זכויות קטינים ותשלומי מזונות בהליכי פשיטת רגל

מבוא

רבים טועים וסוברים, כי אדם הנכנס להליכי פשיטת רגל אינו מחויב עוד בתשלום מזונות עבור ילדיו. אקסיומה זו אינה נכונה כלל ועיקר כפי שיובהר להלן.

ניתן לומר, כי פקודת פשיטת הרגל (להלן:"הפקודה") קבעה הסדרים המאזנים בין האינטרסים של כלל הנושים מצד אחד, של החייב מצד שני, ושל הזכאים למזונות מצד שלישי.

אכן, הוראות הפקודה קובעות כי משניתן צו לכינוס נכסי החייב, אזי ניתן צו לעיכוב הליכי הגבייה כנגדו, ולפיכך, לאף אחד מן הנושים לא תהיה תרופה במסגרת הליכי הגבייה כנגד החייב, אלא באמצעות הוראות הפקודה.

לפיכך, לכאורה, גם נושה האוחז כנגד החייב בפס"ד למזונות לא יוכל עקרונית להמשיך בהליכי גבייה בהוצל"פ כנגד החייב לתשלום מזונות הקטינים.

ברם, הפקודה לא פטרה חייב מתשלום מזונות וכפי שיוסבר, זכויות הקטינים נשמרות חרף העובדה כי חייב הינו בהליכי פש"ר. יחד עם זאת, חשוב לבחון מתי ניתן פס"ד למזונות ומתי ניתן צו הכינוס כנגד החייב, וכן האם ניתן כבר פס"ד למזונות כנגד החייב, אם לאו.

כאשר ניתן פס"ד למזונות כנגד החייב

עקרונית, כל חוב מזונות אשר נצבר עד למועד מתן צו הכינוס (להלן:"חוב מזונות עבר") כנגד החייב, הינו חוב בר תביעה בהליכי פש"ר (ראה סע' 71 לפקודה).

לפיכך, על הנושה להגיש תביעת חוב לכונס הנכסים הרשמי על מנת שתשמר לו הזכות לקבל דיבידנדים עת יחולקו כספים מקופת פשיטת הרגל. יוער, כי חוב מזונות זה זוכה לעדיפות על פני החובות האחרים שכן החלוקה לדיבידנדים במסגרת תביעת מזונות זוכה לדין קדימה על פני שאר נושים של החייב (ראה סע' 78 3' ד' לפקודה).

למותר לציין בהקשר זה, כי עת יינתן צו להפטר לחייב –קרי: פטור מתשלום כל החובות אשר צוינו בבקשה למתן צו כינוס, חוב המזונות יוחרג מהפטר זה, והחייב לא יוכל ליהנות מפטור מתשלום המזונות (ראה סע' 69 א' 3' לפקודה).

יודגש, כי על מנת שהנושה תהא זכאית לקבל דיבידנד כלשהו, עליה להגיש תביעת חוב בתוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס שאחרת תאבד את זכותה לקבלת סכום כלשהו מהקופה (ראה סע' 44 לפקודה).

לגבי חוב מזונות שוטף לאחר שניתן צו כינוס הנכסים כנגד החייב, אזי על מנת שהקטינים יזכו לראות כספים ע"ח חובם, עליהם להגיש בקשה לביהמ"ש המחוזי אשר יקצוב את סכום המזונות שלהם מתוך פסק הדין אשר ניתן בביהמ"ש לענייני משפחה או בבית הדין הרבני (קציבה זו מתבצעת מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו).

או אז, ביהמ"ש המחוזי ישקול מחד את חובותיו של החייב, את התשלום החודשי בו הוא מחויב לקופת פשיטת הרגל על ידי הכונס, ואת האינטרסים של כלל הנושים ויטיל על החייב לשלם סכום נוסף מעבר לסכום החודשי בו הוא מחויב בתשלום עבור כלל הנושים, עבור מזונות הקטינים (דינה של הקצבה זו כדין תשלום ע"פ פס"ד –ראה סע' 128 ב' לפקודה).

בד"כ נופל סכום זה מהסכום שנוקב בו פסק הדין שכן, בל נשכח כי מטרת הפקודה הינה רהבילטציה של החייב, ולא יצירת חובות נוספים, וכן העובדה כי לא בכדי יזם החייב הליכי פש"ר כנגדו (ראה פרשת רפפורט שם ציין כבוד השופט י.כהן "מי שזכאי למזונות מפושט רגל חייב להסתפק ברמת חיים צנועה").

חשוב מאוד לציין, כי סכום מוקצב זה ניתן לגבייה במסגרת הליכי הוצל"פ רגילים כנגד החייב. או אז יכולה הנושה האוחזת בפס"ד למזונות לנקוט כנגד החייב בהליכי מאסר, עיקולים, ושאר הליכים מבצעיים על מנת לדאוג לגביית הסכום המוקצב.

עקרונית, לאחר קציבת סכום המזונות מהקופה, אין לנושה זכות לבצע הליכים מבצעיים כנגד החייב אלא במסגרת הסכום המוקצב. למותר לציין, כי לביהמ"ש המחוזי הקוצב את סכום המזונות אין סמכות לעכב הליכי גבייה (ראה סע' 22 ד' לפקודה), אלא רק לביהמ"ש למשפחה אשר נתן את הפסק מלכתחילה.

ראוי לציין כי עת נכנס החייב להליכי פש"ר, והביטוח הלאומי משלם קצבה לנושה ע"פ פס"ד, זכאי המוסד לביטוח לאומי לחזור על החייב בתביעה לשיפוי לרבות המחאת הסכום שנפסק על ידי ביהמ"ש כלפי הנושה.

כאשר טרם ניתן פס"ד למזונות כנגד החייב

באם נכנס החייב להליכי פשיטת רגל, ורק לאחר מכן מוגשת תביעת מזונות כנגד החייב, או אז על הנושה לבקש את רשותו של כונס הנכסים הרשמי ושל ביהמ"ש המוסמך לצורך הגשת התביעה.

בקשת פושט הרגל להקטין את סכומי המזונות

הלכה פסוקה היא כי סכום מזונות תמיד ניתן להגדלה או להפחתה, והכל תלוי בנסיבות. לאור העובדה כי החייב נכנס להליכי פש"ר, אזי אין לו יכולת להגיש תביעה להפחתת סכום המזונות אלא בהסכמת כונס הנכסים הרשמי או ביהמ"ש המחוזי הדן בעניין פשיטת הרגל.

סיכום

לאור כל האמור לעיל, עולה כי ישנה חשיבות מכרעת להבנת תחום פשיטת הרגל של חייב בכל הקשור לזכויות קטינים ותשלומי מזונות עיתיים, שאחרת יימצא הקטין אל מול שוקת שבורה, רק לאור העובדה כי ההורה החב במזונות נכנס מיוזמתו להליך של פשיטת רגל- מצב אשר הדעת אינה סובלת מניה וביה.

* עו"ד מיכאל גבור, מומחה בתחום אזרחי-מסחרי, הדין הכלכלי, פש"ר ופירוקים ושמירת פרטיות דיגיטלית, ממשרד עורכי דין גבור-כוחן, אזוה"ת פולג, נתניה.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.