לפסק הדין בעניין לשכת עורכי הדין בישראל ואח' נ' לב רן ואח'
באפריל השנה, קיבל ביהמ"ש העליון ערעור שהגישה לשכת עורכי הדין על קביעת ביהמ"ש לעניינים מנהליים, כי לאחת מהשאלות בבחינת ההסמכה האחרונה, יש שתי תשובות נכונות. בנימוקים שפרסם זה עתה קבע, כי המחוזי לא היה מוסמך להתערב בשיקול דעתה של וועדת הבחינות במקרה הנוכחי.
למשאל פסקדין- האם המחוזי היה רשאי לקבוע כי לאחת השאלות בבחינת ההסמכה האחרונה יש שתי תשובות נכונות?
לאחר שביהמ"ש העליון הודיע כי ייתן בנפרד את נימוקיו לקבלת ערעור שהגישה לשכת עורכי הדין על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים, אשר קיבל חלקית עתירה שהגישו מתמחים לגבי בחינת ההסכמה בכתב שנערכה בנובמבר 2011, וקבע כי לשאלה 85 בבחינה שתי חלופות נכונות, הוציא ביהמ"ש העליון תחת ידו את נימוקיו לקבלת הערעור.
בערעורה טענה הלשכה, כי ביהמ"ש המחוזי התערב בשיקול דעתה של וועדת הבחינות למרות שזו תיעשה רק במקרים חריגים ביותר. לטענתה, לא היה מקום שביהמ"ש יבדוק את השאלה נשוא העתירה וירד לפרטיה, תוך התערבות בשיקול דעת הוועדה שקבעה כי יש רק תשובה אחת נכונה.
המתמחה, שעבר את הבחינה בזכות החלטת ביהמ"ש המחוזי, טען כי לא מדובר במקרה המצדיק התערבות של ביהמ"ש העליון, ובכל מקרה אין כל פגם בקביעה כי תשובה נוספת לשאלה, גם נכונה.
כאמור, ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור. השופטת נאור קבעה, כי ביהמ"ש המחוזי פנה ישירות לבדיקת נכונות התשובות לשאלה לגופן, במקום לבדוק קודם לכן האם מוצדק להתערב בשיקול הדעת של וועדת הבחינות, כפי שהיה עליו לעשות, נוכח ההלכה הקובעת, כי התערבות ביהמ"ש בהחלטות גוף מקצועי כוועדת הבחינות של לשכת עוה"ד היא מצומצמת ביותר.
נפסק, כי עצם העובדה כי לביהמ"ש הידע המשפטי והמקצועי המאפשר לו לבחון את נכונות התשובות, אינו מצדיק כלשעצמו את ניתוח השאלה גופה, מקום בו אין הצדקה להתערבותו.
למעלה מן הצורך ציינה השופטת, כי ייתכן כי שתי התשובות הן חלופות נכונות, אולם הנחיות הלשכה באשר לבחינה קובעות, כי תשובה שתזכה בנקודות היא התשובה הנכונה ביותר, ולא ברור מדוע ולמה התשובה הנוספת נכונה יותר מזו שקבעה הוועדה.
"אכן, מן הראוי כי בחינות לשכת עורכי הדין ינוסחו בלשון בהירה, המונעת ככל הניתן ערפולים ודו משמעות... עם זאת, לא די בניסוח כמו בשאלה שלפנינו כדי להצדיק את התערובות של בית המשפט בשיקול דעתה של ועדת הבחינות, שהרי היא הגוף המקצועי המוסמך על פי הדין לקיים את הבחינות ולדון בהשגות עליהן. חריגה מסמכות, פגם היורד לשורשו של ההליך המנהלי או עיוות דין לא התקיימו במקרה שלפנינו, ולא היה מקום להתערבותו של בית המשפט", כתבה השופטת בסוף פסק הדין.
לפסק הדין בעניין לשכת עורכי הדין בישראל ואח' נ' לב רן ואח'
לפסק הדין של ביהמ"ש המחוזי בעניין לב רן ואח' נ' לשכת עורכי הדין בישראל ואח'
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.