תמש 20591/02, מ.כ (חסויה) נגד א.ש.
בית המשפט לענייני משפחה בת"א חייב את הנתבעת, בתה של התובעת, שהינה חסויה, להשיב לאמה סך של 546,160.57 ש"ח , אשר נמשכו על ידה שלא כדין מחשבונות משותפים שהיו רשומים על שתיהן, וזאת לאחר שהאם לקתה באירוע מוחי קשה.
השופטת צפת קבעה, כי עולה מהעדויות, שהשיתוף בחשבונות היה למראית עין בלבד - לטענת התובעת, על מנת להציג עצמה חסרת רכוש במסגרת הליכים משפטיים כנגד עיזבון בעלה, ולטענת הנתבעת, כדי שלבעלה "לא יהיה יד בזה".
נקבע, כי ביחסי הצדדים בינם ובין עצמם קיימת הרשאה של אחד למשנהו לפעול בחשבון המשותף, אולם הרשאה זו מסתיימת על פי סע' 14 (א) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965, עם פטירת אחד מהם או עם גריעת כשרותו המשפטית. לעניין זה נקבע (בע"א 1359/02), כי אין צורך בהכרזת פסלות דין על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, אלא די בגריעת הכשרות בפועל.
בעניינינו, המסקנה היא כי החזקה בדבר בעלות שווה בחשבונות נסתרה (החשבונות היו למראית עין בלבד כאמור, הנתבעת הודתה כי לפני האירוע לא משכה כספים מהחשבונות, הנתבעת לא הפקידה בחשבונות כספים ממקורותיה), ובהתאם לכך יש לקבוע, כי משיכת הכספים מהחשבונות המשותפים ע"י הנתבעת נעשתה שלא כדין ומתוך מטרה להבריח את הכספים.
תמש 20591/02, מ.כ (חסויה) נגד א.ש.
למדור משפחה וירושה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.