pp.1.6. Interest Based Mediation - http://www.telepath.com/percetul/1bm.html

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