רוחות חדשות מנשבות בקרב ציבור המשפטנים לאחרונה, רוחות טובות. רוחות של ערבות
הדדית ועזרה לזולת, לחלש, שאין ידו משגת. ליתן לו סעד, להשמיע את קולו בבית המשפט,
בקול צלול וברור חד ונהיר.
ייצוג שכזה לא ינבע רק משכר הטרחה שמשלם הלקוח לבא כוחו, אלא, במקרים הראויים, יבוא
מכח תפקידו המוסרי של עוה"ד בחברה ומכח קולם הצלול והטוב של המשפטנים החדשים.
מיהם אותם משפטנים חדשים? מאין באו ולאן פניהם מועדות?
גישה זו נובעת מטעמים רבים ומגוונים שבכל אחד מהם די כדי לבסס את חשיבותה של פעילות
ההתנדבות בעיקר בקרב ציבור עוה"ד.
ראשית היא נובעת מתפקידו המיוחד של עוה"ד, בחברה בכלל ובחברה אדוורסרית בפרט.
תפקידו הייחודי של עוה"ד ניתן לו בשל מעלותיו ויכולתו המיוחדת להביא עינינו הצודק
של אדם מקום בו זה בשל מגבלותיו אינו יכול לעשות כן. במילים אחרות, מתן המונופול
לעוה"ד,לא ניתן להם, משום חופש העיסוק שלהם )שכן בהיבט של חופש העיסוק מן הראוי
להרחיבו ולא לצמצמו למשפטנים בלבד( אלא זה ניתן מתוך הבנה והכרה חברתית כוללת
ועמוקה כי רק המשפטן המשכיל, אשר קנה ידיעותיו בדין ובפסיקה, כמו גם קנה לו ידע
בערכי הפילוסופיה הכללית והמסורת היהודית לדורותיה, רק זה יוכל להביא עינינו של
לקוחו באופן המשובח ביותר בפני ביהמ"ש ובהנחה שמהעבר השני ניצב גם כן משפטן כמותו,
סיעור המוחות בתהליך יצירת המשפט יוביל לתהליך של קתרזיס ובסופו של הליך הזיכוך,
יופיע הצדק במלא הדרו זך וטהור.
פירושו אדם הטוען עבור אחר, ובתור שכזה הלוגיקה ADVOCATE כך למשל המונח הלטיני
הבסיסית שעמדה בבסיס מתן המונופול, בטיעון וביצוג לציבור עוה"ד, נבעה מהעובדה שע"י
הצגת העניין באופן הבהיר והנהיר ביותר באמצעות האדם המוכשר ביותר לכך, משני צדי
המתרס, ימוקסם הליך עשיית הצדק בחברה, שכן משיובא העניין להכרעת שופט נשוא פנים,
הגון, רחב אופקים ללא משוא פנים, יוכל זה להכריע באופן האופטימלי בסכסוך שנתגלע
לפניו ולעשות עם הצדדים צדק.
הסיבה למתן מונופול הטיעון לעוה"ד, שהתפתחה עוד מפרשנות "12 הלוחות" ע"י חכמי המשפט
של רומי )ששיאה במאה השניה והשלישית לספירה אם כי מיסוד לימודי המשפטים נעשתה רק עם
הקמת האוניברסיטאות הראשונות באיטליה במאה ה- 11(, ניתנה מתוך הנחה כי החכמה והידע
יובילו לעשיית צדק בחברה.
כל אדם בעל מצפון חייב לומר בקול צלול כי עשיית צדק בחברה, רק לבעלי הממון פסולה
היא, וכשם שהללו זכאים לייצוג משפטי מעולה כך זכאים גם החלשים בחברה לייצוג כזה,
שאם לא כן לא צדק אתה מוצא כי אם עוול, ולאו בשיוויון אתה חפץ כי אם הטיית משפט מנת
חלקך.
