כנגד הבעל הוגש ב-2014 כתב אישום עקב מספר אירועים בהם לכאורה הכה את אשתו, חנק אותה ואיים עליה. בית משפט השלום בירושלים מצא סתירות מהותיות בגרסת האישה והעדיף את גרסת הבעל שנמצאה עקבית וקוהרנטית.
האישה התלוננה כי במספר אירועים ב-2013 ו-2014 תקף אותה בעלה באלימות. לדבריה, הוא חנק אותה ונתן לה מכות אגרוף בפניה, שבאחד המקרים גרמו לה לאבד את הכרתה. הוא גם איים עליה שיהרוג אותה, הוסיפה.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין פלילי
בעקבות התלונה הוגש כתב אישום לבית המשפט השלום בירושלים בו יוחסו לבעל עבירות של איומים ותקיפה.
בכתב ההגנה הכחיש הנאשם כי הכה את אשתו, וטען כי אף אינו יכול להעלות טענת אליבי מאחר שמועדי האירועים לא פורטו בכתב התביעה.
בבית המשפט העידו המתלוננת והנאשם בלבד. המדינה טענה כי יש לבסס את ההרשעה על עדות המתלוננת, שגם אם סבלה מחוסר דיוק, מדובר במצב שכיח במקרים של אלימות במשפחה.
עוד נטען כי המתלוננת הייתה "נסערת ובוכייה" בעדותה והדבר מחזק את גרסתה. כמו כן, תלותה הכלכלית בנאשם מסבירה את העובדה שלא שיתפה אף אחד באירועים עד להגשת התלונה.
מנגד טען ב"כ הנאשם כי יש לזכותו לנוכח הסתירות והתמיהות הרבות שהעלתה עדות האישה, ומכיוון שהיא לא הציגה תיעוד רפואי או תמונות המעידות על פגיעה כלשהי בגופה.
"חנק, חנק"
השופטת חנה מרים לומפ הסבירה כי מאחר שבפניה עומדת עדותה היחידה של המתלוננת ללא ראיות נוספות, מהימנותה חייבת להיות "ללא רבב" על מנת לבסס הרשעה.
לדבריה, בעדות המתלוננת נפלו סתירות מהותיות שפוגמות באמינותה. כך למשל, המתלוננת תיארה כי חשה מאוימת מהאלימות הקיצונית שהפעיל כלפיה הנאשם. עם זאת, היא יצאה עמו לבילויים ונופשים בתקופה שלאחר הגשת התלונה.
כמו כן, לאחר שהצדדים התגרשו באפריל 2014, ולמרות העובדה שהנאשם עזב את הבית ושכר לעצמו דירה נפרדת, היא עברה לגור עמו בדירתו השכורה. מעשים אלה תמוהים לנוכח טענתה כי חששה ממנו, אמרה השופטת.
סתירה נוספת נמצאה בטענת האישה כי איבדה את הכרתה כתוצאה מאירוע אלים. באחת הפעמים טענה כי האירוע התרחש ברכב, ואילו בפעם אחרת — בסלון הבית.
זאת ועוד, המתלוננת הדגישה כי בעקבות החבלות שנגרמו לה היא פנתה לטיפול רפואי אך לא הגישה מסמך כלשהו להוכחת טענותיה. בהקשר זה היא גם סתרה את עדותה במשטרה, בה טענה כי לא הלכה להיבדק לאחר האירועים.
השופטת התרשמה כי המתלוננת ניסתה להעצים את האירועים וחזרה על המילים "חנק, חנק" מבלי לפרט את אירועי האלימות לפרטים וללא תיאור של הסיטואציה שהובילה לאירוע.
לדברי השופטת, הנאשם והמתלוננת נמצאים בהליך גירושין ויש ביניהם סכסוכים כספיים ומחלוקות הקשורות לבתם המשותפת, ונראה כי זהו הרקע לתלונות האישה.
השופטת הדגישה כי אמנם במקרי אלימות במשפחה ייתכנו פערים בגרסת הקורבן כתוצאה מהחוויה הטראומטית שעבר, וכמו כן הוכח כי המתלוננת במקרה זה הייתה מבודדת חברתית, מה שיכול היה להוביל לסינדרום האישה המוכה.
עם זאת, בגרסאות שפרסה בפני בית המשפט נמצאו פגמים רבים וסתירות מהותיות "אשר פוגמות באפשרות לתת בהן אמון". כל זאת, בניגוד לגרסתו העקבית והקוהרנטית של הנאשם.
לפיכך החליטה השופטת לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
- ב"כ המאשימה: עו"ד רועי קרדי, עו"ד ניר בינשטוק
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רחמים דיין, עו"ד אלון נחמד
* עורכת דין סמדר שמש עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין