זכות ההפצה היא זכות חוזית וניתנת לביטול בכל עת בהודעה סבירה מראש

לפסק הדין בעניין אלוש בנימין נגד ש. שמיע בע"מ

בית משפט השלום בת"א דחה תביעה של מפיץ סיגריות , שעניינה בקו הפצה של סיגריות, שהתובע הפיץ עד שנת 1996. התובע טען כנגד הנתבעת כי שללה ממנו שלא כדין את קו ההפצה שלו, מסרה אותו לאחרים ובכך גזלה ממנו את רכושו, את פרנסתו וגרמה לו נזקים כבדים.

השופטת עינת רביד קבעה, כי בהתאם לקביעת הפסיקה (עניין טנא נגה), זכות ההפצה הינה זכות חוזית, והקשר שבין היצרן או הספק לבין המפיץ אינו יוצר זכויות קנייניות. לפיכך, חוזה שאינו קצוב בזמן, ניתן לסיום בכל עת בהודעה סבירה מראש. ההסכם של התובע עם הנתבעת היה הסכם בעל פה, ולכן חל עליו הכלל הנ"ל.

ביהמ"ש קבע, כי שישה חדשים של הודעה מוקדמת הינם הודעה סבירה בנסיבות המקרה, שכן בין השיקולים שיש בהם להשפיע על אורכה של תקופת ההודעה מראש, יש למנות את טיבו של המוצר והתקופה הנדרשת לצורך חדירתו לשוק, סכומי ההוצאות וההשקעות שנדרשו כדי להפיצו ושיעור הרווח הצפוי לעומת ההוצאה וההשקעות שנדרשו מצד המפיץ. בנדון, מדובר במוצרים שגרתיים שלא נדרש מאמץ מיוחד להחדרתם; הם הופצו בשוק גם קודם לכן. התובע לא הוכיח כי הוציא הוצאות רבות לצורך החדרת מוצרי הנתבעת לשוק.

נקבע, כי גם אם ביהמ"ש היה נעתר לתביעה, הרי שרכיב הנזק כלל לא הוכח ברמה הנדרשת מן התובע.

לפסק הדין בעניין אלוש בנימין נגד ש. שמיע בע"מ

למדור חוזים

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.