התוספת השישית למגילת זכויות האדם האמריקאית מ- 1791 , הכירה בצורך החיוני לייצוג
ובקשר ההדוק שבין ייצוג הולם לבין עשיית צדק: "בכל תביעה פלילית תהא לנאשם הזכות
להישפט משפט מהיר ופומבי, בלי משוא פנים, בפני חבר מושבעים מבני המדינה....וליהנות
מהזכות.. ולעזרת עו"ד שילמד עליו סניגוריה".
הטעמים למחויבות המשפטן לקהילה
הנה כי כן, הטעם הראשון והמשמעותי ביותר, למחויבות המשפטן לקהילה, הינו ערכי -
מוסרי ונובע מתפקידו המיוחד כאמצעי להוצאת הצדק ולמיקסום הצדק הכולל בחברה.
הטעם השני, נובע מהמונופול, שניתן לנו המשפטנים, מכח סעיף 20 לחוק לשכת עוה"ד,
לייצג אדם בערכאות ובפני כל רשות מרשויות המדינה. מונופול זה נותן לנו זכות רבת כח
ועתירת ממון, שאינה ניתנת כדבר שבשיגרה בחברה פתוחה ופלורליסטית המקדשת את חירותו
של האדם. הטעם למתן ייחוד שכזה כבר פורט, אולם צד נוסף לה לאותה זכות שנתגלגלה
לידינו, שכן ככל זכות יש לצידה חובה, )כמאמרו היפה והמפורט של ג'ון סטיוארט מיל
בסיפרו "התועלתיות"(.
הזכות היא להיות זכאים לייצג באופן בלעדי ואקסלוסיבי בערכאות המדינה ולפני רשויותיה
ולגבות שכר טרחה ראוי והוגן על שירותינו זה ממי שיכול לשלמו והחובה הניצבת למולה
הינה ליתן אותו שירות ממש, באותה מידה של דבקות ולהט, למי שאין ידו משגת לשלם על
השירות המשפטי המצויין שאנו מעניקים.
אין זכות ללא חובה, זכותינו ניצבת אל מול החברה והקהילה והחובה אף היא ממוקמת ופניה
אליה. מי שיתנער מחובתו סופו שתישמט הקרקע אל מתחת זכותו הבלעדית, וייצא שכרו
בהפסדו.
הטעם השלישי הינו כלכלי. לאחר שסקרנו את הטעם הראשון הערכי- מוסרי, ואת הטעם השני
הנובע מיחסי הגינות ויושר בחברה, נדון בטעם הכלכלי שעיקרו החזרת חלק מהמשאבים
שעוה"ד מקבלים מהחברה, לקהילה לא במתן ממון )אם כי גם דרך זו ראויה בהחלט( אלא
בשירותים לחברה ולקהילה. )להשוואה בין מי שתורם מזמנו למי שתורם ממונו נאמר
במקורותינו כי "גדול אדם התורם בגופו ממי שתורם ממונו" ללמדך שההתנדבות כשלעצמה יש
לה ערך מוסף רב.(
הייחוד שניתן לעוה"ד, בכל הנוגע לייצוג בישראל יש לו ערך כלכלי רב, היכולת של עוה"ד
להתפרנס בכבוד צריכה להישמר, אולם לצידה, יש להחזיר חלק מהמשאבים שנמסרו לנו חזרה
לקהילה באמצעות שירותים משפטיים שניתן למיעוטי יכולת.
ואם ישאל השואל מה עניין שמיטה להר סיני, הלא את כספי בדין קיבלתי, על עבודה
שביצעתי ועל שום מה מוטלת עלי חובה להשיב ממשאבי שצברתי בעמל וביזע כה רב?
על כך ישיב לו "המשפטן החדש", כי חלוקת המשאבים בחברה הינה פונקציה של החלטה, כאן
המונופול שנועד להשאת הצדק משמש גם ככלי כלכלי להשאת רווחים ואין בכך פסול, אולם
)וכך אנו מתקשרים גם אל הטעם השני כי בצד הזכות ישנה חובה(, להשאת הרווחים למגזר
עוה"ד יש תו מחיר חברתי, בעל חשיבות מהמעלה הראשונה. השבת חלק מהמשאבים לחברה
בחזרה, היא ערובה טובה וחשובה ליצירת איזון פורה וצודק יותר בתוך החברה, תוך שמירה
על יחסים הגונים וטובים יותר בין השחקנים השונים בשדה המשפטי ומחוצה לו בחברה
בכללותה.
