לפסק הדין בעניין משה קצב נגד מדינת ישראל
בית המשפט העליון דחה בקשתו של משה קצב לקבל תרשומת שנערכה במסגרת ראיון עד שהתקיים בלשכת פרקליט המדינה עם המתלוננת א', בטרם ההחלטה על הגשת כתב אישום נגדו.
לטענת העורר, הראיון שערך פרקליט המדינה למתלוננת א', נועד לעמוד על מהימנותה, ליישב סתירות ולעמוד על פערים בגרסאות. לפיכך, תיעודן של אותן שיחות הוא חומר חקירה בעל רלוונטיות לכתב האישום, ומשכך יש העבירו להגנה.
המדינה טענה, כי אם תחויב למסור ראיונות עד, עלולה להיגרם פגיעה קשה לעבודת התביעה, אשר תיאלץ להפסיק לקיים ראיונות שכאלה, עקב הפגיעה באפשרות לקיים שיח חופשי בין פרקליט לעד.
ראיון עד הינו הליך שגרתי בעבודת התביעה, במסגרתו מראיין התובע עד תביעה, בד"כ כהכנה לעדותו בבית המשפט, על מנת להתכונן לדיון בבית המשפט ולאפשר לפרקליט לרענן את זכרונו של העד.ככלל, תרשומת מראיון עד, לא תחשב ל"חומר חקירה" כל עוד אינה מכילה מידע מהותי בנוגע לאישום, וזאת בין אם הוגש כבר כתב אישום ובין אם לאו.
השופטת ארבל קבעה, כי במקרה הנדון, התרשמה כי המדינה בחנה עצמה בקפידה, והעבירה להגנה תרשומות אשר היה בהן כדי לתרום להגנת העורר. בנסיבות אלה, חשיבות מסירת התרשומת שבמחלקות נמוכה, ביחס לפגיעה שתיגרם לתפקודה התקין של התביעה, בהיבט זה של הצורך לערוך תרשומות בטרם קבלת החלטה הנוגעת להליך הפלילי.
לפסק הדין בעניין משה קצב נגד מדינת ישראל
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.