- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
המחוזי: בית המשפט אינו מוסמך לחייב מפרסם לשון הרע להתנצל
האם מוסמך בית משפט לחייב נתבע בגין פרסום לשון הרע לפרסם התנצלות ? בית המשפט המחוזי השיב בשלילה על שאלה זו, ופסק - המשפט אינו אמור לעודד צביעות או הצהרות סרק.
יו"ר הנהלת ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים רן ארז והארגון הגישו נגד עיתון ישראל היום וכמה מעובדיו תביעה בגין פרסום לשון הרע כלפיהם. התובעים דרשו פיצוי של 1.5 מיליון שקלים וכן עתרו לצווי עשה שיחייבו את הנתבעים לפרסם על חשבונם התנצלות, תיקון והכחשה בחמישה עיתונים יומיים ובחמישה אתרי חדשות מרכזיים. ההחלטה התמקדה בסעד ההתנצלות.
הנתבעים הגישו בקשות לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית, וטענו בין היתר, כי לא ניתן לחייב אדם בעניין אישי ואין טעם בהתנצלות שכופין אותה, וכי בית המשפט אינו "משטרת מחשבות", והוא אינו יכול לכפות על אדם לחשוב כך או אחרת.
השופטת יהודית שבח קבעה כאמור, כי אכן בית המשפט אינו מוסמך לחייב נתבע להתנצל. התנצלות, כך נפסק, מורכבת גם מאלמנטים מחשבתיים-רגשיים, ובית המשפט אינו מוסמך לחייב נתבע לחוש חרטה על דבריו או להעמיד פנים שאמנם כך. נקבע, כי סעד ההתנצלות הושמט מנוסחו הסופי של החוק במכוון, וניתן אף ללמוד על כוונה זו של המחוקק מהצעת החוק בנושא, ומעבר לכך, פסקה השופטת כי לגישתה אף לא ניתן לחייב נתבע בפרסום התנצלות מטעמים ערכיים.
"המשפט אינו אמור לעודד צביעות או הצהרות סרק שאין מאחוריהן דבר אמיתי, אף לא לכפות על נתבע להצהיר כי תובע מסוים הינו ישר דרך ומתאים למשרה מסוימת. לנתבע הזכות לחשוב כי תובע אינו ישר וכי השיג את משרתו בדרכים לא כשרות. [...] אין מטרת הפרסום ליתן פומבי לעובדה כי הנתבע חזר בו מדרכו הרעה, ושוב אינו חושב על התובע דברים שליליים. מחשבותיו של הנתבע אודות התובע, כמו גם רגשותיו כלפיו, אם חש הוא צער וחרטה, אם לאו, אינן רלבנטיות כלל וכלל, ואין בית המשפט כופה אותו להצהיר הצהרה שאינה תואמת את מחשבותיו, ואינו מעמידו במצב בו פיו ולבו אינם שווים" כתבה השופטת, והוסיפה כי הדרך לתיקון לשון הרע ייעשה באמצעות פיצוי ופרסום תיקון והכחשה ולא באמצעות אילוץ המפרסם להצהיר הצהרת חרטה לא אותנטית.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