עוה"ד מבצע למעשה פעולה של איזון חברתי, נוטל מה שמגיע לו ממי שידו משגת ואינו נוטל
מאומה ממי שאין ידו משגת ובכך למעשה יוצר העברת משאבים מהשכבות החזקות לשכבות
החלשות בחברה ומסייע ביצירת חברה שיש בה ערבות הדדית.
אי השבת המשאבים בדמות שעות פעילות התנדבותית יפר את האיזון בין חלקי החברה השונים
וסופו שיביא לניכור בין ציבור המשפטנים לציבור בכללותו.
דומה, כי כאן אנו נשאבים אל הטעם הרביעי, הנובע מאימון הציבור בעוה"ד, וממעמדו
המיוחד של עוה"ד בקרב הציבור. עוה"ד האוטופי, נתפס בקרב הציבור לא רק כבעל תפקיד
טכני משפטי, אלא אף כדמות ציבורית - ערכית השואפת לצדק )לקוחותיו של עוה"ד בין אם
אוביקטיבית צודקים הם אם לאו, מצפים ממנו כי יוציא צדקתם, הסוביקטיבית, לאור ולמעשה
יהפכה לאוביקטיבית( וככזה נדרש עוה"ד לפעול לטובת הקהילה בה הוא חי, גם ללא תמורה
ממונית ולהסתפק בהכרת תודה מעומק הלב של מי שבחר לסייע לו.
ע"פ המשפטן החדש כבודו ומעמדו של עוה"ד לא נובע משווי שעון הרולקס החדש שהוא עונד
על ידו ומהחליפה המחויטת המותאמת בקפידה למידותיו, אלא בעיקר ממידותיו האחרות,
מטיבו המוסרי-ערכי, המשלבת בצד זכותו להשאת רווחיו ולקיום בכבוד, גם את חובו לחברה,
הנובעת ממעמדו הציבורי המיוחד ומאימון הציבור בו כמוציא לפועל של הצדק.
ערך מוסף נוסף, בהקשר האמור שמקדם אותנו אל עבר הטעם החמישי, במאמרינו זה , נובע
מהעובדה כי ציבור המשפטנים הינם שומרי השערים של בתי המשפט, הם המוציאים והמביאים,
הם מי שבוחרים את הנושאים שיידונו בפני ביהמ"ש, והם אלו שבוחרים את העניינים
המשפטיים שיונחו בפני השופטים ושכתוצאה מכך ינתנו הלכות, בנושאים המקדמים את תפיסת
עולמם של המתדיינים אותם מייצג המשפטן, ושאת מדיניותם מבקש הוא לבסס.
אין זה מן הראוי , כי ציבור המשפטנים יקדמו רק את חזונם ותפיסתם של בעלי הממון
ויזניחו את הזכויות החברתיות של השכבות החלשות בחברה. ציבור המשפטנים צריך להיות פה
גם למי שמצוי בתחתית הסולם החברתי ושגורלו לא שפר.
הבאה סלקטיבית של מתדיינים בעלי אמצעים בלבד תוך הזנחתם של מתדיינים מחוסרי אמצעים
תביא לכך שהלכות ביהמ"ש תהיינה מוטות )לא בהכרח, שכן גם לשופט היושב בדין תפיסה
ערכית משל עצמו, אולם כתוצאה מסתברת הקרובה לוודאי, בשל שיטתנו האדוורסרית הנותנת
יתרון מהותי קריטי למתדיין המיוצג(.
