זו השאלה שעמדה להכרעה בע"א 2034/98 יצחק אמין נ' אמין ואח' אשר ניתן בבית המשפט
העליון. לאב נולדו שלושה ילדים, בת ושני בנים )שרה, דוד ואבי(. סמוך ללידת הבן
הצעיר התאבדה האם. הילדים שהו זמן קצר בבית סבתם, אך הועברו, בשל המצוקה ששררה שם,
על ידי רשויות הרווחה למוסדות חינוך. הילדים התגלגלו עד לבגרותם ממוסד למשפחה אומנת
ובחזרה למוסד, וממוסד למוסד וחוזר חלילה. הילדים הופרדו זה מזה וגורלם היה רע ומר.
האב הפנה להם עורף במשך כל ילדותם וכל נעוריהם ועד עצם היום הזה. הילדים, אשר ביקשו
והתחננו ליחס אבהי, למעט חום ודאגה, להתעניינות כלשהי בהם ובמעשיהם - מצד אביהם -
נתקלו בקיר אטום. הניתוק היה מכוון ומוחלט. התברר כי הסיבה העיקרית לניתוק נעוצה
בהסכם שעשה האב עם אשתו השנייה, לפיו יבנו הם את ביתם החדש ללא יסודות מן העבר: האב
ינתק כל קשר עם ילדיו מנישואיו הקודמים, וכך תנהג גם האישה לגבי ילדיה מנישואין
קודמים. עד כדי כך הקפידו בני הזוג על ביצוע "הסכם" זה, שלא נתנו דריסת רגל לילדים
בביתם, ואף ביקוריהם המעטים של הילדים אצל סבתם עוררו את רוגזם הקולני של האב ושל
האם החורגת.
בית המשפט המחוזי פסק כי בהתנהגותו המתנכרת הפר האב הן חובות חקוקות כלפי ילדיו והן
את חובת הזהירות, המוטלת עליו מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[, תשכ"ח1968-.
באשר לחובות החקוקות, בית המשפט קבע כי הן מצויות בסעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות
המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, וכן בסעיפים 365 ,362 ,323 לחוק העונשין,
תשל"ו-1977. הפרתן של חובות אלה, כך נקבע, היא בבחינת הפרת חובה חקוקה במובן הוראת
סעיף 63 לפקודת הנזיקין, עוולה המזכה את הנפגעים ממנה בפיצויים.
בבית המשפט העליון נקבע כי החובה של ההורים על פי הוראת סעיף 15 לחוק הכשרות
המשפטית, אינה מוגבלת לצרכים חומריים גרידא; נאמר בסעיף במפורש כי "אפוטרופסות
ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו הכשרתו
לעבודה ולמשלח יד ועבודתו" וכו'. שהייתם במוסדות השונים, על אף ההתרעות מצד גורמי
החינוך. כל שכן, שניתוק הקשר המוחלט עם ילדיו הוא הפרה חמורה של החובה לדאוג
לצורכיהם באופן כללי, ולחינוכם באופן מיוחד. עם זאת, קיימים גבולות ברורים לפלישת
המשפט לתוך מרקם המשפחה: אין ספק כי כל ילד זקוק לאהבת הורים והיא בגדר צורך חיוני
עבורו. כידוע, חסך אהבה עשוי להשפיע לרעה על אישיותו של אדם. אך, הענקת אהבה היא
מעבר ליכולת ההשגה של החוק, שידו גם כבדה וגם קצרה בתחום הנפש. לכן, בדברו על חובת
ההורה לדאוג לצורכי הקטין, הכוללים חינוך, המחוקק לא התכוון להטיל חובה משפטית
לאהוב, כעין דרישה לקיומו של רגש פנימי באדם.
בית המשפט העליון )כב' השופט י. אנגלרד( קבע כי בהתנהגותו של האב יש משום הפרת חובת
זהירות כלפי הילדים, במובן סעיף 35 לפקודת הנזיקין, ומאחר שנגרם כתוצאה ממנה נזק
לילדים, נתקיימו היסודות של עוולת הרשלנות. המחדלים של האב עולים כדי התנהגות בלתי
סבירה.
יחסי הורים וילדים אינם חד-סטריים, אלא לצד זכויותיהם של הילדים כלפי הוריהם קיימות
גם חובות, ויש לבחון את האחריות בנזיקין של אב כלפי ילדיו בשל הפרת החובה לדאוג
לצורכיהם על רקע הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. מערכת המשפט המודרנית נותנת
עדיפות לאינטרסים של הקטינים, אך אין היא שוללת לחלוטין את חירותם של ההורים. אמנם,
אין הורה יכול להיפטר כליל מחובותיו כלפי ילדיו, אך תוכן החובות המוחשיות עשוי
להשתנות על פי הנסיבות המיוחדות של היחסים הפנימיים במשפחה.
במקרה דנן אין צורך לתחום את הגבול האמור. נסיבותיו של המקרה הן כה קיצוניות
בחומרתן, עד כי אין הסוגיה של תחימת הגבולות מתעוררת כלל. בענייננו, אין מדובר
במקרה רגיל של הערכת הדרך בה הפעיל הורה את שיקול דעתו. המערער התנער באופן מלא
ובוטה מכל התחייבויותיו כהורה. הוא פשוט התעלם מקיומם של ילדיו והפקירם. התנהגותו
זאת קשה במיוחד, על רקע העובדה כי הילדים היו יתומים מאם.
עו"ד יונתן דייויס מתמחה במשפט רפואי ועורך תחום הרשלנות הרפואית באתר המשפט הרפואי
ומחברו של הספר "דין ופסיקה במשפט הרפואי". , www.PsakDin.co.il ""פסק דין
כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת
משפטית. המחבר או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל
עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המאמר.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.