לפסק הדין בעניין ד.ע ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ
בית משפט השלום ברמלה קיבל בקשת לווים והצהיר כי ביניהם לבין הבנק נכרת הסכם תקף הקובע כי הבנק נתן ללווים גרייס (תקופת חסד- הקפאה) לתקופה של 6 חודשים בתשלומי המשכנתא, וזאת בניגוד לטענת הבנק כי לא נחתם הסכם כאמור.
הלווים טענו כי לאחר שנקלעו למצוקה כלכלית, ביקשו מבנק דיסקונט למשכנתאות באמצעות אתר האינטרנט וכן באמצעות פניה לסניף, קבלת גרייס של 12 חודשים בתשלומי המשכנתא. לטענתם, כשבועיים לאחר שהגישו את בקשתם בכתב, הודיעה להם הנציגה כי אושר להם גרייס של 6 חודשים בתנאי שישולם התשלום שלא שולם, וכי לאחר התשלום התבקשו להגיע לבנק לחתום על ההסכם ונמסר להם שיקבלו העתק ממנו לאחר שההסכם ייחתם על ידי מורשה מטעם הבנק, כאשר נמסר להם שמדובר בהליך פרוצדוראלי בלבד, אך לטענתם, ההסכם לא הגיע לידם עד היום.
הלווים טענו כי סברו שהגרייס אכן אושר ולכן לא שילמו את התשלומים החודשיים בגין חודשים אלו, אך כעבור כחמישה חודשים קיבלו מכתב מהבנק בו נכתב כי לאחר בחינה מחודשת של הנושא, הוחלט שלא לאשר את הלוואת הגרייס, וכשנה לאחר מכן פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל בגין חוב של 74,300 ש"ח.
בתביעה שהגישו נגד הבנק לבית משפט השלום ברמלה, טענו הלווים כי הבנק הטעה אותם, הפר את חובות האמון המוטלות עליו ונהג ברשלנות, ודרשו מבית המשפט להצהיר כי אכן נכרת בינם לבין הבנק הסכם מחייב בנוגע לתקופת הגרייס.
הבנק טען כי לבית משפט השלום אין סמכות עניינית לדון בבקשה, ולגופו של עניין טען כי לא אישר ביצוע הקפאה בהחזר חודשי וכי אין הסכם מחייב בנוגע לכך בינו לבין הלווים. לטענתו, גם אם נערך הסכם כזה, הרי שנערך הסדר מאוחר לו, שכן כמחווה של רצון טוב הוצע לתובעים הסדר בו התאפשר להם לשלם את חוב הפיגורים שהצטבר בהלוואה ב-12 תשלומים בנוסף לתשלום החודשי השוטף.
השופטת שרון קיסר קיבלה כאמור את הבקשה. ראשית, דחתה השופטת את טענת הבנק בעניין הסמכות לאחר שקבעה כי לא מדובר בבקשה לביטול תוקף משכון על בית מגורים, אלא בתביעה חוזית.
לגופן של עניין, קבעה השופטת כי היא מעדיפה את גרסת הלווים על פני גרסת הבנק, מאחר ועדותם היתה עקבית מהימנה וסדורה, ולעומת זאת, הבנק בחר שלא לזמן לעדות את הנציגה שטיפלה בלווים, ומאחר ולא שוכנעה כי ההסדר המאוחר שהוצע להם מבטל את הסכם הגרייס.
"המשיב למעשה מודה שניתנה דחייה לתשלומי הגרייס ומציין כי בחן את הבקשה פעם נוספת, כך שבפעם זו החליט לא לקבלה. הנה כי כן- עניין לנו בהודיה כי ניתנה דחייה כאמור" כתבה השופטת, וציינה כי לגבי ההסדר המאוחר, הרי שכיוון שהוא נעדר חתימה, הרי שגם לשיטת הבנק הוא משולל תוקף ואינו מבטל את ההסדר הראשון.
לפיכך נקבע כי יש ליתן צו הצהרתי לפיו הבנק נתן ללווים גרייס בתשלומי המשכנתא לתקופה של שישה חודשים. הבנק חויב לשלם ללווים שכר טרחת עורך דין והוצאות של 3,000 ש"ח.
לפסק הדין בעניין ד.ע ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ
למדור: הוצאה לפועל
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.