למותר לציין, כי תדמיתם של עוה"ד תצא אף היא נשכרת, מפעילויות התנדבותיות מעין אלו
שכן הציבור יראה במשפטנים ככאלו המסייעים בידו ולא רק ככאלו הזוכים במשאביו ובהקשר
PRO-זה מעניין לציין כי בארה"ב למשל, שהינה בעלת מסורת משפטית מפוארת, פעילות ה
נפוצה כל כך עד שבמדינות רבות היא מונהגת כחובה )לדוגמא בניו-יורק המינימום , BONO
המומלץ עומד על 100 שעות התנדבות לשנה לעו"ד(, והמצב הוא כזה שלא זו בלבד שכל משרד
המכבד את עצמו, מקבל על עצמו תיקי התנדבות כדבר שבשגרה שהוא עניין לגאווה וכבוד,
הנובעים כאמור ממעמדו המיוחד של עוה"ד , אלא שהמשרדים המתנדבים משלמים בנוסף על
התנדבותם סכום שיאפשר את קיומה של מערכת הניתוב וההשמה של תיקי ההתנדבות.)בד"כ משרד
מרכזי הקולט ומנתב את תיקי ההתנדבות למשרדים רבים וממומן על ידם וע"י תקציבי מדינה
מסוימים(.
לא נעלמה מעיני הביקורת האומרת כי, פעולות ההתנדבות תפגענה בעוה"ד הצעירים, תכרות
את מטה לחמם ותגזול את פרנסתם, אולם ביקורת זו אין בה דבר וחצי דבר, היא מנותקת
ממציאות העשייה של אירגוני ההתנדבות בישראל והיא משוללת כל יסוד.
ראשית אין המדובר במי שיכול להרשות לעצמו להסתייע בשירותי עו"ד שכן מי שיכול לעשות
כן יעשה זאת בעצמו, מתוך ההנחה הרווחת כי יקבל תמורת השקעתו הכספית שירות משפטי טוב
יותר, מאשר במקרה של טיפול התנדבותי, זהו המסנן הראשון. המסנן השני נעוץ, במצבם
הכלכלי העגום, של הפונים לסיוע משפטי התנדבותי, מניסיון אירגוני ההתנדבות המשפטיים
בכלל והתנועה למלחמה בעוני בפרט, האנשים הפונים לסיוע משפטי התנדבותי לא יוכלו
להרשות לעצמם ייצוג משפטי בתשלום אף של עו"ד מהשורה האחרונה ביציע, שכן לעיתים אף
את תשלומי האגרות לביהמ"ש אין בידם לשלם, ובמקרים קשים במיוחד, קורה לא אחת
שהמתנדבים ממנים את דמי נסיעתם באוטובוס חזרה לביתם, וכן במידה ויש צורך במספר
עותקים, ממנים הם אף את דמי הצילום של כתבי ביה"ד. מאלו לא ייבנו גם עוה"ד הצעירים
שבחבורה, לא כל שכן הותיקים שבינינו ומדובר באוכלוסיה קשת יום ההולכת וגדלה, הכוללת
בעיקר נשים חד הוריות קשישים ומובטלים, שבצד החרפת מצבם הכלכלי עולה בהתאמה
היזדקקותם לשירותים משפטיים.
במילים אחרות, שלילת זכות הייצוג והקפאת פרוייקט ההתנדבות של לישכת עוה"ד, הפרוייקט
החשוב ביותר שלשכת עוה"ד עמדה להוציא אל הפועל מאז היווסדה, גרם מחד, להנצחת מעמדם
ותדמיתם של עוה"ד כסקטור רודף בצע שאינו מסוגל להתנתק מהאינטרסים הצרים המיידים שלו
לטובת שיקולים חברתיים נרחבים שלטווח הארוך ישרתו אף אותו ומאידך לא קידם שום
אינטרס חיוני של עוה"ד ולו גם הצעירים, מאחר והחלטה זו לא תשפר במאומה את מצבם
הכלכלי אלא רק תדרדר את מעמדינו בעיני הציבור הרחב.
המשפטנים החדשים יתייחסו לציבור עוה"ד ,לרבות ובעיקר עוה"ד הצעירים, כציבור עם
יושרה וערך מוסף מוסרי -ערכי ולא כפי שניסו לציירו כציבור העסוק יום וליל בספירת
מעותיו כתגרן בשוק.
