אם ל-9 ערכה צוואה שלפיה אחד מילדיה "לא יירש כלום מרכושי בשום אופן". שופט דחה את בקשתו לבטלה, בניגוד לעמדתה הראשונית של מומחית ביהמ"ש
בית המשפט למשפחה בירושלים אישר לאחרונה צוואת אם ל-9 המנשלת את אחד מילדיה מירושתה. הבן המקופח טען אמנם שבמועד חתימת הצוואה סבלה אימו מפרקינסון ודמנציה, ומשכך לא הייתה כשירה לערוך אותה, אלא שהשופט פליקס גורודצקי קבע שהלכה למעשה אין הוכחה כי כשירותה לצוות נשללה.
הצדדים הם תשעת ילדיהם של בני זוג אשר ערכו באוגוסט 2014 צוואות נוטריוניות הדדיות. במסגרת הצוואות הורישו ההורים את רכושם זה לזו ולאחר פטירתם לילדיהם, למעט אחד - המתנגד - אשר לגביו ציין כל אחד מהם בצוואתו שהוא "לא יירש כלום מרכושי ומצוואתי זו בכל אופן וצורה". האב הלך לעולמו הראשון, ואחריו מתה האם.
המתנגד, שסירב להשלים עם נישולו מהירושה, הגיש את ההתנגדות לבית המשפט, בה טען שבמועד חתימת הצוואה המורישה לא הייתה כשירה, ועל כן היא בטלה. לדבריו בתקופה זו אימו הייתה בעשור התשיעי לחייה וסבלה מירידה קוגניטיבית, ובכללה פרקינסון ודמנציה. "עצם העובדה שהמנוחה בחרה לערוך צוואה בגיל 83, כאשר הייתה במצב רפואי וקוגניטיבי ירוד, מעלה תמיהות", טען.
מנגד טענו תומכי הצוואה שאימם הייתה צלולה במועד עריכת הצוואה, ולכן היא תקפה. על המניע להדרת המתנגד מהעיזבון סיפרו המבקשים שהוא קשור בהתנהגותו המחפירה כלפי ההורים, כמו גם העובדה שניהל נגד האב הליכים משפטיים מורכבים, ארוכים ומייגעים במשך שנים ארוכות. לדבריהם המצב הגיע לכך שהוא השיא את בנו מבלי להזמין את הוריו לחתונה!
"הייתה במצב קוגניטיבי מצוין"
על מנת לבחון את כשירות המנוחה במועד חתימת הצוואה מינה השופט גורודצקי מומחית מטעם בית המשפט. הערכתה הראשונית הייתה שכעמדת הבן-המתנגד, אימו אכן לא הייתה כשירה לצוות באותה תקופה. ואולם לדברי השופט, הגורם הרפואי שעליו נסמכה חוות הדעת עשה סיבוב פרסה בעדותו, כשהודה כי בפועל "יכול להיות" שהמנוחה הייתה כשירה עובר לעריכת צוואתה.
על רקע האמור הודתה מומחית בית המשפט כי ייתכן שטעתה בהערכתה הראשונית: "האם אני יכולה לקבוע בצורה נחרצת שלא משתמעת לשני פנים שהיא לא הייתה כשירה לכתוב צוואה ולחתום על צוואה בצורה שמעבר לכל ספק? יכול להיות שאני לא יכולה לומר זאת בצורה נחרצת".
בנסיבות אלה קבע השופט שחרף מצבה הרפואי, אין אינדיקציה לכך שהמנוחה לא הייתה כשירה לצוות במעמד חתימת צוואתה. לקביעה זו נלוו שורת עדויות מטעם הנוטריון שערך את הצוואה, כמו גם של בני משפחת המורישה, אשר רק חיזקו את ההערכה שלפיה היא הייתה צלולה.
הנוטריון - שהכיר את המשפחה שנים רבות - סיפר בעדותו כי המנוחה הייתה אישה עם חוכמת חיים ובריאה אשר "מבינה הכול". לדברי השופט עדותו הייתה אמינה ולא נסתרה, ויש לתת לה משקל משמעותי.
גם חתנה של המנוחה, נכדה ונכדתה אישרו בעדויותיהם שהיא הייתה כשירה בתקופה הרלוונטית. הנכדה, בעלת מומחיות בפסיכיאטריה, סיפרה ש"סבתא שלי הייתה במצב קוגניטיבי מצוין, אני אומרת את זה כרופאה וכנכדה". לדבריה באותה תקופה היו כמה אירועים משפחתיים בהשתתפות סבתה, והיא זוכרת אותה בהם "מתפקדת ומודעת למצב שלה, ללא שום קושי".
בסופו של דבר, לאור העובדה שכשירות המנוחה לא נשללה, קבע השופט שצוואתה תקוים. הוא דחה את ההתנגדות וחייב את הבן שנושל לשלם לאחיו 120,000 שקל הוצאות.
- ב"כ המתנגד: עו"ד אבינועם חדי
- ב"כ הנתבעים 1-5: עו"ד אורי נחמני
- ב"כ הנתבע 8: עו"ד רמי פנירי
עו"ד אברהם (בומה) ברחד
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.