חברת בנייה טענה: התעכבנו בגלל "צוק איתן", אך תפצה רוכשים ב-78,250 שקל

בית המשפט פסק פיצוי של עשרות אלפי שקלים עבור איחור של 18 חודשים במסירת דירה. נקבע כי המצב המלחמתי לא עיכב את שוק העבודה כפי שטענה החברה.

בית משפט השלום בתל-אביב קיבל חלקית את תביעתם של רוכשי דירה "על הנייר" בתל-אביב, וחייב את חברת "בולווארד נדל"ן" (שותפות מוגבלת) לשלם להם 78,250 שקל בגין איחור במסירת הדירה.

השופט עדי הדר אמנם דחה חלק מטענות התובעים, שטענו לאיחור גדול יותר, אך יחד עם זאת נדחתה גישת החברה, שניסתה להצדיק חלק מהאיחור במצב הביטחוני ששרר בקיץ 2014 בזמן מבצע "צוק איתן".

הצדדים חתמו בשנת 2009 על חוזה לרכישת דירה בפרויקט "מול צדק" בתל-אביב, אותה יזמה ותכננה החברה. התובעים טענו כי הנתבעת התחייבה להשלים את הבנייה ולמסור להם אותה תוך 24 חודשים מהיום שבו יתקבל היתר בנייה למיזם.

בפועל, לטענתם, הדירה נמסרה באיחור של 32 חודשים, על פי חישוב שמתחיל למנות את האיחור החל מאוקטובר 2012 ועד ליוני 2015, אז קיבלו את הדירה בפועל. משכך, הם תבעו את הפיצוי המוסכם בחוזה עבור איחור כזה – סך של 112,000 שקל שהם 3,500 שקל עבור כל חודש – וכן פיצוי של 25,000 שקל בגין עוגמת נפש.

מנגד, החברה-הנתבעת הציגה חישוב שלפיו לא התעכבה כלל. בין היתר, נטען כי על פי החוזה ניתנה תקופת "גרייס" (חסד של שלושה חודשים), וכן כי היתר הבנייה ניתן מאוחר מכפי שטענו התובעים.

כמו כן, נטען כאמור כי חלק מן העיכוב נגרם עקב אירועי קיץ 2014 – מבצעי "שובו אחים" ו"צוק איתן", שגרמו לטענת הנתבעת להקפאה מוחלטת של הבנייה למשך מספר חודשים, וזאת בשל מחסור בעובדים בעלי אשרות וגיוסים נרחבים שפגעו ביכולתם של קבלני משנה שעבדו איתה גדון מתקיני מעליות, אלומיניום, ספקי חומרים ועוד.

עוד נטען כי לפני כן היה עיכוב של חברת החשמל שהתחייבה להקים קו מתח אך איחרה במספר חודשים.  

לא הביאה ראיות

בתחילת הכרעתו השופט דחה חלק מטענות התובעים, בכל הקשור לפרשנות החוזה ולמועד קבלת היתר הבנייה, בין היתר משום שהיתר הבנייה התקבל ב-2011, כך שלפי החוזה יש למנות את האיחור החל מ-2013.

אולם בהמשך דחה השופט גם את גישת הנתבעת. לעניין חברת החשמל, השופט הבהיר כי הפרה חוזית של חברת החשמל מולה, אינה מצדיקה את גלגול הנזק על הרוכשים, והנתבעת יכלה לשלוח הודעה נגד חברת החשמל – דבר שבחרה לא לעשות.

בכל הקשור לטענה בדבר המצב הביטחוני, השופט ציין כי אין די בהפרחת המילה "מלחמה'", אלא יש לבדוק את הקשר בין האירוע לבין האיחור הנטען. לעניין זה נקבע כי "הנתבעת לא כללה בראיותיה כל ראיה לביסוס טענתה כי המבצעים גרמו לעיכוב בעבודה, לרבות יומני עבודה ורשימות עובדים ודי היה בכך כדי לדחות הטענה".

מעבר לכך, מומחה מטעם בית המשפט בדק את העניין וקבע כי המצב המלחמתי ב"צוק איתן" לא השפיע על שוק העבודה בתל-אביב באופן שבו יש להתיר איחור במסירה.

בסיכומו של דבר, השופט הפחית את האיחור לשמונה עשר חודשים וחצי. בהתאם לכך הנתבעת חויבה ב-64,750 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.

בנוסף, הנתבעת חויבה ב-6,500 שקל בגין עוגמת נפש – פיצוי לא גבוה יחסית, וזאת משום שהתובעים רכשו את הדירה להשקעה, ובסופו של יום מכרו אותה ברווח נאה מיד לאחר שנמסרה להם.

לקריאת פסק הדין ת"א 53377-05-16

•  ב"כ התובעים: עו"ד אסף רוזנבאום ועו"ד עלמה איזמן גלבוע ממשרד איזמן כספי שחר
• ב"כ הנתבעת: עו"ד רן מחלב

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.