המשפטן החדש יאמר את דברו באופן חד משמעי, שאינו משתמע לשני פנים, "שומרי השערים "
המשפטנים צריכים להביא לפני ביהמ"ש, את ענייניהם של כל בני האדם, ללא הבדל דת גזע
ומין מעמד ויכולת כלכלית. המחויבות החברתית של המשפטנים בהירה וברורה ולא נותר אלא
ליישמה הלכה למעשה, כמאמר חז"ל בפרקי אבות "כי לא העיקר המדרש העיקר המעשה".
בכוונה תחילה, נקטתי בלשון, "המשפטן החדש" ולא עוה"ד החדש, שכן המשפטן מטבע בריאתו
רחב הוא מאחיו עוה"ד, וכולל הוא אף את הסטודנט למשפטים, את המתמחה, את אנשי
האקדמיה, את אנשי לשכת עוה"ד וכמובן את השופטים היושב בדין.
על כל אלו מוטלת החובה לכבד כל אדם שנברא בצלם אלוהים, לשמור להוקיר ולכבד את
זכויותיו לקדמם ולבססם, איש איש בתחומי אחריותו, איש איש במסגרת התפקיד המיוחד
המוטל עליו בשדה המשפטי.
ראשית הסטודנט למשפטים והמתמחה יבצע פעילות התנדבותית במסגרת האוניברסיטאות, וכיום
בכל מסגרת אוניברסיטאית המכבדת את עצמה, ישנה פעילות למען הקהילה, או במסגרת
הלימודים האקדמאיים, כנקודות זכות כאלו או אחרות, כמילגה, כקליניקה משפטית לימודית
המסייעת, או במסגרת התנועה למלחמה בעוני, המאגדת בתוכה 300 סטודנטים מתנדבים
מאוניברסיטאות ומכללות בישראל.
ימצא כל סטודנט ומתמחה את הנושא הקרוב לליבו וייטול בו חלק ואילו הסטודנט בעל
היוזמה והמעוף יגדיל לעשות מעבר לכך, יאתר נקודות כשל במערכת הצדק הזקוקות לליבון
ולתיקון, ייזום פרויקטים, ירתום את חבריו הסטודנטים הכמהים להתנדב ולהשפיע ויתקן את
הטעון תיקון, בין בחקיקה ובין במעשה.
נכון להיום ציבור הסטודנטים הינו הציבור המשפיע ביותר על השכבות החלשות במתן סיוע,
ומקירבו באו ועוד באים, יצאו ועוד יוצאים, המשפטנים החדשים, והוא הוא הנוטע בנו
תקווה כי עוד נכונו לנו ימים יפים בהרבה, בכל הנוגע לסיוע המשפטי לנזקקים בישראל.
שנית המרצים למשפטים, אל יסתגרו אלו, במגדל השן האקדמי שלהם בכתיבת מאמרים, הערוכים
לתלפיות ויזניחו את חיי המעשה. השילוב בין שכבה אקדמית תוססת מבצעת ויוצרת לבין
אקדמיה הוגה חושבת וכותבת הינו האופטימלי. נדרשת מחשבה עתידית לפיה, פעילות
התנדבותית למען הקהילה תהא חובה, במסגרת לימודיו האקדמיים של הסטודנט למשפטים, ע"מ
שלא ליצור סטודנט חד מימדי, אלא ליצור, והאחריות על כך מוטלת על כתפי המרצים
למשפטים, סטודנט מעורב ואכפתי שלא רק יודע הפרת חוזה מהי, אלא יודע להבחין בין עוול
לצדק.
הפרופסורים והדוקטורים למשפטים, הטובים שבהם, צריכים להוביל את המאבק לשינוי חברתי,
של מימוש זכויות חברתיות ומשפטיות בישראל. בידם להשפיע על דור של משפטנים עתידיים,
בידם ליצור מחויבות של הסטודנט לקהילה.
דוגמא טובה ליישום כזה, הינה הפקולטה למשפטים במכללה למנהל בראשל"צ, הקליניקות
המשפטיות של אוניברסיטת ת"א, מרכז ברירה הפועל במסגרת פרויקט "הלב במשפט"
באוניברסיטה העברית בי"ם, וכן פרוייקט על"ם והתנועה למלחמה בעוני באוניברסיטת בר
אילן.
