לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד מגד
סעיף 64ד' לפקודת התעבורה קובע כי נהג שסירב לעבור בדיקת שכרות לפי דרישת שוטר, יראו אותו כמי שנהג בשכרות.
מהו סירוב להיבדק? האם רק אמירה מפורשת של הנאשם תחשב כסירוב, או שמא ניתן להסתפק בהתנהגות?
בית המשפט לתעבורה בירושלים קבע, כי סירוב אינו חייב להיות מפורש במילים דווקא, והתנהגות מתחמקת, יכולה להוות סירוב לצורך החזקה על פי הסעיף. גם אם הנהג אינו אומר כי הוא מסרב להיבדק, ואף מסכים לכאורה, אך בפועל מתחמק, יראו בהתנהגותו כסירוב.
השופט טננבוים אף קבע, כי לאור העובדה כי נהגים מחפשים את כל נקודות התורפה האפשריות כדי להכשיל את הבדיקות (לדברי השופט "מספר הטוענים לחולי האסטמה ומחלות נשימה אחרות שהגיעו לבית משפט זה עלה פלאים ומשמעותית מאז החל השימוש במכשיר הינשוף"), אין מנוס ממדיניות תקיפה, ברורה וחד משמעית, לפיה נהג שלא ישתף פעולה, ייחשב כשיכור ברמה הגבוהה.
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד מגד
למדור: תעבורה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"