ניצנים נוספים לפעילות התנדבותית כזו ניתן גם למצוא באוניברסיטת חיפה, במרכז
הבינתחומי בהרצליה ובפקולטאות נוספות למשפטים. אלו מהווים התחלה יפה שצריכה לנטוע
שורשים בתרבותנו המשפטית.
שלישית ביהמ"ש והשופטים. על אלו מוטלת החובה לקיים הליך הוגן וצודק בכל מצב וזאת
תוך התחשבות מועטה, אם בכלל, בשיקולי תקציב.)יודגש כי בישראל ההשקעה לסיוע משפטי
לנפש עומדת על 2.9 דולר לעומת אנגליה למשל 16.5 דולר לנפש ויסקונסין ארה"ב 16.3
דולר לנפש אונטוריו קנדה 9.3 דולר לנפש ניו זילנד 6.8 דולר לנפש(.
הליך הוגן הינו הליך בו שני הצדדים מיוצגים ומביאים ראיותיהם לפני ביהמ"ש. על
השופטים לשקוד על הגדלת הייצוג הן בהליך הפלילי באמצעות מינוי סניגורים ציבוריים
)שכן המדינה לעולם מיוצגת ע"י עו"ד( והן בהליך האזרחי ע"י הקמתם של מדורי לא
מיוצגים דוגמת זה הקיים בביהמ"ש העליון. מדור כזה ינסה למצוא סעד, למי שידו אינה
משגת לשכור שירותי עו"ד וזאת באמצעות חיזוק הקשר עם לשכות הסיוע המשפטי במקום
מגוריהם, ועם עו"ד המוכנים להתנדב באופן ישיר וכן באמצעות לשכות עוה"ד על פי פיזורם
הגאוגרפי.
עד להקמת מדורים כאלו, ועד לביסוס הייצוג המשפטי הפלילי )העומד כיום על %58 בלתי
מיוצגים בהליך הפלילי בישראל( מוטלת על ביהמ"ש חובה כפולה, להגדיל הייצוג בערכאות
מחד ולשמש למתדיין הלא מיוצג חיץ מפני עוול ע"י מעורבות רבה יותר של השופט בהליך,
בבחינת "מי שאינו יודע לשאול את פתח לו".
רביעית לשכת עוה"ד ועוה"ד עצמם. שנים רבות, רבות מידי, לא עשינו די לתיקון המצב
המעוות בחברה לתיקון העוול ולמיגור האפליה של החלשים בחברה. נזדמנה לידינו הזכות
לעשות מעשה, מעשה גדול, מעשה חשוב.
נתגלגלה לידינו האפשרות, להגדיל את זכות הייצוג בחברה הישראלית, לשמש פה לאלו
שזקוקים לנו יותר מכל, להיות עמוד האש ההולך לפני המחנה. בל נחמיץ הזדמנות זו, בל
ננציח את העוול משיקולים שאינם ממין העניין.
נתעלה על עצמנו, היום, עכשיו. נאחד את הכוחות הטובים בתוכנו, נושיט יד לחלש ולדל.
הערבות ההדדית וההתנדבות הינם מנשמת אפה של החברה הישראלית והיא קשורה קשר בל ינתק
למקורות התרבות של העם היהודי לדורותיו )לרבות סיוע לגר אשר בתוכינו(. דווקא החזקים
בחברה צריכים להושיט יד אל החלשים בחברה. הבה נירתם איש איש בחלקת אלוהים הקטנה או
הגדולה שלו, במשרדי עוה"ד הגדולים והקטנים, כמו בארגון פרויקט התנדבותי לכל עוה"ד
בלשכת עוה"ד. הבה ניצוק תוכן חדש וראוי לתפקיד המשפטן. המשפטן החדש.
* עו"ד יורם סגי זקס, הינו יו"ר התנועה למלחמה בעוני, סניגור וחבר הוועדה לסיוע
www.Halev.org.ilמשפטי בלישכת עוה"ד
** כל המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות
דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה
נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.